הכינוס של עשרות ראשי מדינות בירושלים הוא התקיימות דברי הנביאים

ההתייחסות היהודית היהדותית קודם כל היא כמו התייחסות המעשית הריאלית אלא שיש לה קומה נוספת אם לא שתי קומות נוספות מעל ההתייחסות הפרגמטית כי בהתייחסות הפגרמטית עיננו רואות ולא זר שיש מה שנקרא אנטישמיות גואה ברחבי העולם. עצם העובדה שמביאים לכאן עשרות ממנהיגי העולם אשר באים ואומרים לעולם לא עוד. ומגנים את הנאציות ומגנים את האנטישמיות הרי זה דבר חשוב ביותר ואם יש בזה כוח מסויים לרסן אם לא לעקור את האנטישמיות זו הרי תועלת גדולה מאוד, ואין צל של ספק שהמתכננים שתכננו את זה צדקו במה שתכננו תכנון אירוע כזה.

אבל, מעבר לעניין הזה של האנטישמיות והנאציות. יש עוד עניין והוא שלאחרונה יש אנטישמיות בסגנון חדש, אנטי ציוניות מאחר ואוייבנו אשר לא מכירים בעצם קיומנו בארץ וטוענים שהארץ היא להם, למרות שמעולם הם לא היו עם ובוודאי לא עם ריבוני בארץ הזאת. אלא התיישבו כאן בטרם באנו לכאן לא תבעו הגדרה עצמית, לא תבעו ריבונות. תמיד היו נשלטים על ידי ארצות סמוכות, עמים סמוכים לארץ ולא ציצו ולא דיברו על כך שהם לאום ושהם זכאים בתורת לאום לארץ הזאת, הרי עם שיבת ציון לארץ בסיוע של אחים, שלצערינו הרב אינם מושרשים בשורשי היהדות ומתוך רגשי רחמים שהם מהווים אכזריות כלפינו, טיפחו בהם את התודעה הלאומית וטיפחו בהם את התובנה שכאילו יש להם זכות בארץ הזאת  ומאז אנחנו במאבקים קשים מאוד מול טרור רצחני, בארץ שאינם מסכימים ואינם משלימים לעצם ריבונותינו כאן, וטוענים לריבונותם שלהם על ארץ הקודש. ולא זו אף זו אלא הם עושים טרור מדיני בינלאומי נגד הלגיטימיות של מדינת ישראל. לא זו אף זו, הם מפתחים מערכת של הסברה אנטישמית נגדנו בכל הקמפוסים ברחבי העולם, בכל מקום באופן כזה שהולכת ומתפתחת אנטישמיות חדשה שהדבר שמניע אותה הוא אנטי ציוניות.

לכן, העובדה שבאים עשרות מנהיגים למדינת ישראל לירושלים, ובד בבד מתייחסים לא כולם, אבל מתייחסים לאנטישמיות החדשה שכאמור הגורם שלה הוא אנטי ציוניות. הרי יש בכך מעין לגיטימיות לעצם קיומה של מדינת ישראל, בעצם קיומו של העם היושב בארצו. מהבחינה הזו בוודאי שההתייחסות היהודית היהדותית מכירה במטרות האלה ואדרבה מעריכה אותם, והיא יותר מההתייחסות הפרגמטית נותנת לזה תוכן ערכי וייעודי הרבה יותר חשובים מכל הערכים שדיברנו עליהם במובן הפרגמטי. ונסביר את הדברים.

לא די לומר שאנטי ציוניות שמביאה אנטישמיות היא דבר לא נכון, אלא יש צורך לדעת למה, למה אנטי ציוניות היא דבר לא נכון כי אתה לא יכול לבחון את זה מבחן, מי קדם מה. מי קדם למי? כי אם נלך במסלול הזה מי קדם למי, כל העולם כולו הריבוניות על חבלי ארץ בעולם משתנים. זה כובש את זה, זה כובש את זה, זה כובש את זה וזה פושט צורה ולובש צורה. המפה העולמית משתנה על ידי הכיבושים השונים. ואם כן, זה לא יעלה על הדעת לבוא ולומר מי קדם למי. הם קדמו לנו, במובן של שיבתנו לציון. ולכן, לא זה המסלול, לא זה הדרך אשר יתן לנו ויבטיח לנו את הלגיטימיות האמיתית. והמסלול היותר נכון הוא שהעם שב לארצו הייעודית, זה ארץ הקודש, לעם קודש מכוח התנ"ך, מכוח ברית בין הבתרים. ולכן, עצם ההתכנסות הזו היא ביום מן הימים תגרום לרבים לחשוב, למה כן, למה דווקא לתת לגיטימיות למדינת ישראל, שיש מה שנקרא היום עם פלסטינאי. למה כן?

