אם הבנתי את העובדות שבשאלתך, הרי הקרע שנוצר בכנף הטלית הוא מעל לגודל של שלוש אצבעות.

הכנף הקרוע נשאר תלוי בבגד, וחוטי הציצית נשארו תלויים באותו כנף.

ולפי זה, אכן לפי רבינו, מותר לתפור את הכנף בבגד, ואין צורך להתיר את חוטי הציצית, כי מאחר ונשאר בכנף הקרוע שם של בגד, כשיעור מינימלי של בגד, שלוש אצבעות על שלוש אצבעות, תפירת אותו כנף, חוטי הציצית התלויים בו, אינם בגד תעשה ולא מן העשוי.

כי לפי רבינו, ואליבא דהפירוש שמארי ראה בו כהפירוש הנכון בדברי רבינו, שם באות לז, כל שיש שיעור של בגד, בחוטי הציצית התלויים בו, אין זה גדר של תעשה ולא מן העשוי.

ובאות לז, שם, מארי מביא את דעתו החולקת של ר' עמרם גאון, שלפי דעתו, אם התיר הציציות ותפר הכנף שנקרא בתוך שלוש אצבעות, לא יועיל אם חזור ויתלה ציציות אחרי התפירה, בניגוד לפירוש של מארי בדברי רבינו.

ואין לומר לפי פירש"י, שאפילו נקרע כל שהוא לא יתפור, עיין שו"ע, או"ח, טו, ד.