ממוצע המחבר
לכבוד הרב ישנה חסידות מסויימת שטוענת שהאדמו"ר הוא ה"ממוצע המחבר" בין ישראל לבין הקב"ה, היינו חציו איש וחציו אלהים ורק דרכו ניתן להתקשר לקב"ה. וכדי להתקשר לקב"ה חייבים להתקשר לאדמו"ר ולבצע את רצונו והוראותיו. הם רואים באדמו"ר כמלך לכל דבר, ושדברו הוא בעצם דבר ה'. האם לפי רבינו הרמב"ם יש בעיה הלכתית באמונה זאת? הרי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה כותב שאפילו אדם שמאמין באמונה שלמה שרק הקב"ה ברא את העולם, אבל הוא עובד את הירח, מלאך או אחד הנבראים בטענה שכך הקב"ה רצה שנתקשר אליו דרכם והם יהיו סרסור בינינו לבין הבורא, אפילו זה נחשב לעבודה זרה גמורה.
הבא את הצטטה המדויקת ואח"כ נדון. לגופו של דבר, בדרך כלל גם החסידים יודעים שגם אדמו"ר הוא גוף ונשמה. אלא שבשל חכמתו חסידותו וכושר מנהיגותו הוא מצליח להרים את צאן מרעיתו לדרגה רוחנית גבוהה, כדי שיתחברו לאביהם שבשמים. ואין הכוונה שהחסידים מעבירים תפילותיהם לה' באמצעות האדמו"ר, כי אסור להתפלל לה' באמצעות מתווכים. ואין ספק שהרבה מן החסידים יודעים זאת. ואם יש מיעוט שטועה וסובר שהאדמו"ר הוא חלילה כמעט אלקים, או מתווך בינם ובין ה', אין ללמוד מן הטועים, ואין לפסול דבר שאינו פגום בגללם.