דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות

שאלה

1 שני שכנים בבידוד ולאחד יש שופר האם ניתן להתפלל מוסף בקול רם כשליח ציבור (אתה קדוש של יחיד כמובן) על מנת לשמוע שופר במוסף כתיקונה של התקיעה?

2 האם התוקע לאחרים שמבודדים (אחרי ששמע בבית הכנסת) יכול וצריך כל פעם לברך להם ברכת השופר כולל שהחיינו ?

3 איש בטחון שחייב לשאת מכשיר קשר בשבת, האם יכול לעלות לתורה עם מכשיר הקשר? ואם כן, מה יעשה כאשר באמצע הקריאה בתורה, מוזעק בקשר?

4 לפי רבנו, מברכים על נט"י שלסעודה לפני הנטילה. אך שו"ע סימן קנח כותב שהמנהג לברך אחרי הנטילה ולפני הניגוב שכן הניגוב הוא חלק מן המצווה ולדבריו "כשמברך קודם הניגוב עובר לעשייתן וכן המנהג הפשוט ואין לשנות". מה הדין למו"ר הרב?

5 כאשר יונתן בן עוזיאל אומר בתרגומו שהתקיעות נועדו "לבלבל את השטן" למה כוונתו? הרי זה לא נשמע טוב. נשמע כאילו יש "דמות" המכונה שטן שמסוגלת להציק לעם ישראל ועלינו לבלבל אותו.

6 בשיעור של יום שישי הרב דיבר על בלעם הרשע שהיה צופה באסטרולוגיה ומהתל באלו שמתייעצים איתו ומייחס את מה שקורה לאחר מכן במציאות לכוחו. כלומר יוצא מדברי הרב, שיש אמת במדעי האסטרולוגיה, והבעיה היא רק שבלעם ייחס את זה לכוחו. אז מה הבעיה בשימוש במדעי האסטרולוגיה בימינו?

7 בשו"ת מארי יוסף זצ"ל שערך איתמר כהן, תשובה 151 בנוגע לתיקון טעות של אדם הקורא בתורה מארי השיב "אבל אם טעה בגעיא או בטעם ואין שינוי במשמעות הקריאה מחמת טעות זו אין מחזירים אותו". תשובת מארי לא מובנת לי כי טעמי המקרא תמיד יכולים לשנות את משמעות הקריאה או שמא אני טועה?

8 בין הדברים המעכבים את התפילה רבנו מנה את "כיסוי הערווה". בהלכות ביכורים רבנו פסק "...האשה הערומה שישבה וכל פניה טוחות בקרקע מברכת". לא ברור אם על כיסוי הערווה להיות דווקא דבר גושי או חפץ כמו חגורה או חול או אפילו בגד רופף על גוף האדם, כמו שמלת אישה הרופפת, כאשר אין תחתיה אלה בגדיה האינטימיים.

9 האם אישה יכולה לשבת כסנדקית בטקס מילה ? דבר שנחשפתי אליו בשיחה עם בחור מהעדה האתיופית, שאצלם זה נהוג.

10 כתוב בגמרא אדם שחש שייצרו גובר עליו ילבש שחורים ויסע לעיר זרה. השאלה, לאיזה ענין מיוחס  שייצרו גבר עליו ? האם זה תקף בימים אלו? ואבקש לקבל את דעת הרב על נושא זה.


 


 

 

תשובה

1 לא. יחיד אינו צריך לתקוע או לשמוע קול שופר במוסף, ולכן יתפלל בלחש ורק בלחש.

2 השומע יברך לשמוע קול שופר ושהחיינו, והתוקע יתקע לו. הוא והשומע אינו יודע לברך - התוקע יברך עבורו את שתי הברכות.

3 אכן מותר לו, ומצוה הוא עושה. אך אין למדנו מדברי מצווה, ולכן ישכילו שיזמינו אותו לדברים קצרים ולא ארוכים, כדי שלא ייאלץ להפסיק ויטריד ויבלבל את הציבור.

4 כתב מרן השו"ע, או"ח, קנח, יא: "מברך קודם נטילה שכל המצוות עובר לעשייתן". זהו הדין. הוסיף מרן, "ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה, משום דפעמים שאין ידיו נקיות". ולא נח ולא שקט מרן ועשה פשרה בין הדין ובין המנהג ע"י שכתב, ש"מברכים עליהם אחר שישפשף ידיו שכבר ידיו נקיות, קודם שיטול עליהם מים שניים", אבל לפי רבנו, גם פשרה כזו לא מקובלת אלא יש לברך לפני הנטילה הראשונה.

5 השטן הוא היצר הרע של האדם, ויש לשבור אותו ע"י שמיעת היבבה, התרועה שמרעידה את הלב ומעוררת את האדם לתשובה.

6 אפילו רבנו ששלל מאוד את האצטרולוגיה כתב שיש ומקצת דבריהם מתקיימים. ועל בסיס המקצת, האצטרולוגים שיטו בבני אדם. ומעבר לכל הנ"ל האיצטרולוגיה היא מנוגדת לדתי ישראל ולאמונה בה' ובהשגחתו הפרטית עתלינו, ובבחירה החופשית שיש לנו ובערך המצוות והתורה ותכליתן.

7 רק בשינוי משמעות מתקנים כמו ב>אה במקום באה> אצל רחל.

8 כל דבר שמכסה מקום ערווה, בד או קרטון וכיו"ב, מאפשר לומר דברי קדושה.

9 אין זה צנוע כלל.

10 דברה תורה כנגד יצר הרע. אבל אין זה רצוי כלל.