שלום לרב.
למדנו במסכת ברכות דף לה עמוד ב למטה ודף לו עמוד א למעלה מה הברכה שמברכים על שמן זית, ושם כתוב ששמו זית הוא מזיק אם שותים אותו ולומדים זאת מענייני מעשרות. אך כאשר אתה חושש לגרונך ושותה את השמן עם עוד דבר, אתה מברך עליו בורא פרי העץ מאחר והשמן הוא העיקר. אחד המשתתפים בשיעור אמר שלפי ההלכה כיום, אם אתה שותה את השמן לבד אתה לא מברך עליו כלל בגלל שהוא מזיק ולא מברכים על דבר המזיק. הוא הפליג כמה זה מזיק ומסוכן אף על פי שבתלמוד לא הורחב יותר מידי, אך כאילו נראה שלא מברך לפי הגמרא אם שותה את השמן. אני מצטט פה את דברי התלמוד שם:

שלום הרב
א. מה הכוונה בהלכות תפילה פרק ט הלכה א, לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחן?
ב. בספר זרעים פרק ז הלכה יז מפרש מארי שלרבינו לא היה בנוסחת התוספתא "וחייב באחריותה" ולכן מסביר שמדובר בכרם ושדה של אחד. הכיצד זה מסתדר עם מה שנאמר בבא קמא דף ק. וק: שמביאים תוספתא זו ולומדים מהמילים וחייב באחריותה דינא דגרמי? כלומר במפורש הגמרא טוענת שהמילים האלה כן בנוסח בניגוד למה שאומר מארי.
בתודה מראש

יורנו מורנו,
האם יש מקור שרבנו היה נוהג לטבול במקווה בערבי שבתות ובערבי חג?

שלום לכבוד הרב.

1 אשתי רגילה להזמין בגדים משיין. לאחרונה קיבלתי לביתי חבילה שאינה שלי, אלא מיועדת למשפחה ערבייה מרהט (השם והכתובת מופיעים על החבילה).

ניסיתי מספר פעמים ליצור קשר עם חברת השליחויות כדי שיאספו את החבילה וימסרו אותה לבעליה, אך ללא הצלחה. גם מול שיין לא הצלחתי לקבל מענה.

רציתי לשאול את הרב: מה עליי לעשות על פי ההלכה? האם עליי לנסות ליצור קשר בעצמי עם בעלי החבילה ולהחזיר להם אותה, האם די בכך שניסיתי לפנות לחברת השליחויות, או שבמצב כזה איני מחויב לעשות דבר נוסף?

שלום רב לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א,

בחלוקת עיזבון (שתי דירות שאינן שוות בערכן ובדמי השכירות) בין ארבעה יורשים, אחד היורשים הוא "בן המצר" (גר בסמוך ממש לדירה היקרה והרווחית יותר).

יורש זה מתעקש לקבל את הדירה הגובלת לעצמו מכוח דין מצרנות. אולם, דרישתו מאלצת אותו להביא כסף חיצוני לאיזון – דבר המייצר באופן מיידי אירוע מס כפוי (מס שבח ומס רכישה) והפסד ממון ישיר מכיסם של שאר היורשים, לצד אובדן פירות הנכס (דמי השכירות הגבוהים).