באבות דרבי נתן מסופר בקיצור על דרך יוצרתה של כת הצדוקים שאר שלט תקופה מסוימת בעם ישראל, שלטון כמעט מוחלט - המלכות, הכהונה, הסנהדרין וחלק ניכר מהעם היו צדוקים. תחילת המהלך הוא בטענה "אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום ולא יטול שכרו ערבית? "- אין עבודה בלי שכר. שהיא טענה נכונה לעצמה. אלא שמדבריו של אנטיגנוס איש סוכו "היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" לא מתחייב שאין שכר, ההפך, הוא אף נתן עצה כיצד לקבל שכר כפול: "ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה שכרכם כפול לעתיד לבא". מכאן, מסתבר, שטענה המוצגת - "אין עבודה בלי שכר"- טענת כיסוי היא. הטענה האמיתית לכן - "שכר לעתיד לבוא אינו שכר".