סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
מקור: קטעים מתוך קובץ אודיו "111.mp3" (תמלול חלקי בעברית)
דובר: הרב דוקור רצון הרוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו.
נושא מרכזי: עמדתו ההלכתית של הרב ערוסיבנוגע לנסיעה לאומן בראש השנה, תוך התמקדות בהיבטים של עזיבת המשפחה והאלטרנטיבות הרוחניות הקיימות בארץ.
נקודות עיקריות:
- ברכה על התעוררות רוחנית: הרב פותח בדברי ברכה על כל תנועה שמחזירה בתשובה, ובפרט בימי התשובה של חודש אלול. עם זאת, הוא מדגיש את הצורך לומר את האמת ההלכתית בנושא.
- ציטוט: "טוב כן, ראשית עלינו באמת לברך על כל תנועה שמחזירה בתשובה כל אחד בדרך החיבור שלו. כך בכל השנה כולה על אחד כמה וכמה בימי תשובה הללו שהתחילו בעזרת השם יתברך מאל אלול. אבל חייבים לומר את האמת וכל האמת שפרשית לכל דבר."
- חשיבות השלמות המשפחתית בהלכה: הרב מציין כי השלמות המשפחתית היא דבר יקר מאוד בהלכה, עד כדי כך שהגמרא במסכת סוכה מתייחסת לכך בחומרה כאשר אדם עוזב את משפחתו כדי להקביל פני רבו ברגל.
- ציטוט: "השלמות הטעם המשפחתי היא דבר מאוד מאוד יקר בהלכה עד כדי כך שהגמרא במסכת סוכה קבעה לאמור שתנא הלך להקביל את פני רבו ברגל ורבו גער בו ואמר לו הרי יש לך משפחה ואתה צריך להיות בחק משפחתך..."
- איסור הלכתי לעזוב משפחה בימים נוראים לצורך נסיעה לאומן: הרב קובע באופן חד משמעי כי מבחינה הלכתית, אין היתר לעזוב את המשפחה, במיוחד בימים הנוראים, לצורך נסיעה ממושכת לאומן (שעלולה להימשך עד סוף חג הסוכות). הוא מציין כי תופעה של עזיבת משפחה לצורך שהייה עם רבנים ואדמו"רים בחגים קיימת גם בתוך הארץ ומהווה בעיה הלכתית.
- ציטוט: "מבחינה הלכתית אין לזה שום היתר לעזוב משפחה... אכן כן אכן כן כל מי שעוזב את משפחתו והולך לרבו והולך לאדמור שלו בימי החגים תוך שהוא עוזב את משפחתו בין אם הוא בארץ הקודש בעל חד קמה בחוץ לארץ הדבר הזה נוגד את הלכה חד וחלק..."
- ביקורת על הנסיעה לאומן כעניין קבוע ועזיבת משפחה: הרב מדגיש כי אף על פי שיש עוצמה רוחנית בהתחברות עם רבנים ואדמו"רים, אין זה מצדיק עזיבת המשפחה לצורך התעצמות רוחנית אישית. הוא קורא למבקשים התעצמות רוחנית לדאוג לכך שגם משפחותיהם יגיעו למקומות הקדושים, ולא לנטוש אותן.
- ציטוט: "עם כל הכבוד נכון מאוד שיש לזה עוצמה רוחנית גדולה מאוד מאוד להתחבר עם הרעב עם האדמור אין צפק בדבר וזה דבר מבורך אבל התכבדונ אותם אלה אשר רוצים את ההתעצמות הרוחנית הזו וידאגו לכך שאכן פני משפחותיהם גם הם יגיעו לאותם מקומות אבל לא חלילה חלילה שנוטשים את המשפחה והולכים הם בעצמם להתעצם מבחינה רוחנית כזאת לא תהיה בישראל זה מנוגד להלכה בצורה ברורה ביותר."
- אלטרנטיבות רוחניות בארץ ישראל: הרב מעלה תהייה מדוע נוסעים לקברי צדיקים בחו"ל, כאשר קיימים קברי אבות האומה וגדולי תורה רבים בארץ ישראל שיכולים להוות מקור להשראה רוחנית. הוא מציין כי גדולי הפוסקים אומרים שיש להדיר עצמנו מללכת למרחקים גדולים.
- ציטוט: "כבר אמרו גדולי הרבנים בעניין הזה המבלי אין קברים בארץ של גדולי האבות האומה. כי אנחנו הולכים עד לגדולים שנמצאים בחוץ הארץ. הרי מה לנו יותר גדול מאשר אבות האומה בערת המכפלה?"
- היתר לנסיעה חד פעמית לצורך התחברות רוחנית: הרב מסייג את דבריו ומציין כי ייתכן היתר לנסיעה חד פעמית וקצרה לחו"ל לצורך התחברות רוחנית, אם יש כרטיס הלוך ושוב והמטרה היא מצווה של התעוררות פנימית. הוא מדגיש כי כל אדם הוא עולם ומלואו וייתכן חיבור רוחני ייחודי לרב או מקום מסוים.
- ציטוט: "זאת אומרת אני מבין שבעצם לנסיעה חד פעמית מותר אפילו שמדובר בנסיעה לחול... אם נכון אפילו שמדובר בנסיעה לחול כיוון שמדובר בנסיעה שיש כרטיס הלוך וכרטיס חזור וכיוון שכל המגמה היא לצורך מצווה להתחבר להדליק את הניצוצות הפנימיים שיש לו כל אחד לפי עולמו הנשמתי שלו..."
- התנגדות להפיכת הנסיעה לעניין קבוע וממושך: הרב חוזר ומדגיש כי הפיכת הנסיעה לאומן לעניין קבוע ולתקופות ארוכות היא דבר ש"הדעת לא סובלטו". הוא מזכיר את העוצמות הרוחניות הרבות הקיימות אצל גדולי ישראל, בתי מדרש ובתי חסידות בארץ.
- ציטוט: "אבל להפוך את זה לדבר של קבע חוזר וגם לתקופות ארוכות כאמור זה דבר שדעת לא סבלטו יש כאן המון המון עוצמות רוחניות אצל גדולי ישראל, אצל בתי מדרש, אצל בתי חסידות המון המון דברים שאדם יכול להתחזק בהם."
מסקנה:
הרב דוקור רצון ערוסימביע עמדה הלכתית ברורה המתנגדת לנסיעה לאומן בראש השנה כאשר היא כרוכה בעזיבת המשפחה, במיוחד לתקופה ממושכת. הוא מדגיש את חשיבות השלמות המשפחתית בהלכה ואת קיומן של אלטרנטיבות רוחניות משמעותיות בארץ ישראל. עם זאת, הוא מסייג ומציין כי ייתכן היתר לנסיעה חד פעמית וקצרה לצורך התחברות רוחנית. עמדתו מדגישה את האיזון בין השאיפה להתעלות רוחנית לבין החובות המשפחתיות והקהילתיות.