'טוב שבגויים הרוג' – היש להחיל כלל זה על רוצח המונים שנוטרל או להקדים הצלתו?

האם מבחינה הילכתית ראוי למערכות הצלת החיים להקדים הצלתו שפציעתו קשה מפציעות קרבנותיו כמקובל?

הטרור האכזרי שאנו מצויים בתוכו שבו פועלים אנשים וילדים חדורי שנאה אשר חנכו אותם מחלב אימם לשנוא יהודים והם הורגים וטובחים בכל מקום ברחובות ובשווקים טף ונשים ללא הבדל. הטרור הזה גורם לשאלות לא קלות.

א. האם על מערכות מצילות חיים להקדים להגיש עזרה לפצוע המחבל שנפצע קשה או לפצוע היהודי שנפצע קל מאחר ובד"כ מטפלים בפצוע הקשה.

ב. רודף שהוכה ונוטרל האם צריך להכות ולפגוע בו כדי לוודאות שהוכה למוות?

מדובר בשאלות לא קלות דתיות ומוסריות אבל אשרינו שיש לנו תורה אשר מחנכת אותנו לפעול לפי קוד מוסרי אלוהי ולא קוד מוסרי של בשר ודם.

"טוב שבגויים הרוג"

חכמי ישראל אמרו דבר מאוד קיצוני ומקומם "טוב (כשר) שבגויים הרוג טוב שבנחשים רצץ מוחו " גמרא ירושלמי קידושין. מדובר בדברים קיצונים מאוד מאחר וחכמי ישראל ידועים שאומרים זאת על מנת לזעזע ולעורר למחשבה. כבר תמהו על זה חכמי ההוראה איך אמרה זו מתיישבת עם מה שאמרו חז"ל על גוי שעובד עבודה זרה שנפל לבור מעצמו אין מצילים אותו אבל לא נאמר שם שיש להפיל אותו לבור או לוודא שמת אע"פ שמדובר בגוי ששונה מכל קוד מוסרי אנושי.  אז כיצד כאן מדריכים חז"ל כאן להרוג ולוודא הריגה?

אמרו על זה תוס' הראש שדברי הירושלמי מכוונים לעת מלחמה שמדובר על אוייב רע ונמהר אכזר וצמא דם שאין דומה לו. על זה אמרו "טוב שבגויים הרוג" מאחר ואתה צריך להיות בטוח שלא יהווה עוד סכנה בעתיד.

עיני כל ישראל רואות היום כיצד גוי אכזר דרס חפים מפשע שעומדים ליד תחנת האוטובוס וכשאחד הקרבנות היהודים התעופף רואים כיצד אותו גוי אכזר הולך לקרבן שכבר יושב על הארץ ומכה אותו עם גרזן. אנו רואים כיצד הוא הולך ומסתער כדי להכות אחרים וגם לאחר שהוא נורה ונופל על הארץ ע"י מאבטח שמהסס אם לירות בו שוב אותו אכזר מיד מנסה להתהפך ולזרוק סכין על המאבטח ז"א גם כשהוא פצוע עדיין הוא צמא דם. אותו מאבטח אינו יורה בו אלא מסלק את הסכין ואותו אכזר מנצל זאת כדי לקום ולהסתער אבל אז הסתערו עליו.

הראנו לדעת שמדובר באכזריות שאין דומה לה – עמלקיות. לא מדובר במלחמה רגילה עם כללים רגילים אלא מדובר באנשים שכבר מסוממים משנאה שיודעים שהם הולכים אל המוות. מדובר באוייבים שאי אפשר להחיל עליהם את החוקים הבינלאומיים. מדובר בהגנה עצמית להתגונן מאנשים כאלו שמהווים סיכון עד הרגע האחרון. במקרים כאלו צריך אנו לוודא את הריגתם כי אינך יכול לדעת מה יעשה ברגע האחרון. והיו דברים מעולם.

אנו רואים כיצד שבין המחבלים האלה יש אסירים שכבר היו בבית הסוהר ושוחררו כך שהם יודעים את הסיכונים אך הם חוזרים על מעשיהם. עליהם ראוי להתבונן בביטוי הזה "טוב שבגויים הרוג".

אמרו חז"ל שבעשר המכות במצרים הקב"ה הביא את מכת ברד שהיתה אמורה לפגוע לא רק בחקלאות אלא גם בבעלי החיים. חלק מהמצרים נאמר עליהם הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו. אך הגרועים שבהם שלא פחדו הוכו. אך ראו איך לאחר מכן שהיתה להם הזדמנות לחסל את העם היהודי שנמצא ליד ים סוף נאמר "ויאסר את רכבו ואת עמו.. וכל סוס מצרים" שאלו חכמים מאיפה הסוסים? הרי הברד כבר היכה אותם? על זה אומרים חז"ל שאלו הסוסים של הטובים שבמצרים שיראים את ה' אלו הם שהעמידו את הסוסים שלהם למען חיסול העם היהודי.

לכן אל נחשוב רבותי שחז"ל קיצוניים אלא הם בודקים בסוגי האויבים ואם מדובר באויבים כאלה רצחניים ושונאים אז אם אתה מרחם עליו כעת אתה מתאכזר על אחיך בעתיד ולכן חייבים לנטרל אותם עד מוות.

אין להציל חיי מחבלים

מכאן לשאלה את מי יש להקדים בפעולות הצלה פשוט לנו שיש להקדים את הקרבן הנרדף. והלא כבר אמרנו שאין מצילים גויים שאין להם מוסר אפילו ללא כל קשר אם הם רדפו אחרי יהודים ק"ו אם הם רדפו אחרי יהודי. אם רוצים להחיל את כללי החוק הבינלאומי זה יהיה כאשר יש אוייב שמוכן לקבל על עצמו גם את חוקים אלו.

עיננו ראו ואוזנינו שמעו כיצד ראש הרשות הפליסטינאית עומד ומסית ומדיח בשקר דברים שאין בהם אמת שהילד שבא לרצוח הוציאו אותו להורג למרות שלא הרגו אותו בכלל אלא הגישו לו עזרה. מדובר באנשים אשר משקרים במצח נחושה שאין להם רגע בלי שקר.

אנחנו רוצים שלום מתפללים לשלום ומעודדים כל יוזמה לשלום. כל אלו שדוגלים בשלום ופנייה לרשות הפליסטינאית מה יאמרו שאפילו בזמן זה אין לנו פרטנר להרגעת הרוחות. האם אדם כזה יכול להיות פרטנר? והרי זאת אשליה.

אני עצמי כמנהיג דתי נפגע עם אימאמים כדי לפעול לנסות למצוא דרך של הידברות ופיוס אבל לא להשלות את עצמנו על הסכמים שאינם הסכמים עם שונאים רעים שכל מגמתם ע"י ההסכם לפגוע בך. כל השמחה של אותם אלו האקטיביים למען השלום בתקופת אוסלו ואנו קיבלו עשרות ומאות הרוגים ופצועים וכל זה בדרך להסכם.

בימים קשים אלו אנו חייבים להתאחד נגד האוייב. להילחם מלחמת מצווה. להיות מפוקחים להתדבר להתפלל אבל לא לחיות באשליות. נתפלל אל אבינו שבשמים שיגיענו אל אותם ימים שעליהם נאמר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"

תאריך: 
15/10/15 ב' חשון התשע"ו
x

Audio Playlist