דיני עדות

שאלה: 

הרמב"ם בעדות ז:ז כותב כי שנים שהיו חתומין ומתו ובאו שנים וכו' הרי זה לא נתקיים אלא מעמידין שנים כנגד שנים ואין גובין בו שאלתי היא מדוע אומר הרמב"ם ואע"פ שיש עדים אחרים וכו' הרי זה לא נתקיים שיגיד הרמב"ם ואפילו נתקיים השטר ע"י העדים האחרים ובכ"ז יש פה שנים כנגד שניים ולכן אין גובין בו? בנוסף מדוע השטר לא נתקיים?
תודה

תשובה: 

1. הדבר פשוט שאם שני עדים שחתומים על השטר מתו, יש לקיים את השטר, באחת האפשרויות דלקמן:
א. שהעדים יעידו שהם מכירים את כתב יד העדים שכבר מתו, ושזהו כתב ידם.
ב. שיביאו לבי"ד כתב ידם של העדים שמתו, משטר שכבר הוחזק בבי"ד, וביה"ד ישווה את הכתב יד של אותם עדים, עם השטר שכאמור העדים כבר מתו, ואם הכתב יד שווה השטר מקוים.
2. אם באו לבי"ד שני עדים כשרים והעידו שאמנם הכתב יד שבשטר שהעדים החתומים מתו, הוא אכן כתב ידם. אבל אותם עדים שכבר מתו, היו עדים פסולים, כגון שאנסו אותם לחתום או שהיו קטנים בזמן שחתמו. השטר פסול. כי שני עדים כשרים העידו בפני בי"ד, שהעדים שחתומים על השטר (שכבר מתו), חתמו עליו כשהם היו פסולים. הוסיף רבינו וכתב, שאפילו השטר (שהעדים שחתומים עליו כתר מתו) נתקיים כאמור בסעיף 1 סעיפים קטנים א - ב, אין השטר מקוים, כיון שיש שני עדים כשרים, שהעידו שהעדים שחתמו על השטר (ושכבר מתו) חתמו עליו, כשהם פסולים.

תאריך: 
13/09/11 י"ד אלול התשע"א
x

Audio Playlist