שתייה בפורים
שלום רב!
בעניין שתייה בפורים וצוות 'עד דלא ידע'
ראיתי כמה תשובות של הרב על עניין השתייה.. שלא יותר משיעורו...
רציתי לשאול כמה שאלות.. מחילה מכבוד הרב אם אני מטריח או שואל שאלות שנשאלו..
א. אני לא שותה בכלל משקאות אלכוהוליים כל השנה, כי זה לא בריא לגוף, לא כי אני לא מסוגל, מה דין יותר משיעורו בשבילי? שנה שעברה הגעתי לבקבוק ערק בערך..
ב. האם אני יכול לקיים את זה בערק? אני ממש לא אוהב יין...
ג. אני לומד בישיבה שבא השתייה והשמחה לא יוצאת בגבול הטעם הטוב ואף אחד לא מאבד את הצפון...
מה ההגדרה של ה'עד דלא ידע'? אני לא אהיה מסוגל שלא לשתות, וההנהגה גם של הישיבה היא לשתות (בפורפורציות ובשליטה) ומי שלא שותה אז יש לו מה להסתיר והוא מתבייש, איך לנהוג?
ד. הבנתי שלרמב"ם צריך לשתות עד שיירדם.. איך לנהוג כשאני יודע שאם אלך לישון שתוי אני ארדם עד דלא ידע ואפספס את כל הפורים ואת כל הלו"ז הישיבתי?
אם לרב יש עוד הערות והארות איך לקיים את מצוות הפורים על הצד הטוב ביותר, איך לקיים את מצוות הפורים כהלכתה בישיבה, אשמח לדעת כדי לקיים את מצוות הפורים באמת...
תודה רבה!
יקירי, המצווה היא לא לשתות משקאות משכרים, עד דלא ידע. כי אין התכלית אבדן השכל, אלא המצווה לשתות שתייה משמחת, ועל שתיית יין נאמר, ויין ישמח לבב אנוש, כדי שמתוך שמחה יודה וישבח את ה' על רוב נסיו ונפלאותיו, שהציל את עמנו, מידי צוררנו ומבקשי רעתנו.
וכך ישתה וישמח, ויספר נפלאות ה', ויודה וישבח, עד שמרגיש שראשו כבד עליו, משהו, מהשתייה, מברך ברכה אחרונה והולך לישון.