שלום לכת"ר. האם מותר לי (או אולי אני אפילו חייב) לשקר ולהגיד שאני צם כדי שיוציאו ספר תורה, כאשר במקרה ולא אשקר לא יהיה מספיק אנשים (לפי מנהגם) שצמים כדי להוציא ספר? בכלל מאיפה המקור הזה שצריך 6 שצמים בשביל להוציא ספר? האם לפי מרן באמת לא יוציאו ספר כאשר אין מספיק שצמים? אני נוהג לפי הרמב"ם וממה שידוע לי גם אם אף אחד לא צם צריך להוציא ספר האם זה נכון?
אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?
האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?
ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?
שלום לכבוד תורתו. כתוב: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו." (זכריה פרק ח פסוק יט) כתוב בגמרא: "דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא: מאי דכתיב (זכריה ח) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. קרי להו צום, וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין".
הרב שלום בטעות היום מתוך הרגל הכנתי לעצמי שתיה חמה לאחר ששתיתי נזכרתי שהיום צום אני ממשיך את הצום רגיל מה הדין ?
האם אשה בתוך 24 חדשים ללידה, שהפסיקה להיניק, נחשבת כמניקה לעניין שלוש תעניות ופטורה מן הצום ? האם היה מנהג ידוע בזה בתימן?
מהי רמת חיוב הסעודה בארוע שכזה ומהי הדרך המועדפת לקיים המצווה באותו יום?
האם ניתן לקיים הברית לקראת סופו של יום השמיני ואילו הסעודה תתקיים לאחר צאת הכוכבים?
מי ישתה במעמד זה את היין באותו יום התענית?
מי שעומד ליד קרובו בשבת או ביו"ט בשעת יציאת נשמה, האם רשאי לברך "ברוך דיין האמת"?
מה המקור והמשמעות לצידוק הדין והאם ישנה הצדקה להגביל אמירתו לימים שאין נופלים על פניהם ואין אומרים תחנון?
בית קברות הנמצא בטיבורה של העיר, האם מי שלא ראה במשך 30 יום חייב לברך "אשר יצר אתכם בדין"?
שלום כבוד הרב האם מותר בט' באב לעשות מלאכות שונות בבית כגון: סדר בארון ובמסמכים, קיפול בגדים, חיתוך ירקות וברירת קטניות כהכנה לבישול וכן האם מותר לאפות ולבשל.
תודה
שלום לרב קראתי שאלה של אשה הרה הטוענת לצורך בשתיה מרובה בהריון ובה הרב אמר כי יש להתייעץ עם רופא ולנהוג על פיו. שאלתי היא: הצורך בשתיה מרובה קיים ודאי בהריון ורופאים חוזרים ומציינים את השפעת חוסר השתיה על נשים בהריון, הלא ודאי הוא כי רופא יורה לאשה הרה כי עדיף שתשתה! אני עצמי נמצאת ב"ה בחודש החמישי, ומתלבטת כיצד לנהוג. בשני ההריונות הקודמים צמתי, אך איני יודעת אם לא החמרתי ואף סיכנתי עצמי בכך? מה עלי לעשות? האם היתר השתיה הוא בשיעורים?
תודה רבה ובשורות טובות
לכבוד הרב שלום וברכה
א. האם יש חובה הלכתית לקרוא את שלוש ההפטריות הנ"ל בקול נמוך?
1. ב. ואם זה מנהג האם זה מנהג חכמים או מנהג שאין להתחשב בו?
2. אותן השאלות לגבי קריאת התוכחה בציבור. בברכה