קריאת התוכחה בהלכה ובמנהג
1 איך מסתדר התקנה בתזמון קריאת הקללות (תוכחה) לפני רה"ש ושבועות לזמנים בהם קראו את התורה ל 3 שנים?
2 הקורא את כל הפרשה ומברך לפני ואחרי כל החלוקות, האם מעכב אם לא יושב ועומד ביניהם?
1 כתב ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, דברים, פרשת כי תבוא, אות יג): "בגמרא (מגילה, ל"א, ב) עזרא תיקן להן לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, והנה מלשון עזרא תיקן להן לישראל לקרות הפרשיות אלו, משמע דאפילו לבני מערבא, דאמרו (שם, כט, ב) דמסקי לדאוריתא בתלת שנין, גם כן תיקן עזרא לקרות התוכחות אלו קודם עצרת, וקודם ראש השנה, כמו שקורין הארבע פרשיות, ופרשת המועדות". כלומר, שבאותן שבתות לפני עצרת ולפני ראש השנה הפסיקו את סדר הקריאה שלהן וקראו את התוכחות ,ובשבתת שלאחר מכן הם חזרו לסדר שלהם, וזוהי הסיבה שבגלל ההפסקות הללו, יש והמחזור שלהם הסתיים בשלוש וחצי שנים.
2 אין הישיבה החוזרת ונשנית מעכבת, אבל כך צריך לנהוג לכתחילה, לעמוד, לקרוא ולשבת וחוזר חלילה, ואין לזלזל בכך.