שלום לכת"ר.
א. האם משלוח מנות הוא דווקא בחבר שמכירו? או שיכול לקיים את המצווה גם במשלוח למישהו שלא מכיר... לכאורה מלשון רבנו ומהגמרא נשמע דווקא שמכירו.

ב. מה דינו של מי שגר בירושלים אך בריחוק גדול מאוד מהעיר העתיקה שאין השכונה נראית איתה? שאפשר לראות ממרחק של קילומטר רק שכונה אחרת מהעיר.

בתודה מכת"ר.

לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.

1 אבל בתוך השלושים על אחותו.
שלושה ימים לפני סיום השלושים, הבת של האבל מתחתנת.
האבל כבר קנה החליפה לפני שידע שאחותו תלך לעולמה - האם יכול ללבוש החליפה?

2 האם האבל יוכל להתגלח לכבוד החתונה?

3 האם האבא של הכלה ויתר האחים האבלים על אחותם, יכולים להשתתף בשבת חתן?
 

1.מה יעשה אדם ההולך בדעת רבינו בקידוש בע"ש שמשפחתו מקדשת על יין מבושל והוא צליאקי (כך יוצא מצב שאינו יכול לקדש על הפת)
2. מה יעשה במקרה ואין יין הראוי לקידוש לדעת רבינו ואסור לו לחם? האם יסמוך על הקידוש של היין המבושל?

בתודה מראש

לק"י
שלום לכבוד רבנו,
במסכת פאה פרק ה' משנה א' כותב רבנו שאין הלכה כרשב"ג בעניין הרוח שפיזרה את העומרים.
במשנה תורה הלכות מתנות עניים פרק ד' הלכה ה' כותב רבנו שאומדים את השדה (כדעת ת"ק) ולאח"כ כותב שנותן שיעור של ארבע קבין לכל בית כור (שיעור מהגמרא בבא מציעאה בביאור שיטת רשב"ג).
בהערות מארי על פירוש המשנה ועל המשנה תורה במקומות הנזכרים, כותב שרבנו פסק כת"ק, ושיש כאלו שאומרים שבפירוש המשנה פסק כת"ק, ובמשנה תורה חזר בו ופסק כרשב"ג ושהוא לא רואה כך.

נושא גרושים וגרושות שחיים יחד ללא נישואין ומעדיפים לחיות ביחד, ללא שום התחייבות, חיי הוללות. לצערנו, מצב זה גם במגזר הדתי.