דומה שאם נשים לב היטב סגן נשיא ארה"ב שהוא אדם איוונגליסטי, אדם דתי, נוצרי דתי נתן את המימד הדתי והאמוני שזה מכוח ברית בין הבתרים, מכוח התנ"ך לעם ישראל לארצו. ואת זה שומעים כל עשרות המנהיגים. לא עוד אלא נשיא גרמניה מברך בעברית, ברוך שהחיינו וקיימנו. ז"א המימד הדתי והאמוני בא לידי ביטוי בכנס העצום הזה. אי אפשר לבוא לומר שכולם מסכימים עם הדבר הזה. אבל זה מחלחל, זה יחלחל. העובדה שמתכנסים בירושלים עיר הקודש, ויש מי שאומרים את זה בגאון, בקול, וכולם שומעים את הדברים האלה. אין צל של ספק שזה לאט לאט יחלחל ויקנה את הבסיס האמיתי לעצם קיומנו עם קודש בארץ הקודש על פי תורת הקודש, מכוח הנבואות, מכוח החזון ומכוח ברית בין הבתרים. זה מה שהיתרון העצום לכל האירוע הזה שהוא אירוע מכונן לקראת העתיד.

באמת רבותי, מעבר לזה, אתמול כאילו נפתח מעינינו התנ"ך מחדש. אנחנו ברוך ה' עם התנ"ך ולומדי תנ"ך, אך לא כל אחינו לומדי תנ"ך. אנחנו הרבה פעמים משתמשים בפסוקים של ישעיהו הנביא: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ: שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה:"

הרי אנחנו אתמול באו להראות את החושך של הלאומים, איך האנושות מגיעה לדיוטה הכי הכי נמוכה. בלי אמונה באלוהים אין אפשרות להסביר את החייתיות של האדם. כי החייתיות של האדם גרועה יותר מאשר החייתיות של בעל חיים. חיה טורפת לא טורפת אם היא לא רעבה, ואילו החייתיות האנושית זו רעות לשם רעות. התעללות לשם התעללות לא כי רעבים, לא כי הם צריכים את זה. זה חושך זה ערפל לאומי, מתחיל לזרוח כבוד השם המוסר האלוהי. והלכו גויים לאורך. ומלכים לנוגה זרחך, מתחילים ליישר קו למוסר היהודי היהדותי, התנכי לאט לאט. שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבואו. כמו שמדברים על 'רכבת אווירית', אז אנחנו קטראים בהמשך "שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ:" כולם בשבעה יבואו, כן. בכל הכלים, בכל הכלים מגיעים לכאן. יכולנו ב- 3 ימים הללו לראות את הפסוקים האלו.

אבל, יתרה מזו, באותה נבואה נפלאה נאמר: "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" כלומר כל אותם אלה, שונאי ישראל. אל תחשבו שאלה שנמצאים שם כולם אוהבי ישראל. יש ביניהם שבאו בעל כורחם כי לא נעים להם. אבל השנאה לעם ישראל כבושה בפנים. כל זה נבואה של ישעיהו הנביא בפרק ס', אבל לנו בתור התייחסות יהודית יהדותית יש עוד קומה מעל הקומה הזו.

הרי בפרק ב' בישעיה וכן במיכה, יש חזון של מלך המשיח. הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלים

הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ?ִם: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ?ִם.

חלק מהמנהיגים האלה הלכו לכותל המערבי. חלק מהם הלכו להר הבית. לא משנה מתוך מחשבות פוליטיות או לא פוליטיות, אבל זוהי מציאות. יקח עוד זמן עד שנגיע שיאמרו כי מציון תצא תורה. כי בינתיים יש לנו עוד אחים ורעים רחוקים מהקריאה הזו כי מציון תצא תורה. אבל ככל שאנחנו עצמנו בתוך עמנו נטפח ונפתח ונפיץ את העניין האמוני והתורני, אזי אומות העולם לעתיד לבוא בהתכנסויות כאלה. לא רק שיבואו לירושלים עיר הקודש. לא רק שידברו נגד האנטישמיות. לא רק שילכו לכותל המערבי ולהר הבית. אלא גם יכירו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. מלמדנו שההתייחסות היהודית היהדותית למאורע כזה היא הרבה יותר גדולה. הרבה יותר חשובה, בגלל הראייה החזונית, בגלל ראיה אמונית שיש בעניין. כי אנחנו באים עם כוח חזונות של נביאי ישראל, שמלווים אותנו במשך אלפי דורות וילוו אותנו, כי נצח ישראל לא ישקר.