בידוע שמותר להתחיל מלאכה בע"ש והיא נמשכת מאליה לתוך השבת, ולכאורה מה נשתנו דיני מלאכת הבישול משאר המלאכות?
האם ישנן נסיבות, במיוחד ע"מ למנוע חילול שבת, להתיר הנחת התבשיל ע"ג פלטה צוננת העתידה להידלק?
מדוע כיום ישנה נטיה של הפוסקים להקל ולהתיר שימוש במנגנונים כמו שעון שבת להבדיל מהתקופות הקודמות?
תגיות
24/07/11 כ"ב תמוז התשע"א
המקור מציג דיון הלכתי בשאלה האם מותר להניח בשבת תבשיל מבושל על פלטה כבויה המיועדת להידלק מאוחר יותר באמצעות שעון שבת. הדובר מצטט את שמירת שבת כהלכתה המתיר זאת בתנאים מסוימים ומציין דעות חולקות המופיעות בילקוט יוסף. למרות החששות ההיסטוריים לגבי מראית עין וחילול שבת, הוא טוען כי במצבים של צורך גדול, כמו אירוח רב, יש מקום להקל ולאפשר הנחת תבשילים על פלטה כבויה בשבת עצמה, לאור השימוש הנפוץ במנגנונים אוטומטיים כיום וקושי הציבור לעמוד בכללי החזרה והחימום המורכבים.
קובץ שמע - מלא
קודות מרכזיות:
- סקירת הדעות הקיימות: הדובר מצטט את "שמירת שבת כהלכתה" המתירה להניח תבשיל מבושל מערב שבת על פלטה כבויה המחוברת לשעון שבת, בתנאי שהיא מכוסה באזבסט, אך אוסרת לעשות זאת בשבת עצמה. הוא גם מזכיר את "ילקוט יוסף" שמביא דעה המתירה הנחת תבשיל צונן עם מרק מערב שבת על פלטה שתופעל על ידי שעון שבת, אך מציין שיש חולקים על היתר זה.
- ציטוט משמירת שבת כהלכתה: "אוכל מבושל בערב שבת מותר ליתן אותו על גבי קירה חשמלית בשעה שהיא אינה מופעלת אף כשהיא מחוברת לשעון שבת שיחבר את הזרם בשבת והוא שתהיה קירה מכוסה באזבסט אבל בשבת עצמה אסור ליתן את התבשיל עליה אפילו בשעה שאין הקירה מופעלת אפילו כשהיא מכוסה אבל מותר לומר לגוי לעשות כן בשעה שהקירה אינה מופעלת אף אם אינה מכוס והוא שהתבשיל בקטירה כבר מתבשל כל צורכו אף אם צתנן לגמרי."
- ציטוט מילקוט יוסף: "יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלטה חשמלית שאינה פועלת ובמשך השבת הפלטה תדלק על ידי שעון שבת והתבשיל התחמם בשבת ויש חולקים כלומר יש חולקים גם על ההיתר הזה, גם על היתר הזה יש חולקים ועוסרים אפילו כשנותן התבשיל מערב שבת והעיקר לדינה להקל כסברה ראשונה כלומר לסמוך על שמירת שבת כללכתה ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה."
- ההצדקה להיתר העקרוני: הדובר מסביר כי מצד הדין, היה אמור להיות מותר להניח תבשיל שלא התבשל כל צורכו על אש מערב שבת והיא תמשיך לבשלו בשבת, מכיוון ש"אדם עושה מלאכתו בערב שבת והיא נמשכת מאליה ביום שבת". הוא מביא כדוגמה פתיחת מרתפים מערב שבת המשקים גם בשבת.
- הגזירות והחששות: למרות ההיתר העקרוני, חז"ל גזרו גזירות בענייני תבשילים בשבת (שהייה, הטמנה, החזרה) מחשש שמא יחטא בגחלים ובגלל חששות אחרים. לכן, כיום ישנם דינים רבים ומורכבים סביב חימום והחזרת תבשילים בשבת.
- הקושי בקיום ההלכות: הדובר מצביע על הקושי של אנשים רבים לעמוד בכל התנאים המורכבים הנוגעים לחימום והחזרת תבשילים בשבת, דבר שעלול להוביל לחילול שבת או לפגיעה בהנאת השבת.
