שלום לכבוד הרב.
אני רמב"מיסט ב"ה, לפחות בהרבה עניינים. (לצערי לא הספקתי לעבור על כל הרמב"ם)
לצערי אני רואה הרבה מאוד רמב"מיסטים שמתנגדים נחרצות לקבלה וכד'. לא שאני מתנגד, אינני נכנס לוויכוח רב החשיבות הזה, אבל מה שאינני מסוגל לסבול זה היחס שלהם לכל גדולי הדור. הרי גם אם הרה"ג מארי יחיא קאפח זצ"ל צדק, (כבר אמרתי שאיני נכנס לזה.) הצורה של ההתייחסות לרבנים בימינו היא נוראית!
הרי הרמב"ם עצמו כתב ש""ואל יקשה בעיניכם דבר זה, ואל תתפו עליו... לפי שאין ראוי לאדם להניח דברים של עיקר, וללכת אחר דברים של יחיד, או אחר מקום שיש בו ספק, או אחר דרך שהיא צריכה פירוש... שמא באותם המקומות לא דיברו חכמים אלא כפי השעה או כפי המעשה, או בדרך משל... ואין ראוי לאדם להרהר אחר גדולי עולם, ולומר: 'איך יאמרו דבר זה או דבר זה?' – אלא יש לחפש להם זכות, ולפרש דבריהם או לומר שעל דרך משל נאמרו, או שנאמרו לפי השעה, או לפי מה שראו באותו הדור..." (איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא על ענייני אצטגנינות ומזל) ואיך יכול להיות שאותם אלה המכנים עצמם "רמב"מיסטים" יקראו לאותם ענקיים בשמות כמו "חושך", "מרדעת של חמור", "מכשף פגאני שחצן" ועוד דברים שאיני מסוגל להוציא מפי. כיצד אותם המכנים עצמם "אור הרמב"ם" שופכים בוז וחושך ורפש על גדולי עולם?

מה ההתייחסות לזה? איך צריך לנהוג עם זה?