שנאת חינם המלווה את המאבקים הפוליטיים מסכנת את קיומו של העם היהודי בארץ ישראל
נשאלה שאלה בבית מדרשנו על רקע ההודעה או החדשות האחרונות שעם ישראל היושב בציון נאלץ לחזור ולהתעסק בבחירות נוספות משום שלא הגיעו להסכמה קואליציונית.
כיצד תורת ישראל מתייחסת לתופעה הזאת?
והתשובה: 'אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה'. 'ישחקו נא הנערים לפנינו'. אנשי הפוליטיקה משחקים משחק באש מאחר וצורת ואופן ההתנהלות הפוליטית גובלת בשנאת חינם למרות שלכאורה כל אחד מביע עמדות עקרוניות. וכידוע, חרב בית שני בגלל שנאת חינם. בית ראשון אומרים חז"ל שהוא נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים שכולנו יודעים שהיו אלו עברות נוראות מאוד מאוד בתורת ישראל. אבל בית שני, שעסקו בו בתורה למה הוא חרב? והשיבו, בגלל שנאת חינם שהיתה ביניהם.
והשאלה היא, מהי שנאת חינם? הרי אין עשן בלי אש. אין שנאה בלי משהו שבגינו השנאה באה לעולם.
ברור מעל לכל ספק שכל שנאה יש לה סיבה. אבל, אין אנו מתעסקים בשנאה שבאה על ידי בני אדם פרחחים, מזיקים, פושעים. מי לא יודע שדברים כאלה הם דברים רעים ויש מכנה משותף של כולם שצריך לשמור על החברה מפני אלימים שכאלה. בעיית הבעיות היא בשנאה אשר מחולליה חושבים שהם עושים את הדבר הנכון ביותר ובאים בטיעונים לעיני העם שהם כאילו דואגים לערכים וכו'. אבל, המאבקים הם כל כך בלתי מתפשרים. המאבקים גובלים באלימות קשה מאוד, מילולית שכל אחד ואחד מציג את זולתו כמביא חורבן לאומה. זוהי רבותי שנאת חינם שמסכנת את עצם קיומנו בארץ הזו, ולכן אמרתי אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה משום שהמחזה שראינו, מחזה תעתועים בדבר הרכבת הקואליציה, מוכיחה עד כמה באמת שנאת חינם שהיתה בזמן בית שני חוזרת בצורה עוד יותר חמורה בימינו שלנו.
בימינו, בשם הדמוקרטיה, מקדשים את המפלגות. מילא אם היו קוראים תנועות. אבל, לא פחות ולא יותר מפלגה, פילוג קדוש כי זה ערך פוליטי, חירות הפוליטיקה. גם אם רוצים חירות הפוליטיקה למה לא לדבר במושגים חיוביים, תנועות, שמאחריהם יש איזשהו אני מאמין. אבל כשמדברים על מפלגה, ועל פלגנות ודוגלים בכך הרי בלא תשומת לב הם מקדשים את הפלגנות לשמה, ופועלים באופן פלגני הלכה למעשה. וזהו הסיכום הגדול שממיטים לא רק על עצמם אלא על כלל ישראל.
בסוף תוספתא מנחות (וכן בגמרא פסחים נז) אומרים חז"ל:
"למה חרבה ירושלים בבית שני או בית ראשון", אז אומר אבא שאול בן בוטנית, ואבא יוסף בן יוחנן איש ירושלים אומר: אוי לי מבית ביטוס, אוי לי מאלתן. אז יש כאלה אופייניים בהשמצות ובקללות שלהם שהן ארסיות. אוי לי מבית קטרוס, אוי לי מקולמוסן. כל העיתונאים אשר על ידי כתיבה ארסים שוסעים שסע בעם. אוי לי מבית אלחנן, אוי לי מבית לחישתן. כל אלה אנשי התקשורת לוחשים, זה אמר, זה אמר זה אמר, כל אלה הם אלימויות שמכרסמות בחוסן הלאומי וגורמות לחורבן. אוי לי מבית אלישע, אוי לי מקולמוסן. אוי לי מבית ישמעל בן תאבי שהם כוהנים גדולים ובניהם גזברים, ובינהם אמרכולים ועבדיהם באים וחובטים עלינו במקלות. כלומר, צריך לקחת בחשבון גם אלימות בתחום הדתי, מהעולם הדתי. צריך להיזהר מאוד, גם זה. אמר רבי יוחנן בן תורתה, מפני מה חרבה שילה? מפני ביזיון קודשים וכו', וכו'. אבל להראות לכם עד כמה באמת העניין הזה של שנאת חינם באופנים השונים שהוא היה קיים אז, ובימינו הוא קיים פי כמה על ידי כלי התקשורת והפוליטיקה וצרופם ביחד.