- ההצעה להקל במצבים של צורך גדול: הדובר מציע ללכת בעקבות גדולי הפוסקים שנמנעו מלאסור, ולהקל במצבים של צרכים גדולים, כגון ריבוי אורחים או קייטרינג, שבהם אי-מתן פתרון עלול להוביל לחילול שבת ודאי. הוא מדגיש שהקלות אלו מיועדות למצבים של צורך גדול ולא לאדם פרטי בצרכים קטנים.
- ההסבר להימנעות הפוסקים בעבר: הדובר מסביר כי גדולי הפוסקים נמנעו להתיר הנחת תבשיל מבושל על פלטה כבויה בשבת מחשש למראית עין ("שמה יגידו אה הנה ראיתי אותו שם על גבי פלטה בטח הפלטה פועלת והוא שם על גבי פלטה"). הוא מדגיש את הצורך להיות "נקי מהשם ומישראל".
- ציטוט: "מדוע? חז"ל או גדולי המורים שלנו נמנעו להתיר להניח ביום שבת תבשילים שנתבשלו כל צורקם מערב שבת על גבי פלטה צוננת שעתידה להדלג כיוון שבני אדם יגידו אה הנה ראיתי אותו שם על גבי פלטה בטח הפלטה פועלת והוא שם על גבי פלטה נכון אל יקל בעינינו הדבר הזה צריך האדם להיות נקי מהשם ומישראל."
- שינוי הנסיבות והצורך בהתאמה: הדובר טוען כי כיום, השימוש בשעוני שבת נפוץ מאוד, ובדומה לכך, במקומות דתיים רבים השימוש במעליות שבת הוא דבר שבשגרה. לכן, החשש למראית עין פוחת במצבים בהם השימוש בהיתרים אלו נפוץ.
- ההצעה להיתר אפילו ביום שבת במצבי צורך גדול: לאור השינויים והצרכים הגדולים, הדובר מגיע למסקנה כי יש מקום להורות על היתר אפילו ביום שבת עצמו להניח תבשילים מבושלים מערב שבת על פלטה כבויה שעתידה להידלק, במצבים של צורך גדול. הוא טוען שההחמרה במצבים אלו עלולה להוביל ליותר מכשולים וחילולי שבת.
- הדוגמה של תערובת מוצק ונוזל: הדובר מביא כדוגמה את הקושי להבחין בין תבשיל שהרוב בו מוצק לבין תבשיל שהרוב בו נוזל לעניין דיני החזרה, ומצביע על הבלבול והטעויות הרבות שעלולות להיגרם כתוצאה מההקפדה על כל פרטי הדינים.
- קריאה לפרסום ההוראה: הדובר מסיים בקריאה לפרסם את ההוראה המקלה במצבי צורך גדול, כ"תקנת הרבים", כדי למנוע חילולי שבת הנובעים מקושי בהבנת וקיום ההלכות המורכבות.
- ציטוט: "דעתי צריך לפרסם את ההוראה הזו כדי לתקן תקנת הרבים."
בסך הכל, המקור מציג דיון הלכתי סביב שאלת חימום תבשילים בשבת על גבי פלטה, סוקר את הדעות השונות, מצביע על הקשיים והמורכבויות בהלכות הקיימות, ומציע גישה מקלה יותר במצבים של צורך גדול, תוך התחשבות בשינוי הנסיבות ובנפוצות השימוש בהיתרים מסוימים כיום
Question1
מהי השאלה המרכזית הנדונה במקור ביחס להנחת תבשיל על פלטה כבויה בשבת?
Answer1
השאלה המרכזית היא האם מותר בימינו להניח ביום שבת על גבי פלטה כבויה תבשילים שנתבשלו מערב שבת כראוי, מתוך ידיעה שהשעון שבת ידליק את הפלטה מאוחר יותר כדי שהתבשילים יתחממו לארוחה שנייה או שלישית. הדיון מתמקד במיוחד בהיתר זה ביחס לזמננו, לאור התפתחות השימוש בשעוני שבת והצרכים העולים בשבתות ומועדים.
