קדושה שווה ייחוד, קדוש קדוש קדוש, שווה יחיד ומיוחד. אשר קדשנו במצוותיו, הוא הבדילנו וייחד אותנו ע"י מצוותיו, שבשעה שאנו מקיימים מצוותיו של ה', אנו מיוחדים. אבל יש גם משמעות נקודתית, רבינו קרא לאחד מי"ד ספרי משנה תורה קדושה, ובו כלל הלכות איסורי ביאה, והלכות מאכלות אסורות, ושחיטה, משמע שהביטוי קדושה, מתייחס באופן מיוחד לפורשים ולנזהרים מעריות, ומאכלות אסורות. לעומת זאת טהרה משמעותה ההלכתית, התנהגות על פי כללים, המסירים או המונעים מאתנו מלהיות טמאים, באחת מן הטומאות שקבעה התורה, אך יש גם משמעות כללית, נקיות, טהר לב, משמעותו לב נקי, טהר עיניים, משמעותי שאינו מסתכל במראות האסורים וכיו"ב.