דילוג לתוכן העיקרי

ספירת העומר, תפילה, שמו"ת

שאלה

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כת"ר בהלכות תפלה (ו ז): "אע"פ שתפלת הערב רשות, לא יבא אדם ממלאכתו ויאמר אוכל מעט ואשתה מעט ואישן קמעא ואח"כ אתפלל, שמא תאנוס אותו שינה ונמצא ישן כל הלילה. אלא מתפלל ערבית ואח"כ אוכל ושותה או ישן." האם הכלל הזה, להתפלל קודם האכילה, תקף גם לעניין ספירת העומר?
ב. לעניין ההלכות שם ד - ה (לא ציטטתי למען הקיצור). האם, במציאות של ימינו, שיש לנו זמני תפילה קבועים שאינם משתנים, והם ציבוריים במקום מסודר וכולי, אפשר יהיה לומר שאין לחשוש לזה? אם התשובה היא כן, האם גם בספירת העומר התשובה תהיה חיובית?
ג. בגמרא (ברכות ח א -
ב) נאמר: "אמר רב הונא בר יהודה אמר רב אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שנים מקרא ואחד תרגום... ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר".
1. וכתבו התוספות (שם) מדרש נעלם "שלשה דברים ציוה רבנו הקדוש לבניו בשעה שנפטר - שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה", והסיקו ממנו שלכתחילה "קודם האכילה צריך להשלימה". לכאורה דבריהם לא מוכרחים. שאולי כוונת רבי לא לשמו"ת אלא לקריאת התורה בציבור, שהרי רבי דיבר על 'פרשה' ולא על שמו"ת.
2. כת"ר בהלכות תפלה (יג כה): אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שנתו בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת שנים מקרא ואחד תרגום." האם לפי רבנו מי שלא השלים שמו"ת בשבוע שלו, לא יוכל להשלים בשבוע אחריו. שהרי רבנו פירש דברי הגמרא "לא יקדים ולא יאחר" בדבריו "בכל שבוע ושבוע", משמע שכל שבוע לעצמו, ואינו יכול להקדים ואינו יכול לאחר.
תודה רבה לכבוד הרב.

תשובה

א. לא נאמר דין כזה בתלמוד לגבי ספירת העומר, אבל יש לומדים מדין תפילת ערבית גם לספירת העומר. ולכאורה יש קל וחומר בדבר. שהיר היא חובה. למ"ד מדרבנן. ולמ"ד מדאוריתא. אלא שעדיין יש לשאול מדוע לא נימקו חז"ל דין זה בגלל ק"ש שהיא מצווה מן התורה ושבד"כ היא נאמרת סמוך לתפילת ערבית. ולכן לכאורה נראה שזהו דין מיוחד לתפילה. הן בגלל היכון לקראת ה' אלוקיך, והן בגלל ארכה היחסי. מה שאין כן ספירת העומר, שהיא קצרה ואין לה גדר של היכון לקראת אלוקיך. עם כל זאת, וללא כל קשר עם אכילה ושתייה, מאחר ויש גדר "תמימות תהיינה" בספירת העומר מן הראוי, כשאדם עתיד להתפלל ערבית במניין מאוחר מאוד, שיעמוד ויבךר ויספור מיד עם צאת שלושה כוכבים.
ב. כן. אבל בלאו הכי לדעת מארי איסור סעודה לפני מנחה גדולה, הוא רק סעודה גדולה בחברותא. כגון נישואין מילה וכיו"ב. כלומר שעד זמן מנחה קטנה בין כך סועדים סעודה פרטית קטנה. ובכל מקרה אין זה נוגע לספירת העומר כאמור לעיל. ג.
1. אפשר לפרש כדבריך, כך שאין ראויות ממדרש זה. אם כי אנו צריכים לבדוק את המקור, שמא מהמקור ניתן לעמוד על דיוקם של דברים. והמקור טרם נמצא.
2. אכן כן. עבר זמנו בטל חיובו. אך הדבר רצוי להשלים בגלל חשיבות העניין.