תלמידים המתמידים בשיעורי מארי הידועים לי בשם: הרב מלמד, זכריה טובי, חיים גיאת, הרב אבשלום עדן ז"ל, שלמה צדוק, חיים צדוק, ומר משריקי ז"ל ... והמעשה כך היה: מי שהוא שאל אם מותר לאישה להיות ערומה בבית עם בעלה והרב קאפח אמר שכן וציטט את הביטוי ההלכתי: "כל מה שהבעל רוצה עושה" (זה לא הביטוי המדויק אבל זה עניינו). הציבור הופתע, המקשן הקשה, היו דברים, ואז מארי אמר כמדבר לעצמו ופסק: "רבנו גרשן יצטרך לתת את הדין".

ש"מ אין הרב חושש לשבור מוסכמות לא נכונות וש"מ כשהרב נדרש להלכה אינו נמנע בגלל קושי יישומה וש"מ הרב מציג בפני התלמיד אתגרים להתעלות כדי להוציאו מהבוץ וש"מ הרב סומך על התלמיד שיבחר בטוב ואינו חושד בו וש"מ שאין לערבב שיקולים זרים עם ההלכה וש"ם שאם לא מלמדים את האופן המותר, מקבלים את כל האופנים האסורים.

ואין טוב לנפש כהלכה פסוקה.