דילוג לתוכן העיקרי

פיצוי הוצאות - דיני ממונות

שאלה

שלום לכבוד הרב!
אדם תבע אותי ישירות בהוצאה לפועל בסכום דיי גדול, היו לי 20 יום להגיש התנגדות אחרת היו יכולים לעקל לי ציוד מהבית או אפילו לאסור אותי על פי המכתב שקיבלתי מהוצאה לפועל, והתובע היה מיוצג על ידי עורך דין, לכן הייתי חייב לקחת עורך דין ולהגיש התנגדות ולהגן על עצמי, התובע, שחשב שאין לי שום יכולת להתגונן מפני התביעה, לא היה מוכן לדבר איתי באותה התקופה, לאחר דיונים מתקדמים בערכאות, הצלחתי לשכנע את התובע להעביר את המחלוקת בינינו לדין תורה, אני תבעתי אותו בדין תורה על מנת שהוא יתבע אותי בדין תורה (למרות שזה נשמע מוזר זה בדיוק מה שקרה), בסופו של דבר הוא הסכים, ובשעה טובה חתמנו על שטר בוררות בבית דין תורה בבני ברק, בסופו של דבר, לשמחתי הרבה בית הדין תורה הוציא פסק דין שבו קבע שלא היה מקום לתביעה וזיכה אותי מכל וכל, אני ביקשתי מכבוד בית הדין שהתובע יפצה אותי על כל ההוצאות שהיו לי בערכאות (הרי הייתי חייב לקחת עורך דין ולהתגונן והיו דיונים מתקדמים בערכאות, היו לי הוצאות של אלפי שקלים ויש לי קבלות והוכחות לכל ההוצאות הללו), התובע טען שהוא קיבל היתר מדיין לתבוע אותי באופן ישיר בהוצאה לפועל ולא בבית דין תורה ושאם בית הדין ייבקש הוא מוכן למסור לבית הדין את הטלפון של אותו דיין, אני לא יודע אם בית הדין ביצע בירור מול אותו דיין או לא, אך לעניות דעתי זה ברור מאוד שאם אכן התובע קיבל היתר מדיין כפי שהוא טוען, הוא בטוח לא סיפק לדיין עובדות מהותיות לגבי המחלוקת בינינו, אחרת אין שום סיכוי שהדיין היה נותן לתובע היתר לתבוע ישר בהוצאה לפועל ולא בבית דין תורה, במיוחד לאור העובדה שבית הדין פסק שלא הייתה מקום לתביעה וזיכה אותי מכל וכל, בית הדין פסק בתגובה שכל ההוצאות שהיו לי על מנת לדחות את התביעה בהוצאה לפועל מעליי הם על חשבוני "מאחר שהפוסקים הסתפקו אם במקרה כזה אפשר לחייב את התובע, אי לכך יכול התובע לומר קים לי כדעת הפוסקים שאומרים שאין אפשרות להוציא ממנו (עיין בספר סדר הדין פרק ט"ו אות ע"ה), ובמיוחד שלטענתם קיבלו היתר מדיין מוסמך" אני לא כל כך מבין את התשובה הנ"ל, עיינתי במקור שצויין אך עדיין אני לא מצליח להבין כראוי מדוע שלא אקבל פיצוי על ההוצאות שנגרמו לי בעל כורחי, אני אודה מאוד לכבוד הרב אם יוכל לפרש לי את התשובה הנ"ל שקיבלתי מבית הדין,
בתודה מראש!

תשובה

איני יודע פרטי המקרה, אך אשיב באופן כללי ועקרוני. לא בכל מקרה הזוכה בדין זכאי להוצאות מן החייב, ובהרבה מקרים אינו חייב בהוצאות. ולא כאן המקום לפרט ולפרש. במקרה שלך, כנראה שהיה לביה"ד ספק אם לחייבו בהוצאות, כי יש פוסקים, שלפי נסיבות המקרה שלכם פוטרים מהוצאות ויש מחייבים, והכלל הוא שבמקרה כזה אין לחייב מספק, כי החייב יכול לומר "קים לי" כדעת הפוטרים, והמוציא מחברו עליו הראיה.