Question2
מה הייתה עמדת "שמירת שבת כהלכתה" בנוגע להנחת תבשיל מבושל על פלטה חשמלית כבויה מערב שבת?
Answer2
"שמירת שבת כהלכתה" מתירה להניח אוכל מבושל מערב שבת על גבי כיריים חשמליות כבויות המחוברות לשעון שבת שיפעיל אותן בשבת, וזאת בתנאי שהכיריים מכוסות באזבסט (או חומר דומה המונע שינוי מצב החום). עם זאת, אסור להניח תבשיל על פלטה כבויה בשבת עצמה, אפילו אם היא מכוסה.
Question3
מהי המחלוקת שמובאת ביחס להיתר זה ב"ילקוט יוסף"?
Answer3
ב"ילקוט יוסף" מובאת מחלוקת לגבי ההיתר להניח מערב שבת תבשיל קר שיש בו מרק על גבי פלטה חשמלית כבויה שתודלק על ידי שעון שבת במהלך השבת. יש אומרים שזה מותר, אך יש חולקים ואוסרים זאת אפילו כאשר התבשיל מונח מערב שבת. למרות המחלוקת, דעת "ילקוט יוסף" העיקרית היא להקל כסברה הראשונה המתירה, אך המחמיר תבוא עליו ברכה.
Question4
מדוע נמנעו גדולי הפוסקים בעבר להתיר הנחת תבשיל על פלטה כבויה ביום שבת עצמו?
Answer4
גדולי הפוסקים נמנעו להתיר להניח ביום שבת תבשילים מבושלים על פלטה כבויה מחשש למראית עין. הם חששו שאנשים יראו מישהו מניח תבשיל על פלטה ויניחו שהפלטה דולקת, ואז עלולים לזלזל באיסור הנחת תבשיל על פלטה דולקת בשבת. היה חשש שאנשים לא יבחינו בין הנחה על פלטה כבויה שעתידה להידלק לבין הנחה על פלטה דולקת.
Question5
מהו הטיעון העיקרי להתיר הנחת תבשיל על פלטה כבויה ביום שבת בזמננו, על פי המקור?
Answer5
הטיעון העיקרי להתיר בזמננו הוא השימוש הנפוץ בשעוני שבת. כפי שהותר להשתמש בשעון שבת למאור למרות חששות דומים בעבר, כך גם השימוש בשעוני שבת לפלטות הפך לנפוץ במקומות רבים, במיוחד בקרב שומרי תורה ומצוות. במצב זה, החשש למראית עין פוחת משמעותית מכיוון שברור לרבים שהפלטה תודלק אוטומטית על ידי השעון. כמו כן, יש התחשבות בצורך הגדול שיכול להתעורר, במיוחד במקומות עם אורחים רבים או קייטרינג, כאשר אי-היתר עלול להוביל לחילול שבת בפועל עקב קושי לשמור על כללי החימום המורכבים.
Question 6
מהו העיקרון ההלכתי שעליו נשען ההיתר להניח תבשיל מערב שבת שיתבשל מאליו בשבת?
Answer6
העיקרון ההלכתי שעליו נשען ההיתר הוא ש"אדם עושה מלאכתו בערב שבת והיא נמשכת מאליה ביום שבת" - מותר להתחיל פעולה בערב שבת שתמשך ותסתיים בשבת מעצמה, ללא פעולה נוספת האסורה בשבת. למרות עיקרון זה, חכמים גזרו גזרות שונות בנוגע לבישול והחזרת תבשילים בשבת ("שהייה", "הטמנה", "החזרה") מחשש שמא יבואו לחטוא בגחלים ובפעולות דומות האסורות בשבת.
Question 7
מדוע יש צורך לדעת הרב להתיר במקרים מסוימים אפילו ביום שבת עצמו להניח תבשיל על פלטה כבויה?