הרי הסיכון שחס וחלילה אנחנו כאן נפרק את מה שזכינו במשך 71 שנים, חלילה אנחנו נפרק את זה. שימו לב רבותי במסכת גיטין דף נו' עמ' א' הרומאים צרו במצור מסביב לירושלים, ואנחנו נמצאים במצור. יש לנו חמאס מן הדרום, יש לנו חיזבאללה מן הצפון, יש לנו אירן מן המזרח. ויש לנו אירן לא רק מהמזרח אלא מאיימת באיום גרעיני עלינו, לכשיהיה לה כוח גרעיני, או בטילים שכבר יש לה טילים ארוכי תווך. אז רק אתמול שוב, הרסו עוד מנהרה מהחיזבאללה אלינו, מנהרה הכי מסוכנת והכי גרועה בין היהודים החורשים עדיין כל אוייבנו מן הדרום בכל מקום. אנו נמצאים במצור. נכון מאוד, שהקדוש ברוך הוא עוזר לנו, ואנחנו ברוך השם נמצאים בתנופה כלכלית מדינית, צבאית, מדעית מבחינה זו. אבל רבותי, אנו שוכחים שאנו נמצאים במצור וכשנמצאים במצור שימו לב מהי עמדתם של הבריונים הללו אשר מדברים בשם הבטחון להביא את... תוך 48 שעות כאן. שמעו מה שאמרו חז"ל כמה הם הטיבו לומר. הבו, האו אנו בריונה. כלומר, היו שם בריונים. אלה שמגישים עמדה בטחונית שלא ליצור קשר עם הרומאים, לא לפתוח איתם בשיחות של שלום או כניעה אלא אך ורק לעמוד על המשמר ובכוח הכוח אנחנו נעמוד. אז אנו הבריונה. בירושלים היו כמה עשירים אדירים, שבאמצעות המחסנים שלהם יכלו לפרנס את אנשי ירושלים במצור לעוד הרבה, הרבה זמן. מה עושים אותם בריונים? אנו בריונה, אמרו לנו רבנן נפקו... בואו נפתח בשיח עם האוייבים.... אמרו להו רבנן.... בואו נילחם איתם. אמרו חכמים זה לא ילך לנו. מה עשו אותם בריונים? קמו..... הלכו ושרפו את כל העצמים של הבר שיש בירושלים, אשר אמורים לקיים את עם ישראל היושב בציון למשך כמה שנים בזמן המצור שרפו אותם כדי ליצור לחץ חברתי וללכת לפעול בפעולות בטחוניות מסוכנות מאוד, מאוד. כלומר, אל נתנהל רבותי מבני אדם שקדושת הבטחון בגרונם, ובשביל האגו האישי מסוגלים ללכת לשרוף את כל האסמים. וכי רבותי בחירות זה דבר פשוט? זה מיליארדים, מדובר במיליארדים. בלאו הכי אנחנו כבר גוררים אחרינו גרעון של מיליארדים, עכשיו עוד מיליארדים. האם אנחנו באים ודוחים את הברכה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו מבחינה כלכלית והולכים ומערערים את הכלכלה הישראלית רק בגלל האגו? הרי רבותי, יכולים להגיע לפשרה מה זה נקרא רבותי, אחרי רבים להטות? אחרי רבים להטות זה אתה שומע את העמדה הזו, ואתה שומע את העמדה הזו והולכים אחרי האמת. היה והאמת לא התבררה, האמת והשלום אהבו. כלומר, קח פשרה, כי אם אתה לא יכול להגיע למיצוי האמת כי כל אחד אומר שהאמת היא שלו, אז לך לשלום, לך לפשרה. אבל מן הרגע שבשביל דבר דק מהדק לעשות מזה דגל, לעשות מזה סמל וללכת להילחם, לעשות הכל עד לבלי די, זה שנאת חינם שעלולה להחריב את העם היושב בציון חס ושלום. שוכחים את המצור שיש בפנים.
אבל מורי ורבותי, אסור לנו רבותי להתעלם גם חלקנו, חלקנו במנהיגות הדתית הקמצה ובר קמצה חרב ירושלם. הוא לא מוכן לארח את יריבו שהגיע אליו בטעות. שהוזמן בטעות לאותו מקום למרות שאותו יריב אומר לו, אל תבייש אותי אני אתן לך את דמי הסעודה, אני אתן לך הכל רק אל תבייש אותי. קם והחזיק אותו והוציא אותו בכוח לעיני כולם. האגו, שובר כל גבול ערכי ויושבים חכמים במקום ולא מעירים, ולא מעירים. אז יש לנו רבותי חטא שאנחנו לא אומרים. רבותי אין זו דרכה של היהדות. אל טפחו את האגו יותר מדי, אתם כשליחי ציבור נשלחתם בשביל להיאבק על ערכים, אבל לא בשביל אגו. מן הרגע שאתם נלחמים למען האגו, אז שם הערכים אתם פשוט מחללים את הערכים, מחללים אותם על זה שאתם משתמשים בערכים באליבא דה אמת האגו עומד במרכז. אנו כרבנים חייבים היינו להשמיע את זה. חייבים כעת להשמיע את זה. חייבים מחר להשמיע את זה. להתנגד לכל התרבות המודרנית, המרדנית הזו שמעמידה את האני במרכז קדושת האני, קדושת האגו. זה הרס, זה הרס המוסר היהודי, זה הרס הערכים, זה הרס האחדות היהודית. רק בדרך שנחזור חזרה לערכי היהדות ואז נדע שרק אם יהיה לנו משהו מלכד ומאחד והם הערכים היהודים שזה הבסיס המשותף אז אפשר כל אחד בדגלו, 12 שבטים חנו מסביב לארון, לאורן ברית השם. ארון ברית השם והכהנים הלווים היה קונסנזוס ואחר כך כל שבט ושבט עם דגלו, וייחודיותו אבל יש מכנה משותף. אבל הגישה המודרנית יוצרת מצב כל אחד עם דגלו ועם מכנה משותף. אין סולם ערכים משותף. ברגע שאין סולם ערכים משותף, אנחנו נתפורר ואנו כרבני ישראל צריכים להשמיע את הדבר הזה.
והקדוש ברוך הוא מורי ורבותי, בזכות זה שאנו מציפים את העניין ואנו אומרים את הדברים בקול גדול, וכאב, ומנהמת הלב נוכל להתפלל לאבינו שבשמים שהרי רוחו ממרומים ויסלק שנאת חינם מתוכנו וירבה בתוכנו אהבת חינם, ושהקדוש ברוך הוא ישגיח עלינו בעין חמלתו לבל שנאת חינם זו תפורר ותפגע בעצם קיומנו בארץ הקודש.