העקרון העומד מאחורי עקרון הרוב
בס"ד לרב הגאון רצון ערוסי שליט"א מרן בשולחן יורה דעה סימן קי סעיף ג' פסק, כל דפריש מרובא פריש - כגון תשע חנויות המוכרות בשר של בהמה כשרה וחנות אחת מוכרת בשר של נבילה ומצא שם בשר, אזלינן בתר רובא והבשר מותר, משום דאמרינן דבשר זה פירש מהרוב שהוא ההיתר, וזהו מצד דין תורה, אבל חכמים אסרו בשר זה משום בשר שנתעלם מן העין, שמא הוחלף הבשר הכשר בבשר נבילה. כל קבוע כמחצה על מחצה דמי - כגון תשע חנויות המוכרות בשר של בהמה כשרה ואחת מוכרת בשר נבילה וקנה בשר מאחת החנויות ואינו זוכר מאיזו מהן קנה הבשר, בשר זה אסור באכילה. דחשבינן ליה כאילו יש כאן חצי חנויות מוכרות בשר נבילה, וחצי מוכרות בשר כשר והוי ליה ספקא דאורייתא ולחומרא. שאלתי מהו העיקרון העומד מאחורי הרוב, אם הכלל הוא כל דפריש מרובא פריש מדוע אם הקונ לא זוכר באיזו חנות קנה את הבשר הכלל הוא, כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואסור, לעומת זאת אם מצא את הבשר ליד החנויות מחילים את הכלל והבשר מותר מדאורייתא ואסור מדרבנן. יישר כוח וכל טוב
אין ספק שהתורה הנחתה אותנו שבספקות שיש לנו בהלכה, אחרי רבים להטות. וכן ספיקות לגבי כשרות דבר מה שמצאתיו, ואיני יודע מהיכן הוא, שאפעל לפי הכלל, כל דפריש - מרובא פריש, וזהו הדין כשנמצא בשר. כי ההסתברות היא שהבשר שנפל, הוא מסוג הבשר שהוא רוב. אולם אם אדם קנה בשר ואינו זוכר מאיזה חנות קנה, אין שום נפקות לרוב בחנויות, כי הן קבועות במקומן, והקונה הוא שבא אל אחת מהן, או לכשירה או לטריפה, וההסתברות היא של מחצה על מחצה.