אין בני אדם נוהגים לאכול גרגרי חילבה חיים, או קלויים, גם לא טחונים. ורק כשלשים קמח גרגירי חילבה ומערבבים בה תבלינים, משתמשים בה כלפתן. ואז, יש ואוכלים אותה בפני עצמה, ולא רבים עושים כן. ולכן אין לברך על אכילתה אדמה אלא שהכל. ראה, רבינו, תרומות, ב, ח, שהתלתן אינו אוכל אדם כשיקשו, וכן עיין דברי מארי, תרומות, יא, ט, אות יג, שמה שנהגו אבותינו בתלתן, לא לאכילת גופה רק עם תבלינים ללפתן. וכן עיין בגין תלתן של מעשר שני שהניחו שיקשה, הרי הוא מפסידו, ואסור, מעשר שני, ב, יד, והערת מארי, אות יט, ועיין איסורי ביאה, ה, ו, אות י, שמימי תלתן הם משרת החלבא. שגוונו צהוב, נוטה לחום.