דילוג לתוכן העיקרי

נסים במשנת הרמבם

שאלה

יורינו רבינו,
נסיתי למצוא תשובות לגבי יחס הרמבם לניסים ולא מצאתי תשובות מספקות. לפי דעת הרמבם החידוש בנס הוא שלא מדובר בהתערבות רצונית של הקב"ה אלא שזה כבר תוכנן והוטבע מראש בבריאה, אבל איך פתרנו את בעית חידוש הרצון, כי אז נשאל על רגע הבריאה עצמו שבו לכאורה היה רצון אלוהי וממה נפשך אם הרצון התעורר היום או אז בשעת הבריאה.
מעבר לזה, גם נסיון ההסבר במו"נ לגבי הנס של עצירת השמש בגבעון לא מובן לי, כיוון שגם אם נמצא הסבר טוב למה לא מדובר בפעולה על טבעית אלא בפעולה טבעית רגילה שרק נתפסה בעינינו כנס, עדיין בעיית התזמון של הנס לא נפתרה.למשל גם אם נאמר שקריעת ים סוף היא דבר אפשרי במסגרת חוקי הטבע והפיזיקה, מה נאמר לגבי התזמון של הנס, איך הגיוני שבדיוק שעמ"י היה צריך לברוח מהמצרים, נפתח לו הים לשניים ובדיוק שהמצרים נכנסו, נסגר עליהם הים?! ואם הרמבם סובר ומודה שהנס הוא אכן על טבעי, מה הצורך בלנסות להסביר את מה שקרה עם השמש בגבעון, למה לא פשוט לפרש את זה כפשוטו שהשמש אכן נעצרה ולומר שמדובר בנס שפשוט הוטבע כבר בתחילת הבריאה?
תודה, וסליחה על האריכות

תשובה

א. יש בדברי רבנו התייחסויות בעניין הניסים בפיהמ"ש, באגרות ובמו"נ.

ב. אין בנס חידוש רצון, כי לא נתחדש אצל ה' דבר חידוש שהצריך אותו לפעול, אלא ה' ברא את הבריאה כשהיא כוללת כל המציאות המורכבת מכל הנסיבות שבעינינו הן מתחדשות.