דילוג לתוכן העיקרי

שאלות על חתונה

שאלה

שלום כבוד הרב.
1. אמא שלי מתעקשת שאני אכנס לחופה (אחרי סוכות אי"ה) איתה ועם אבא שלי, ולא עם שני האמהות. יש הבדל בכך?
2. אני לא תימנייה ובעלי נוהג כהרמב"ם, האם יהיה עלי אסור לאלכול בשר ללא חליטה?
3. למדתי כי בגירושין יש צורך לכתוב בגט את שם האדם וכינויו ע"י מכריו וכו', האם בכתובה גם צריך לעשות זאת? הורי נתנו לי 3 שמות ואיני רוצה שבכתובה יופיע אלא שמי היחיד שבו רגילים לקרוא לי כולם. האם הרבנות תאפשר זאת?
4. לימדני בעלי לעתיד שיש הבדל בבדיקות בין הרמב"ם לשו"ע ומה שנוהגים להחמיר הוא כהרשב"א, והונב"י באר היטב דברי הרמב"ם, ואף אמר לי שהרב קאפח אמר שבתימן גם נהגו ככה. איני רוצה לפרט אך האם אני יכולה לנהוג כך? נראה לי די מגעיל וכואב לנהוג אחרת...
5. האם כדאי לנהוג לא להיפגש כשבוע לפני הקידושין?
6. אני מחפשת ספר ממצה וטוב בנושא טהרת המשפחה. אך אין לפי הרמב"ם... וקצת קשה לי ללמוד לבד ללא אישי לעתיד ברמב"ם של הרב קאפח. האם תוכל בכל זאת להמליץ לי על משהו שיכול לעזור לי?
7. בעלי אמר לי בעקבות תשובתך לשואל, כי לא ראוי לו לענוד טבעת, אך מאד חשוב לי הנושא. בכך אני רואה שהוא כביכול רק שלי, וגם יהיה זה סימן להיותו נשוי, כדי שנשים אחרות לא ינעצו בו עיניים. האם זה ממש מנוגד להלכה?... כי זה ממש ממש חשוב לי.
8. מה הסכום שאתה כרב מגביל לכתוב בכתובה? היום יש סכומים דמיוניים, אך בעקרון על מה אתה ממליץ?
9. מכיוון שאיני לא תימנייה, ואם יקראו את הכתובה, חצי קהל לא יבן בכלל, במיוחד במבטא תימני,
רציתי לשאול האם ישנה אפשרות לא לקרוא את הכתובה, או לסכמה בעברית בקיצור, או לומר לקהל את סיכום הכתובה בעברית מוסברת... 10. כל חברותי נהגו בחתונתם שהבעל מכסה את האשה לפני החופה בתול לבן, אולי זה לא לפי הרמב"ם אבל
רציתי גם לעשות כן, זה נראה לי קטע מאוד מרגש שבו האיש מגיע ומכסה את פניה של אשתו. אני ממש מצטערת על האריכות, ואולי ויהיו לי שאלות נוספות, רק הבנתי שכבוד הרב הפסיק לעשות חופות בגלל העומס הרב עליו, ובעלי לעתיד מאוד מעריך אותך, ורק ככה אני יכולה לשאול אותך כל מיני שאלות.
תודה רבה, אפרת.

תשובה

1. יש להסביר לה בדרכי נועם על החשיבות להפגין בשעה כזו את הצניעות, אך אם לא השתכנעה, אין לריב על כך, כי גם העמידה של החתן והכלה והוריהם, לעיני כל, אינה לפי מנהגי הצניעות של אבותינו. ואפילו בחופות של חרדים, עד שנזכה שיואר, מחדש, זוהי הצניעות האמתית כמנהג אבותינו הקדמונים.
2. לפי פסיקת ההלכה הנהוגה בימינו, לעניינים כאלה, לכתחילה את צריכה לנהוג כבעלך, ולא לאכול בשר בלי חליטה. אולם אם בעלך לא יקפיד עלייך, ואם לא תתבלבלי, ולא תכשילי אותו באכילת בשר בלתי חלוט, את רשאית לנהוג כמנהג אבותייך.
3. כן. כי דין הכתיבה בכתובה אינו בדיוק כדין כתיבת הגט. ולכתחילה אנו משתדלים לדייק בכתיבת השמות בכתובה בגלל עניין הגיטין, אם ח"ו יגיעו לכך. ולכן הרב רושם הנישואין יבחן את עניינך הלכה למעשה.
4. לא הבנתי איזו דרך מגעילה. בין כך ובין כך מורנו הרב יוסף קאפח הסביר מנהג הנשים בתימן, אך הורה למעשה שבארץ הנשים תעשינה בדיקת הפסק טהרה, בדיקה פנימית, אך דלה ולא חודרנית יתר על המידה, שעלולה לפגוע או לפצוע את האישה.
5. רצוי שלא. כי בתימן לא נפגשו כלל, ונישאו בלי שום פגישה, אלא היה רואה אותה ובודק באחיה ובאחיותיה כדין התלמוד.
6. אני מקווה שבע"ה יצא לאור ספר כזה ע"י מכון מש"ה לחקר משנת הרמב"ם.
7. בעוונותינו המרובים, לא ראינו שענידת האישה טבעת נישואין מונעת ניאופים ובגידות. כי לא הטבעת מונעת עבירות אלה, אלא החינוך לצניעות אמתית ולקדושת חיי המשפחה. הסתייגותי מן המנהג שבעל עונד טבעת נישואין, משום שמקורו מן הגויים, אך כיוון שמנהג זה הולך ונפוץ, ואישה שמתעקשת שבעלה יענוד טבעת אין להתעקש עמה. עד שבע"ה תבין חשיבות שמירת ייחודנו היהדותי מבלי שנדמה לגויים.
8. אין להגזים לא במקסימום ולא במינימום, וסכום המינימום הוא פרנסה לשנה. אבל צריך לקחת בחשבון גם את הנדוניא שהאישה מכניסה.
9. אפשר לקרוא את עיקר הכתובה בהיגוי ישראלי, אבל תופתעי לקרוא שפעם אחת חתן אחד שהתחתן עם אשכנזייה, הפציר בי שאקרא את הכתובה בהיגוי תימני, וקראתיה בבהירות, ואשכנזים ניגשו אליי ואמרו לי שפעם ראשונה ששמעו קריאה רהוטה, ברורה ומובנת. 10. מורנו הרב יוסף קאפח הסתייג מהמנהג שהחתן מכסה פני הכלה, אבל דווקא פוסקי ההלכה האשכנזים מקפידים על כך. ומאחר ומדובר בנישואין רב עדתיים, ומאחר והדבר חשוב לך, וכבר הדבר נפוץ אפילו בין לא דתיים, תנהגו כן. וה' ייטע השלום, האהבה והאחווה ביניכם, וישרה שכינתו ביניכם, ותזכו כל אחד לבנות בניין נפשותיכם. בניין עדי עד.