פסיקת הלכה עפ"י הרמב"ם בלבד,בניגוד למנהג אבות
א) חלק מיהודי תימן נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, וחלק אחר נהג בד"כ עפ"י הרמב"ם, למעט מקרים חריגים.
האם מותר ליהודי ממוצא תימני,אשר אבותיו נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, להחליט לנהוג עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, גם גם במקרים החריגים בהם חלק מיהודי תימן (לא אבותיו של השואל) נהגו שלא עפ"י הרמב"ם?
ב) האם מותר ליהודי ממוצא כלשהו, לשנות ממנהג אבותיו, ולהחליט לנהוג עפ"י פסיקת פוסק גדול ומפורסם (כמו, הרמב"ם, או הראב"ד, או השולחן ערוך, או הרמא או הרב עובדיה יוסף, או כל רב אחר גדול ומפורסם), בהנחה כי אין לאדם זה כל בעיה טכנית בברור הפסיקה של אותו פוסק בו הוא בחר, בכל נושא בו הוא נתקל?
א-ב. דע לך שהכלל המנחה לפי איזו שיטה לנהוג, מהי הדרך שילך בה האדם ויצליח בה לעבוד עבודת שמים באמת ובאמונה, ומתוך ידיעה, הוא ובני ביתו.
ולכן אם יש לו לאדם קהילה טובה, שנוהגת לפי מנהג אבותיו, הוא מחויב במנהג אבותיו.
וקהילה טובה נחשבת לקהילה שיש לה רועה רוחני, ויש בה שיעורי תורה, ותפילה בציבור, וחברי הקהילה מעוניינים לעלות מעלה, מעלה במעלות המידות הטובות ויראת ה'.
אולם אם אין לו לאדם במקומו קהילה טובה שנוהגת לפי מנהג אבותיו, ויש קהילות אחרות, אפילו מעדות אחרות, או מבני עדתו. שאינם נוהגים לפי מנהג אבותיו, אין עליו חובה, באותה שעה, לנהוג כמנהג אבותיו בכל דבר, אלא עליו להשתלב בקהילה הטובה השונה ממנהג אבותיו, כדי שיוכל לעבוד את ה' באמת ובאמונה, ובידיעה, ומתוך רצון לעלות מעלה מעלה במעלות המידות הטובות ויראת ה'.