תשובה לשואל היקר 

אמנם רבינו רצה להנגיש לפני כל אחד הלכה ברורה אולם כמה קשיים יש בלימודו בפרט כדברך בדברים שאיננו רואים התיחסות מפורשת לפרט כזה ואחר, נכון שבמבט ראשוני ואולי שטחי נראה כי אין לחוש לכך במה שלא כתב רבינו או לא התיחס במפורש וניתן בהרבה פעמים להסיק כי אם לא התיחס הדבר מותר (וכבר השיבני מארי בא' משאלותי היכן מצאת כתוב כזאת בדברי רבינו, זוהי המצאה של הפוסקים ובדברי רבינו הדבר מותר כל שחששו לכך בתלמוד, והינך מבין שלהה"פ צריך להיות בקי בתלמוד ובדברי רבינו לומר תשובה זו בשליפה, ולא כאלה רק המציצים בהרמב"ם זעיר פה וזעיר שם ואינו אלא כמצליף), אולם יבואו כת האוסרים ויגידו לך שהכל כלול בדבריו מעין לא פלוג רבנן והכל כלול באותו איסור ובאותו גזירה ואין צריך לומר במקרה זה במפורט, והדבר הובע כאחד הקשיים בדור המעבר לפני כ300 שנה בתימן, ובעיקר והיו מחכמי תימן שאף הם אמונים על הרמב"ם עכ"ז כשאין הדבר מפורש יש שסברו שכלך לדברי מרן המפורשים, וטוב ללכת אחריו כי זה מדייק מדברי הרמב"ם כך וזה מדייק אחרת והכל כמובן בשל חוסר התיחסות מפורשת כביכול בדברי רבינו. אולם הרמבמיסי"ט המובהק יודע כי יש להקיף את משנתו בפירוש המשנה ובחיבור ביד כולו ובתשובותיו ובמורה, כעין שהקיף מארי המוכר לנו בדורנו, ואז יכול הוא לומר דברו במקום שאינו מפורש בדברי רבינו מה הוא היה אומר רבינו. 

דבר נוסף שהוא קושי בפני עצמו כי השפה המדוברת היום ומושגיה, אינו לשון רבינו הצחה בזמנו, והרבה ביטויים מטעים את הלומד היום והוא צריך הבהרה נכונה למה התכוין רבינו, בפרט שיש להעמיד לפניו את המציאות דאז, ורק אח"כ להשליך על המקרים בימינו ויש שימצא פתרונו, ויש שיצטרך ללמוד ולהקיף כאמור, או כמו שאמרו עשה לך רב והסתלק מן הספק. 

לכן אחוז בתורת רבינו ולמדה בהקיפיות ויגעת ומצאת האמן 

בהצלחה בעמלך