ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט'  כותב: 
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך". 
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:

שלום עליך רבי.
ראיתי שהרב השיב שכל שמתעטפים בטלית בדרך של עיטוף על הראש ועל הכתפיים, זהו עיטוף הראוי, ומקיימים מצוות באופן זה.
שאלתי: 1. האם הרב מתכוון דווקא במצב שכסה רובו (כמו שענה הרמב"ם סי' רכ) או אולי לאו דווקא? ואם לאו דווקא מדוע?
2. כשהרמב"ם כותב וכסה ראשו ורובו, מה הכוונה בדיוק? רוב גוף האדם, רוב גבו או אולי כוונה אחרת?

שלום אל כבוד הרב.

מנהג התימנים ידוע לכתוב פסוקי "חסדי" על קלף או גויל בכתב אשורי. האם הדבר מותר? והאם התשו
בה תשתנה כאשר מדובר בפסוקי אשת חיל לנוי על הקיר?

לכב'
כבוד הרב שליט"א
אבקש הארת הרב בשאלה זו
מכיוון שמבארים (מגיד משנה ) ברמב"ם שצידת נחש מותרת לפי שהוא מתעסק ולא צד כלל נמצא אם כן שיהיה מותר לצוד מקקים.
כפי הבנת המגיד משנה, הלכה למעשה.
תודה

שלום הרב שליט''א.
אשמח להסבר כיצד צולים כהלכה
ופירוט באלו דרכים אפשר לצלות.
תנור אפשרי? כל גבי מחבת?
תודה מראש ובשורות טובות