לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ה כותב: "כל הנביאים, כולן ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין, אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך והשבות, אל לבבך. .. ושבת עד ה' אלוהיך. .. ושב ה' אלוהיך את שבותך. . ." (דברים ל, א - ג)." וכן עניין זה מוזכר בעוד מקומות בדברי חז"ל, שיש קשר בין הגאולה לתשובה. ואני שואל - הרי ידוע שתשובה היא מושג מאד כללי הכולל אינסוף דרגות, ולא ברור לאיזה רמת תשובה מתכוונים.
1. מי חייב לחזור בתשובה על מנת שתתאפשר גאולה? האם חובה שכל עם ישראל ישוב בתשובה בלי יוצא מן הכלל, רוב העם, או שיתכן שמספיקה שרק אנשים מסויימים יחזרו?
2. מאיזה חטאים ומצוות צריכים לחזור בתשובה על מנת שיתקיים התנאי שנוכל להגאל? האם חובה שיקיימו את כל התרי"ג מצוות ודיני דרבנן בצורה מושלמת? שכולם יהיו צדיקים גמורים עד שלא ימצא בישראל אדם שהרהר לשניה הרהור עבירה או ביטל תורה לדקה? או דרגה אחרת שאליה צריכים להגיע כדי להחשב "בעלי תשובה" לעניין התנאי המחייב כדי להגאל.
3. על איזה דרגת תשובה מדובר? קיימת תשובה מיראה, תשובה מאהבה, ובכל אלו יש אינסוף דרגות. אז לפי השיטה שאומרת שתשובה היא תנאי לגאולה, מה אותו תנאי מגדיר מבחינת זהות החוזרים בתשובה, היקף המצוות שאותם יקיימו והחטאים שאותם יעזבו לגמרי, ואיכות התשובה והחרטה?