זמני שאילת הגשמים בארץ ישראל ובחוצה לארץ

חלק א': זמני שאלת גשמים בארץ ובחוץ לארץ כתב רבנו: משבעה ימים במרחשון – זה היום שואלין את הגשמים בברכת השנים, כל זמן שמזכיר הגשם אז הוא שואל את הגשמים . באמת דברים אמורים בארץ ישראל, אבל בשנער ובסוריה ובמצרים ומקומות הסמוכים לאלו והדומין להן, שואלים את הגשמים ביום שישים אחר תקופת תשרי . כלומר, בחוץ לארץ עדיין לא מבקשים את הגשמים, אלא ביום שישים אחר תקופת תשרי . השנה נחלקת לארבע תקופות, ויש מה שנקרא תקופת תשרי (שמסיימת תקופת תשרי, שהיא שלושה חודשים), אז ביום שישים אחר תקופת תשרי בחוץ לארץ שואלים את הגשמים . כמובן שאם יהודי נוסע מכאן לשם, אזי לא יאמר "ברכנו" אם הוא נמצא שם, כי זה לא מה שהם צריכים, אלא כשהוא נמצא כאן; או יהודי מחוץ לארץ שנמצא כאן, אף ששם עדיין לא שואלים גשמים, ישאל את הגשמים – הכל לפי המקום עצמו . מקומות שהן צריכים לגשמים בימות החמה, כגון איי הים הרחוקים, שואלים את הגשמים בעת שהן צריכים להן בשומע תפילה . ומקומות שהן עושים יום טוב שני ימים, אומר "מוריד הגשם" בתפילת מוסף של יום ראשון של שמיני עצרת, הוא מתפלל והולך כל ימות הגשמים . חלק ב': דברי הרמב"ם בפירוש המשנה ואקלים המקום ומכאן העיר: כתב רבנו בפירוש המשנה: "וכל זה בארץ ישראל וכל שהוא דומה לה" – ככה אומר רבנו בפירוש המשנה – "וכן כל מה שיאמר הלאה בזמני התעניות אינן אלא בארץ ישראל, בכל מקום שהאוויר [בנוסח המוקלט: שעוור] גורם לאוויר. אבל בשאר הארצות, הרי תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו המקום" . אי אפשר לבקש גשמים במקום שלא ראוי לגשמים, וזה יהיה בשבילם קללה; כל דבר בהתאם . אומר רבנו בפירוש המשנה: "והרי אותו הזמן כאילו שבעה במרחשון, ואם תאחרו הגשמים אחרי אותו הזמן לפי יחס זמנם אלו האמורים כאן, הרי אלו מתענים כפי שנאמר כאן. לפי שיש ארצות שאין זמן גשמים מתחיל אלא מניסן, ויש ארצות שמרחשון יהיה בהם קיץ ואין הגשמים בו לברכה אלא מאבד ומשמיד" . כל זה דברי רבנו בפירוש המשנה . ואיך ישאלו אנשי אותה המקום גשמים במרחשון? האם אין זה שקר? אלו דברי רבנו בפירוש המשנה, וזה דבר ברור ונכון . חלק ג': מנהג תימן בשאלת הגשמים ומורי כותב: בתימן, לפי האקלים, זקוקה היא לגשמים שתי עונות בשנה – בחורף, כלומר בחודשי כסלו, טבת, שבט; ובקיץ – שימו לב, בתימן היו זקוקים לגשמים בקיץ – בחודשי אב ואלול, כי גם עונת הזריעה היא פעמיים בשנה . לפיכך היינו נוהגים לומר "ותן טל ומטר" עם כל העולם עד הפסח בברכת השנים . ובחודשי ניסן ואייר, שהם חודשי גמר ההבשלה והקציר, הוספנו בשומע תפילה חלק מברכת השנים – היינו מן "ושמרה והצילני" עד "בשנים הטובות", ומסיים "כי אתה שומע תפילת כל פה" . ובימי אב ואלול אמרנו בשומע תפילה מן "ותן טל ומטר" עד "בשנים הטובות", וסיימנו "כי אתה שומע" . ושוב בחודש תשרי, שאין צורך לגשם כי זמן קציר ואסיף הוא שם, שם בתימן התפללנו שהשרב שלה [הקטיע] לא יכה את התבואה, לפיכך הוספנו בשומע תפילה כמו בימי ניסן ואייר . וזו היא באמת הוראתו של רבנו הקדוש לבני נינווה: אל תשנו מטבעה של תפילה . חלק ד': יישוב היחס בין פירוש המשנה למשנה תורה ומעתה דברים פשוטים: מדוע לא פסק הרמב"ם את הסברה שכתב בפירוש המשנה? מפני שאין דרכו להביא בחיבורו הגדול משנה תורה אלא דברים שנשנו במקורות הראשונים, כלומר דברי תנאים ואמוראים וכדומה; אבל דברים שלא נאמרו מפורשים במקורות, אין דרכו להביאם בחיבורו . למרות שבפירוש המשנה הוא אומר דברים מאוד מאוד הגיוניים, בהלכה הוא נאמן למקורות ולא הביא את מה שכתב בפירוש המשנה, שהם דברים נכוחים וכפי שהדבר שגור ומקובל בפי כל נושאי כליו, וטעמו כפי שהעירותי בשערי ספר המדע . לפי האמור, שני דברים נפרדים הם – כלומר מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה ומה שכתב כאן [במשנה תורה] – ואין להם כל קשר כלל, ואין שום אפשרות להעלות על הדעת שיש לכאורה סתירה ביניהם . כי בפירוש המשנה מדובר בעולם הפוך: הקיץ חורף והחורף קיץ; יש מקומות כאלה, ימות החמה הם ימות הגשמים וימות הגשמים הם ימות החמה . וכאן לפנינו מדובר בעולם ברור, עליונים למעלה ותחתונים למטה: הקיץ קיץ והחורף חורף, ימות הגשמים הם ימות הגשמים, ימות החמה הם ימות החמה – אלא שזקוקים לגשמים גם בימות החמה . לדעת כיצד מורי ברוב חוכמתו השכיל מחד לקיים את הדברים המאוד הגיוניים שרבנו כתב בפירוש המשנה, ומאידך לתאם את זה עם מה שכתב בהלכה, כדי להראות שבאמת אם יש לנו מדינות שהאקלים שלהן הוא לגמרי הפוך מהאקלים שלנו, אז ברור ברור שיבקשו שם את הגשמים בזמן שלהם שזה לברכה, ולא בזמן שבשבילם זה לקללה . וכפי שאני אומר, זה לא רק להם כשהם שם, אלא גם כשאנחנו נמצאים שם במסגרת טיול או משהו כזה, מבקשים לפי הצורך המקומי; וכן הם כשהם נמצאים פה, אפילו שהם עדיין בחוץ לארץ עוד לא מבקשים גשמים, הם מבקשים כאן כשהם נמצאים פה לפי צורך המקום כאן .