תודה לרב על התשובות הקודמות. השאלה בנושא הגייה היא: לדוגמא, הפסוק "לה' הארץ ומלואה...". שמעתי את ההגייה התימנית, שמבטאת זאת כך: לַ אֲ דׂ נ ..... הארץ ומלואה. כלומר, הא' של שם ה' מבוטאת בתנועה, ולא נחה כמו שהוגים האשכנזים והספרדים "לַ א דׂ נ..... " וכך גם באותיות ו' כ' ב' הבאות לפני שם ה'. מדוע זאת ההגייה? אולי טעיתי בשמיעה?
תודה.