Answer7
הרב מרגיש צורך להתיר במקרים מסוימים אפילו ביום שבת עצמו, במיוחד במצבים של צורך גדול (כגון ריבוי אורחים), מכיוון שהקפדה יתרה על ההלכות המורכבות של חימום תבשילים בשבת עלולה להוביל אנשים להיכשל באיסורים חמורים יותר. לדעתו, במצבים כאלה, התרת הפעולה הפשוטה של הנחת תבשיל מבושל על פלטה כבויה שעתידה להידלק עדיפה על פני סיכון של חילול שבת ממשי כתוצאה מניסיונות לחמם או להחזיר תבשילים באופן אסור. הוא רואה בכך "הרע במיעוטו" כדי למנוע מכשול רבים.
Question 8
מהי ההמלצה העיקרית העולה מדברי הרב בסיום דבריו?
Answer 8
ההמלצה העיקרית היא לפרסם את ההוראה המתירה להניח תבשילים מבושלים מערב שבת על פלטה כבויה שעתידה להידלק, ואף להתיר זאת במצבי צורך גדול אפילו ביום שבת עצמו. זאת במטרה לתקן תקנת הרבים ולמנוע חילולי שבת שעלולים להיגרם כתוצאה מהמורכבות של הלכות החימום והחזרה, במיוחד במצבים של ריבוי אנשים וצרכים גדולים. הרב מדגיש כי יש לפעול כך כדי להימנע ממצב שבו אנשים פורצים גדר ומחללים שבת בפועל
Full text
מדרש האם מותר בימינו שלנו והדגש בימינו שלנו להניח ביום שבת על גבי פלטה כבויה תבשילים שנתבשלו מערב שבת כל צורקם מתוך ידיעה שהשעון עתיד להדליק את הפלטה וכך התבשילים התחממו או לארוחה שנייה בבוקר או גם לארוחה שלישית סעודה שלישית ובכן השאלה הזו כבר עלתה על שולחן מלכים מן מלכי רבנן וכבר אנו מוצאים אותה בשמירת שבת כהלכתה וכן בלכת יוסף כמעסף לכל המחנות ובשמירת שבת נאמר בזוה הלשון פרק ראשון מהלכות א פרק ראשון בשמירת שבת חלק ראשון סעיף כוב אוכל מבושל בערב שבת מותר ליתן אותו על גבי קירה חשמלית בשעה שהיא אינה מופעלת אף כשהיא מחוברת לשעון שבת שיחבר את הזרם בשבת והוא שתהיה קירה מכוסה באזבסט אבל בשבת עצמה אסור ליתן את התבשיל עליה אפילו בשעה שאין הקירה מופעלת אפילו כשהיא מכוסה אבל מותר לומר לגוי לעשות כן בשעה שהקירה אינה מופעלת אף אם אינה מכוס והוא שהתבשיל בקטירה כבר מתבשל כל צורכו אף אם צתנן לגמרי כלומר הוא מתיר מערב שבת להניח בכללט הקבויה שעתידה להדלק מאליה בליל שבת או יום שבת בבוקר כגון נניח שבליל שבת הוא אוכל סוור רב יום שבת בביתו אז הוא לא מעוניין שהפלטה תדלק מערב שבת אז הוא שם את הדברים על הפלטה והפלטה עתידה לדלק כמה שעות לפני ארוחת בוקר את זה שמירת שבת כלחתה מתיר אבל הוא עוסר להניח ביום שבת על גבי פלטה כבויה מתוך ידיעה שעתיתה פלטה להידלק ובאמת בילקות יוסף בסימן רשג סעיף יא הוא כותב את הדברים הבאים יש אומרים שמותר לתת מערב שבת תבשיל צונן שיש בו מרק על גבי פלטה חשמלית שאינה פועלת ובמשך השבת הפלטה תדלק על ידי שעון שבת והתבשיל התחמם בשבת ויש חולקים כלומר יש חולקים גם על ההיתר הזה, גם על היתר הזה יש חולקים ועוסרים אפילו כשנותן התבשיל מערב שבת והעיקר לדינה להקל כסברה ראשונה כלומר לסמוך על שמירת שבת כללכתה ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה כלומר נודע לנו שהנה יש מי