דילוג לתוכן העיקרי

תפלין

שאלה

ד,ח כְּשֶׁחוֹלֵץ אָדָם תְּפִלָּיו לְהַצְנִיעָן בִּכְלִי, לֹא יַנִּיחַ שֶׁלַּיָּד מִלְּמַטָּה וְשֶׁלָּרֹאשׁ מִלְמַעְלָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שְׁהוּא רוֹצֶה לְלָבְשָׁן, יִפְגַּע בְּשֶׁלָּרֹאשׁ תְּחִלָּה: וְנִמְצָא שֶׁמַּנִּיחָהּ וּמוֹצִיא שֶׁלַּיָּד, לְפִי שְׁאֵין לוֹבְשִׁין שֶׁלָּרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁלַּיָּד, וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהַנִּיחַ מִצְוָה, וְלַעֲבֹר מִמֶּנָּה לְמִצְוָה אַחֶרֶת--אֵלָא מִצְוָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ שֶׁלָּאָדָם בַּתְּחִלָּה, בָּהּ הוּא מִתְעַסֵּק. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ שֶׁלַּיָּד לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה וְיִלְבֹּשׁ עַל הַסֵּדֶר. לפי הסבר מארי קאפח מה הוא מברך על שלראש איזה ברכה להניח או על מצות ואם מברך שתי ברכות או ברכה אחת?

תשובה

הדבר פשוט שמברך על מצוות, הואיל והניח תפילין של ראש תחילה.

ומאחר שמצוות תפילין של יד ומצוות תפילין ראש הן שתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו, רבינו, תפילין, ד, ד, לכן חז"ל תיקנו שני נוסחי ברכות, לשל יד ולשל ראש.

לפי הבבלי (וכך ההלכה), מנחות, לא, א, ושל יד, להניח לשל ראש על מצוות תפילין.

לפי הירושלמי, ב, ג, לשל יד – על מצוות תפילין, ושל ראש – על מצוות הנחת תפילין.

השאלה היא, האם בנסיבות המקרה אודותיו שאלת, יחזור ויברך, להניח, לפני שיניח תפילין של יד, או שמא, יסתפק רק בבקרכה על מצוות, ולא יסיח בין תפילין של ראש לתפילין של יד.

לענ"ד לא יברך להניח ודי בברכת על מצוות תפילין כשבירך על תפילין של ראש, ובתנאי שלא סח בין תפילין של ראש לתפילין של יד. והנימוקים לכך:

  1. הירשלמי הברכות מהופכות כדלעיל, וא"כ הפער בין שתי הברכות אינו גדול, למרות שבאמת הנוסח להניח עדיף בגלל שמזכיר מעשה המצווה, כדרך כל הנוסחאות ברכות המצוות, להתעטף, בציצית לישב בסוכה ועוד. ואין די על מצוות.
  2. אם טעה ובירך על מצוות כשהניח תפילין לש יד, לדעת הפוסקים יצא, וא"כ הפער בין שתי הנוסחאות אינו לעיכוב.
  3. מספק לא נורה כשיברך על תפילין של יד להניח, כשלפני כן בירך על תפילין של ראש על  מצוות.

תוכל להאזין בהלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.