ק"ש כאשר המנין מתאחר מהנץ
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר, בתשובות כת"ר, מצאתי שאם מנין מתאחר מהנץ, אולם לא אחרי שלוש שעות, יש לקרוא ק"ש בלא הברכות סמוך לנץ ולאחר מכן להתפלל במנין כרגיל (שם לומר ק"ש עם הברכות). כיצד הדבר מתישב עם שמע א, ה : "כשהקורא קורא קרית שמע, מברך לפניה ולאחריה–ביום, מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה ובלילה, מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה." שתי קושיות עולות אצלי :
1) במקרה הנ"ל בבוקר קראנו ק"ש בלי ברכות
2) ואילו בתפילה אנו כבר אחרי מצוות ק"ש ולכן נשאלת השאלה מה מעמד הקריאה שבתפילה - האם כקורא בתורה? במקרה זה הברכות אינן סמוכות לק"ש כמצותה וכך אנו בוחרים לכתחילה. או שמא נאמר שזוהי ק"ש נוספת ביום, ואז האם איננו מוסיפים על המצוות? שאלה דומה נשאלת על ק"ש של ערבית, במקרה ומקדימים ערבית לצה"כ. אם נקרא את הברכות בתפילה אז זה לא סמוך לק"ש כמצותה לכאורה, ואילו בעת קריאת שמע בעתה, נקרא אותה בלי ברכות.
תודה רבה מראש. בברכת התורה, תומר
מצוות עשה מן התורה לקרוא קרית שמע בשחר ובערב. ואין למצווה זו ברכת מצוות, אשר קדשנו וצונו לקרוא ק"ש. כי היא עצמה קבלת עול מלכות שם שמים, אלא חז"ל תיקנו ברכות לפניה ולאחריה. לפניה, תוכן הברכות, אמונה ותורה, ואחריה, דבר יציאת מצרים, כך בשחרית וכך בערבית. ולכן בהלכה נקבע שאם קרא את ק"ש אחרי זמנה, קורא ק"ש כקורא בתורה, ובכל זאת הוא אומר את ברכותיה, אפילו כל היום. עיין הלכות ק"ש, ספ"א, ועיין בדברי מורנו הרב יוסף קאפח שם אות לו. כי ברכות אלו הן חלק מן התפילה, ויש להן ערך עצמי, לפי תכניהם הנ"ל. לכן הקורא ק"ש בזמנה, קיים המצווה ולפני זמנה או אחרי זמנה לגמרי, לא קיים המצווה. ומותר אחרי שקרא ק"ש בזמנה, לחזור ולקרוא עם הברכות, כי הן אינן ברכותיה ולא תלויות בה. רק יש חשיבות לברכן עמה. לכן גם כשכבר קראנו ק"ש בזמנה, ואח"כ אנו מתפללים עם הציבור, והציבור קוראים ק"ש שלא בזמנה, אנו חוזרים וקוראים ק"ש כקורא בתורה, ואומרים ברכות ה'. תוכל להאזין להלכה יומית בעניין זה באתר נצח ישראל.