שחולקים על השמירת שבת כך חטה ועוסרים ושהוא וכידוע הדבר בדרך כלל פסקים של אביו ושהוא אומר אפשר לסמוך על השמירת שבת כתה והמחמיר תבוא עליו ברכה אבל כל מי שקשה לו לצלול במים האדירים של גדולי הפוסקים שדענו בדברים יכול להסתייע במקורות שהוא מביא בערה יא שם והוא יראה שבאמת הרבה מן הפוסקים א התאימו מדוע הם חוששים להסיר דבר כזה הרי לכאורה מה יש בזה אני שם מערב שבת בפלטה שאין תלוקה וזה תבשיל שנתבשל כל צורקו אחר כך הפלטה תדלק מאליה וכי מה עשיתי הרי מצד עיקר הדין מותר היה להניח תבשיל שלא נתבשל כל צורכו על גבי אש אפילו בלתי מכוס והאש תבשל את התבשיל במהלך השבת מצד הדין כך היה צריך להיות מותר כי יש לנו עיקרון גדול מאוד שע אדם עושה מלאכתו בערב שבת והיא נמשכת מאליה ביום שבת ולכן מותר לפתוח ממתרות בערב שבת והם משקות גם ביום שבת ועוד עוד כהנה וכהנה דברים שחז"ל התירו אותם כי אין בהם איסור כי לא עסרה תורה אלא לעשות מלאכה בשבת אבל מערב שבת מותר אף שהיא נמשכת מאליה אלא מה? שבעניין התבשילים אומר רבנו חז"ל גזרו גזרות שלהיה והתמנה והחזרה בגלל חששות שמה יחטא בגחלים וכל מיני חששות כאלה ולכן אף על פי שמעיקר הדין מותר להניח מערב שבת את התבשילים והם תבשלו מאליהם חז"ל גזרו גזרות ועסרו והתירו רק בתנעים מסוימים גרופה כטומה קירה להבדיל מתנור קבעו כללים מה הם כללי היתר ולכן בגלל הגזרות האלה אנחנו היום ממולקדים מדוע משום שאין לך בני אדם שלא קרובים לקשל בגלל ריבוי ה הדינים שנוצרו ביחס להשחות תבשיל ביום שבת, להחזיר תבשיל שהיה על גבי הפלטה מערב שבת ולקחת אותו בליל שבת בשביל להשתמש סעודה ויש לך עדיין בסיר כמות גדולה ואתה רוצה להחזיר ויש כללים גדולים ורבים מתי מותר להחזיר אם בכלל וכן כאמור לעניין להניח על גבי הפלטה התבשילים של נדבשנו מערב שבת כל צרקם כל כך הרבה דינים בין מוצק לבין לך בין נתבשל כל צורכו לבין לא נתבשל כל צורכו ותנאי החזרה כשלוקחים מהפת המחזירים כל כך הרבה תנאים שבני אדם מרוב תנאים אחת מהשניים או ננעים מעונג שבת בגלל כל הי יכולת העמידה בתנאים הללו או שמחלים שבת ולכן באמת הגיע הזמן שנוכל ללכת בעקבות המורים הגדולים הללו ולהתיר את מה שהם נמנעו להתיר ונסביר את הדברים. הם לא אסרו אלא נמנעום להתיר ואנחנו נוכל ללכת בעקבותיהם ונתיר את מה שנמנעו להתיר לפחות לפחות למקומות שיש צרכים גדולים כגון יש ריבוי אורחים, יש קטרינג, ששמה מכשולים בטוחים ככמונות גדולות, לאדם פרטי שעדיין יכול להחמיר על עצמו, אלא לאדם פרטי שמערח הרבה אורחים ויש לו כמויות גדולות ואנחנו צריכים לתת מענה. אם לא ניתן מענה, חילול שבת הוא קרובי. קרוב בוודאי. ולכן רבותיי נז נאמר משהו. מדוע? חז"ל או גדולי המורים שלנו נמנעו להתיר להניח ביום שבת תבשילים שנתבשלו כל צורקם מערב שבת על גבי פלטה צוננת שעתידה להדלג כיוון שבני אדם יגידו אה הנה ראיתי אותו שם על גבי פלטה בטח הפלטה פועלת והוא שם על גבי פלטה נכון אל יקל בעינינו הדבר הזה צריך האדם