האם מותר לקלל אויבים המתנכלים עלינו להשמידנו ?

אנו עומדים בפני אויבים צרים וצוררים אשר יורים עלינו במטרה לפגוע בנו.

השאלה היא: האם מותר לקלל אותם, למשל לומר "יְמַח שְׁמָם וְזִכְרָם" ?

הרי שבדרך כלל קללה בהלכה אסורה, אך אם מדובר באויב צר – בשולחן ערוך נאמר שמותר לקלל אויבים.

במיוחד כאשר אנו מכירים שהדבר נעשה הלכה למעשה, בפורים אנו אומרים לאחר קריאת המגילה: "אֲרוּרִים אוֹיְבים, אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי". מכאן אנו לומדים שכאשר מדובר באויבים צרים המאיימים על עצם קיומנו – כמו שאנו מצווים להילחם בהם ולבערם מן הארץ, כיוון שהם נחשבים רודפים שלנו כל שכן שמותר לנו לקללם. שהרי הקללה במקרה זה היא תפילה לבורא עולם שהקדוש ברוך הוא ימח שמם וזכרם.  

אמנם, קללה כשלעצמה היא דבר מגונה ואסור, אך במסגרת ההתגוננות שלנו מפני אויבים שנלחמים בנו, כאמור הדבר מותר – כשם שמותר להילחם בהם בחרב, כך כל שכן שמותר לקללם.