כתבתי תגובה לשיעור על השין של תפילין, והנה היא לידיעתך:

אחרי בקשת הסליחה ועם כל הכבוד הראוי, חשוב שהדברים יהיו מדויקים, ברורים ונכונים: השין השקוע אינו (אני חוזרת: אינו) שקוע בתחתית הבית, אלא שקוע בעור עצמו!

כל אחד יכול לקרוא את הסבר מארי, והוספתי פה הארות מתוך השיעור שלו שלא כל אחד שמע.
פרק ג' הל' ג מארי כותב: "מכמשין את העור" – כדי שיהיה שין שקוע ושין בולט. היום אצלנו כבר לא כן, שכחו את האומנות, היום לא מקמטין את העור". ובאות יו"ד מארי מצטט את דברי המער"ק: "השין צריכים עשייה בידיים ואינן כשרים בדפוס והרמ"ע מפאנו מכשיר בדפוס". בשיעור, מארי הוסיף: "לכתחילה לא יהיו בדפוס" (כשכבר נאמר שהשין לעכובא ופוסל את התפילין)

מארי מעיד שהתפילין של סבו היו עשויות כהלכתן ומוסיף שהר"ח כסאר התאמץ ליצר בתים שהחריץ יורד מלמעלה עד התפר וכלי עבודתו נמצאים במוזיאון בצלאל... ובשיעור הוסיף מארי ש(לא קלטתי את השם) "הביא מתימן את כל הכלים לעשיית תפילין ונמצאים במוזיאון ישראל והם לא יודעים מה זה. כשנשאלו אמרו לאריגה – איך לאריגה איני יודע".

ועוד באות יא שם: "אומני זמנינו קלקלו בשתיים: א) השין שלהם נעשה ע"י לחץ הדפוס" [וכך יובל נפש יוצר את השין משום שהוא תולה את עצמו בכלים של היצרנים החרדים ובמתן הכשרם], ב) אין דמות שין שוקעת כלל כיון שהם עושים תחתית לכאורה נאה ונמצאת אומנותם קלקלתם, וכן בכמה דברים כאשר האומנים שהם לא תמיד ת"ח מפשרים ומשכללים אובדים את המטרה".
ובעל פה, מארי האיר: "צריך שין אבל לא שין עם תחתית ככל תנאי השין אלא מקמטים את העור, מקבצים את העור שיראה כעין שין, ואע"פ שזה דימוי שין דין כתיבה יש לו".

הרי השין הקבלי של היום וגם נעשה ע"י דפוס (שתיים לגריעותא) אינו השין של משה רבנו אבל הוא השתקע ע"י היצרנים החרדים שתפסו את מונופול תעשיית התפילין ושולטים על השוק – הם שקידשו אותו שלא בקדושתו של בן אמרם ולא כקבלתו של בן מימון.

והנה, "רמבמיים" קבלו את השין הקבלי הזה כדבר מוסכם, אף הרב ערוסי עצמו נותן הכשר לשין "שקוע בתחתית הבית" כאשר באמת הקמיטה בצד האחד של העור יוצרת ג' ראשים בולטים ואלה עצמם יוצרים בצד השני ד' ראשים שקועים (מעין "נגטיב"). פה אומנות יצירת השין בעור הבית! ובכן, אם יש זקן בעדה היודע אומנות זו, נא לצאת מהארון ללא פחד ולהציל את המסורת. שהרי, שלא כמו הפתיל תכלת של הציצית שאינו מעכב, השין של תפילין הלכה למשה מסיני לעכובא, ואסור לתת לאונס להפוך לרצון.

הרב ערוסי שואל פה "למה לצאת נגד כולם כשמארי הוא דעת יחיד?" אכן! כשתשעים ותשע אומרים כך, והאחד אומר להפך, עושים כדבר היחיד שמדבר כהלכה – זה הוא כלל קבוע במשנה ונכון הוא לאורך כל הדרך. בנדון דידן, התשעים ותשע נגררים אחר הקבלה שאין לה יסוד בתורת משה ולכן דבריהם בטלים כנגד מסורת נאמנה של הרמב"ם ותלמידו/מפרשו הנאמן הרב יוסף קאפח שסילק את הטיט וניקה את הלכלוך מספרי הרמב"ם. עליו יש לשמוע.

השין שלתפילין הלכה למה מסיני הוא לעכובא אפילו בדיעבד (מארי מוסיף בצניעות ובציניות "לכאורה". ה"לכאורה" הזה להם ולא לנו) – משמע: כל התפילין שנעשו על דעת הקבלה פסולים לדעת הרמב"ם שגם הוא "יחיד"! התתבטל דעתו?! אין להיכנע לחרדים נגד דרכי הרמב"ם למי שבחר ללכת לאורו. עבדים היינו – כן, אבל עבדים לא נשאר לעולם...

אם בכתבה ב"מסורה ליוסף" הרב ערוסי לא יכתוב את הדברים הנ"ל – שכרו הזמני יצא בהפסדו לדורות.
המערכת לא חייבת להסכים (מפחד בלילות) אבל היא כן חייבת לתת מקום למסורת האמתית העומדת בעבר אחד כשכל העולם גוסס בעבר השני. על החתום: אלישבע בר, תלמידת חכם יוסף.