דילוג לתוכן העיקרי

לימוד תורה, מניין

שלום עליכם! לימוד תורה: 1 - מה ילמד אדם שמגיע מרקע דתי ועובד במשך שעות היום ורוצה ללמוד 2/3 שעות ביום? אני חשבתי שטוב שילמד תנ"ך ורמב"ם אולם
רציתי לדעת מה הרב חושב. 2 - כמו"כ יש קבוצה של בחורים צעירים שלא כ"כ אוהבים ללמוד. באיזה לימוד הרב מציע למשוך אותם? אני ניסיתי למשכם במשנה תורה כדי שיהיה בסיס לכל התורה אבל הרגישו שזה יבש מדי. דיני תפילה: 3 - כשאין מנין לפני השקיעה ומן הסתם יגיע העשירי 5 או 6 דקות אחרי השקיעה, האם לחכות לעשירי או להתפלל ביחידות? מהי דעת הרמב"ם? מה הדין בע"ש? 4 - האם מותר להעלות לתורה מחלל שבת בפרהסיא? האם מצטרף למניין? תזכו למצוות וה' ישלם פעולכם!

מקווה וגניזה

לרב שלום וברכה .1. כמה היא סאה במידות ליטרים?
2. מצאתי במקום שמטילים מי רגלים חתיכת שיש ועליה חרוט כמו במצבה "לא תחמוד ביררתי בחנויות מסביב של מי זה, לא ידעו אבל אמרו לי איפה החלק השני ומסתבר שאלו לוחות שהיו על ארון קודש. האם הן טעונות גניזה? נאמר "לא תעשו כן לה" אלקיכם".
3. האם מותר לחצות אותן בהכאה בפטיש כדי שיכנסו לארון גניזה?
4. מצאתי בגניזה שתי זוגות תפילין של בהמה דקה - האם מותר לצבוע אותן בצבעוני ולהניח אותן בארון זכוכית לנוי? ברוך תהיה

זקני ישראל

בס"ד מה פירוש המילה זקני ישראל? האם הכוונה לזקנים כפשוטו או הכוונה לזקנים–תלמידי חכמים/ רבנים? כיצד בא לידי ביטוי שהם נהיו תלמידי חכמים הרי שהם היו בזמן מצרים לא היה תורה אז איך נעשו תלמידי חכמים?
3. האם זקני ישראל הם תלמידי חכמים צעירים או מבוגרים?

אשם תלוי

ברמב"ם היומי האחרון למדנו על קרבן אשם תלוי, שאדם מקריב במקרה שעבר על ספק איסור כרת. לא הצלחתי להבין ולמצוא מקור לשאלה האם החיוב בקרבן הוא רק על מי שעבר על ספק איסור בשוגג, או גם על מי שעבר על ספק איסור במזיד? לדוגמה אדם שהיו לפניו 2 חתיכות, אחת חלב ואחת כשרה, וידע את המצב הזה ושיש כאן ספק ובכל זאת אכל אחת מהן במזיד, האם הוא יהיה חייב אשם תלוי או משהו אחר? ושאלה נוספת - מתי מגדירים מצב כ"ספק– - האם רק בספק שקול של הסתברות שווה ל2 המצבים, או בכל מקרה של חוסר וודאות מוחלט? אם לדוגמה יש 10 חתיכות, מתוכן 9 טריפות ואחת כשרה, האם עדיין זה מוגדר כ"ספק דאורייתא"?

ביאור הלכות ביד החזקה - חלק אחרון

41. ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ה, הלכות ג - ד: "לפיכך אמרו, כל החולק על רבו–כחולק על השכינה, שנאמר "בהצותם, על ה"' (במדבר כו, ט). וכל העושה מריבה עם רבו–כעושה עם השכינה, שנאמר "אשר רבו בני ישראל את ה"' (במדבר כ, יג). וכל המתרעם על רבו–כמתרעם על השכינה, שנאמר "לא עלינו תלונותיכם, כי על ה"' (שמות טז, ח). וכל המהרהר אחר רבו–כמהרהר אחר השכינה, שנאמר "וידבר העם, באלוהים ובמשה" (במדבר כא, ה). איזה הוא חולק על רבו–זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו, ורבו קיים, ואף על פי שרבו במדינה אחרת. ואסור לאדם להורות בפני רבו, לעולם וכל המורה הלכה בפני רבו, חייב מיתה." 42.

ביאור הלכות ביד החזקה - חלק ד

31. ספר הזמנים, הלכות עירובין, פרק ב, הלכה ט: "ישראל הדר עם הנוכרי או עם גר תושב בחצר, אינו אוסר עליו, שדירת הגוי אינה דירה, אלא כבהמה הוא חשוב (אפילו הגר תושב, מחסידי אומות העולם, שאינו עובד ע"ז)." 32. ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק יב, הלכה ח (ט) (וכנראה המחרידה ביותר): "גוי הבא על בת ישראל–אם אשת איש היא, נהרג עליה ואם פנויה היא, אינו נהרג. (י) אבל ישראל שבא על הגויה–בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד–כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה.

ביאור הלכות ביד החזקה - חלק ג

21. ספר נשים, הלכות אישות, פרק א, הלכה ב: "וליקוחין אלו, מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלושה דברים האישה "נקנית–"בכסף, או בשטר, או בביאה ושלושתן, מן התורה. וליקוחין אלו, הן הנקראין קידושין או אירוסין, בכל מקום ואישה שנקנית באחד משלושה דברים אלו, היא הנקראת מקודשת או מאורסת." 22. ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט, הלכה יג (י): "נאמן האב לומר על בתו קודם שתבגור (!), שהיא מקודשת ואוסרה על הכול. (יא) האב שאמר, קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה–הרי זו אסורה לעולם (!!) על כל אדם, עד שיאמר האב נודע לי שלפלוני קידשתיה ותהיה צריכה גט ממנו בלבד, ואף על פי שנודע לו אחר שבגרה." 23.

ביאור הלכות ביד החזקה - חלק ב

11. ספר נשים, הלכות נערה בתולה, פרק א, הלכה ח: "אין האונס או המפתה חייב בקנס, עד שיבוא עליה כדרכה, ובעדים ואינו צריך התראה. ומאימתיי יהיה לבת קנס–מאחר שלוש שנים גמורות, עד שתבגור: נבעלה בתוך שלוש שנים, אין ביאתה ביאה בא עליה משבגרה, אין לה קנס–שנאמר "נערה בתולה" (דברים כב, כח), לא הבוגרת. (ט) ואחת שיש לה אב, או שאין לה אב–יש לה קנס." 12. ספר נשים, הלכות נערה בתולה, פרק א, הלכה ט: "ואלו שאין להן קנס–הבוגרת, והממאנת, והאיילונית, והשוטה, והחירשת, ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שניים והעידו שתבעה אותן לזנות עימה, והמתגרשת מן הנישואין ועדיין היא נערה בתולה.

ביאור הלכות ביד החזקה

בס"ד לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א אני פונה אליך בגוף שני, כי ראיתי שכתבת שכך מנהגכם (אני מציין זאת כדי שלא יראה כזלזול). זה לא סוד, שיש במשנה תורה להרמב"ם הרבה הלכות תמוהות, ואף מזעזעות, שרבים בדורנו נבוכים בהם, ובפרט לאחר שארגוני הכפירה באינטרנט (שלאחד מהם ראיתי שהתראיינת) התחילו לעשות בהם שימוש כדי לסית ולהדיח.

Subscribe to הוראה ותלמוד תורה