כשרות המקוואות בימינו לדעת הרמב"ם

שאלה: 

לדעת רבנו ב"נתן סאה ונטל סאה" דמיירי במים שאובים וכשר רק עד רובו, האם יש בעיה במקוואות של ימינו שמי המקווה מתערבים עם מי האוצר עד שבזמן מועט רוב המים הם מים שאובים, והאם מקוה חב"ד פותר את הבעיה?

תשובה: 

שאלתך היא אכן לפי רבינו, מצוות, ד, ז, שפירש דין נותן סאה ונוטל סאה, הוא במים בלתי שאובים, ארבעים סאה מכוונות, שנתן לתוכן סאה מים שאובים, ונטל סאה, שמכשיר רק עד רובו, אבל לפי מרן השו"ע, יו"ד, רא, כד, אין המים נפסלים לעולם, שהרי כשיש ארבעים סאה מים בלתי שאובים, אפילו נותן עליהם מים שאובים, כל מימות שבעולם - המקווה כשר.

ורבינו חשש בנותן סאה, ונוטל סאה, ברובו, רק משום מראית העין, עיין כס"מ, שם.

והנה הללו שחוששים שמי העיר הנזרעים בבור וזורמים למקווה הם בגדר נותן סאה ונוטל סאה, הרי האמת שזה כמו שופך סאה למקווה העליון ונשפך למקווה התחתון, שאפילו הרמב"ם אינו פוסל בכך. 

והללו שחששו שמי המקווה הזוחלים לבור, האוצר, הרי באותו בור יש למעלה מארבעים סאה, ואפילו היו נותנים בהם מים שאובים, לא היו נפסלים, כל שכן שמי המקווה שהושקו במי האוצר הפכו להיות בלתי שאובים, וא"כ אין גדר של נותן סאה (מים בלתי שאובים), ונוטל סאה.

ולכן אין מקום לשום חשש לפי שיטת רבינו, גם בבורות האוצרות שהם מן הצד, ואין לומר, שכשהבור הוא מלמטה, כמו שיטת חב"ד - אין חשש.

תאריך: 
08/02/16 כ"ט שבט התשע"ו
תגיות: 
x

Audio Playlist