מיחם
שלום לרב צפניה היקר,
אם אין במיחם חשש מיחזי ועובדין דחול מדוע להיזהר שלא יגיע לחום שהיד סולדת בו?
ואם נאמר שאדם כן משתמש במיחם לחמם ביום חול באופן קבוע או לא קבוע האם יהיה אסור לו באופן אישי לחמם כך את התבשיל שלו שמבושל כל צרכו או שנאמר הולכים אחר רוב העולם?
תודה הרב ממש על ההרחבה.
לשאלת השואל היקר
בגזירות חז"ל הכלל הוא לא גזרו רק בדבר המצוי בימיהם, ובודאי לא זה לא היתה הדרך רק אולי לגלגל ביצה בצד המיחם, כך שרק בגלגול ביצה לבשלה קימעה חששו אבל בשאר מיני תבשיל לא היה הדרך, וממילא אין מחזי ואין עובדין דחול, ומה שנעשה היום הרגל הבריות זה אינו אומר שעל כך גזרו כי אין אנו יכולים לחדש גזירות מליבנו. אמנם נראה שמארי החמיר והורה ליזהר שלא יגיע בכדי שהיד סולדת אולם ניכר מלשונו שזה רק ע"ד הזהירות אבל לא נאסר מחמת מעשה שבת בפרט אם מבושל כ"צ, וכלשונו דיינו בכך שלא התירו על מקום האש, אבל ע"ג קדרה ומיחם לא דברו.