דילוג לתוכן העיקרי

שאלות לפורים

שאלה

1. אדם ששתה יותר מרביעית יין בסעודת פורים. האם רשאי לברך ברכת המזון? האם רשאי להתפלל מנחה?
2. משלוח מנות - האם יש לכוון לשייך לכל אחד מבני הבית אחד ממשלוחי המנות, כדי שייצא ידי חובה?
3. האם יוצאים ידי חובה במשלוח יין?
4. האם יוצאים ידי חובה במאכלים חיים דוגמת פירות או ירקות?
5. כתב רבינו בפרק ב הלכה ו שלא יוצאים ידי חובה במגילה שאינה כתובה כולה. ואילו בהלכה י כתב רבינו שאם השמיט בה הסופר פסוקים וקרא הקורא בעל פה יצא ידי חובה. כיצד מסתדר?
6. מדוע קבעו חכמים מעין פילוג של העם בחג פורים באופן שחלק חוגגים בי״ד וחלק בט״ו?
7. מה כוונת רבינו שחג פורים הוא תקנת נביאים? הרי נביא לא רשאי לתקן מאומה?
8. מדוע קבעו חז״ל חובת קריאה גם בלילה וגם ביום?
10. מדוע חייבו חז״ל את הנשים במצוות חג הפורים הרי זו מצוות עשה שהזמן גרמא?

תשובה

1 עיין שו"ע, או"ח, קפה, ג, שאפשר לברך ברכת המזון אם נשתכר. ונראה שדוקא לענין תפילה שהיא עבודה שבלב הקפידה ההכלה שאפילו שתוי לא יתפלל לכתחילה, לא כן לברכות, שאם נשתכר כשרות לוט לא יברך ואין ברכתו ברכה. נחלקו הדעות אם נשתכר באופן שאינו יכול לדבר בפני המלך, עיין שו"ת פעולת צדיק ח"ב, קפח, שאסר, אף שהמג"א התיר.
2 אין צריך לכוון באופן אישי, די שיש בכל המנות שנשלחו, כדי שתי מנות מכל אחד ואחד, או מכל אחת ואחת, וכן לגבי הבנים והבנות הבוגרים, שסמוכים על שולחן אבותיהם.
3 לא. כי אינו נחשב למנה, אלא נספח למנה.
4 כן. עיין פירוט המשלוח מנות שאבותינו נהגו בתימן בספר הליכות תימן, כי זה חלק מג'עלה של פורים.
5 כתיבה כולה ורובה ככולה, וכתב מארי והני מילי שחסרות תיבות מילים או פסוקים, לא קטעים ופרשיות, עיי"ש הערה יח.
6 אין מדובר בפילוג, אלא במסר חשוב לגבי נס ההצלה והתשועה של עמנו, באותם ימים בפרזים ובשושן, שהיו מעין הטבע, אך הוא בבחינת השגחה פרטית נסתרת ומושכלת.
7 נביא רשאי להורות הלכה, כחכם הלכה, וכן לתקן תקנות כחכם הלכה, לא כנביא, אבל תקנות שהן כמו תוספת על התורה, כמו לגמור ההלל, וכן מקרא מגילה, השתתפות בנביאים עם החכמים שתיקנו את התקנה מונעת טענה שזה בגדר בל תוסיף, כי זה בא לחזק את האמונה.
8 כדי שנתחקה אחר שורשי הגאולה והתשועה בראשית ראשיתה, כמו בלילה שהוא תחילת היום.
9 כי הן היו באותו הנס, ואפילו חוללו אותו אסתר המלכה ומגילת אסתר.