להיות נקי מהשם ומישראל. זה נכון. אבל רבותיי, לפני עשרות שנים, כשעדיין השעון המכבה חשמל ביום שבת עדיין לא היה נפוץ, היו הרבה ממורי ההוראה שאסרו להשתמש בשעון למאור, לכבות את המאור או להדליק מאור מפני הרועים ובצדק. כי עדיין ההיתר לא היה נפוץ, השימוש לא היה נפוץ והיה צריך להיות תקים מהשם מישראל אבל האם יש היום עוד מורה וראה אשר עוסר להשתמש בלכונן שעון בשביל מאור מדליק מכבה ביום שבת אין מי שעוסר את הדבר הזה היום מדוע כי השימוש נפוץ כיוצא בדבר רבותיי בבתים רבה קומות בשכונות דתיות שכולם דתיים. אין אפשרות להגיע לקומה עשירית ו15 בלי בלי מעלית של שבת, בלי המעלית הזו. אין אפשרות כזו. פעם כשעדיין היה נדיר הדבר הזה אז באמת יכולים לחשוש שמה הוא חלל שבת. אבל במקום שכולם דתיים ובמקום שנפוץ ההתר הזה אז גמרנו כבר לא חוששים ועל בהתמקמה שם ישראל אלא נוצרה חז קה שוודאי משתמשים בהיתר ולכן לאור הדברים האלה אוכלי לפתור צרכים גדולים ולא להורות לבני אדם פרטיים בצרכים קטנים אלא בצרכים גדולים נאלצתי להורות דרש גלה על היתר הזה אפילו ביום שבת עצמו להניח תבשילים שנתבשלו כל צורקם מערב שבת על גבי לט שהיא כבויה ושעתידה לדלק א כי העיון שלי בפוסקים מראה שכל הבעיות הם חששות ללא כל כך חולמים היו כאלה שדיקו מהאיסור שאסרו לשים מערב שבת תבשיל שתבשל כל צורכו ושביום שבת הגוי עתיד לבוא להדליק זה משהו אחר גוי שעתיד לבוא להדליק בני אדם יגידו אני אמר תי לו זה אמירה לגוי אפילו מערב שבת אסורה אבל כשהכל מאליו אוטומטי מה שייך כאן איסור רק מפני הרועים או שוב שעה שגודל המכשול גדול ומצד שני כבר ההיתרים האלה השימושים האלה נעשים יותר ויותר נפוצים אין מקום לענות דעתי להמנע ולהתיר לצרכים גדולים אפילו ביום שבת אפילו ביום שבת כי אם לו כן אנו תומנים את ראשנו באדמה כמו בתי ענה ויודעים שנכשלים רבותיי בחימומים כי אז הבריות קשה להם לדעת בין נתבשל כל צורכו לא נתבשל כל צורכו בין אם זה נוזל או מוצק תערו לעצמכם אומר הרב אדון יוסף אם המ אם התבשיל יש בו נוזל אם התבשיל המוצק יותר מהנוזל דינו מוצק אם אתה הנוזל רב יותר מהמוצעק דינו כנוזל כלום הבריות יוכלו לדקדק בדברים האלה קשה להם לדקדק בדברים אלה כלום הבריות עומדים בפני התנאים שדרשו מהם להחזיר תבשיל לפלטה אז אמרו הנמלא שהוא מחזיק בידו ולא שם על גבי השיש והנמלא כ שדעתו להחזיר ועוד עוד עוד כמה דברים כלום כולם יכולים לעמוד בזה אבל אם האדם יודע שלא נורא עוד מעט הפלטה תכבה הוא יכול לשים על גבי הפלטה והיא עתידה לדלק לא תהיה בעיה שלחזרה ולא לא יהיו בעיות של כל החימומים שבהם נכשלים לרוב משום כך לענינו דעתי אף על פי שמורי התלבט מאוד מאוד בתשובה הזו יש לו תשובות להיתר יש לו תשובות לאיסור כמו שאנחנו רואים שגדולי הפוסכים עצמם מתלבטו סוף סוף הגיע הזמן שנעשה מעשה לצרכים גדולים ולהראות כי מוטב מאשר חס וחלילה פורצים גדר ומחלים את השבת על ידי חמומים או על ידי מחזיק בדין דחול ועוד ועוד כהנה וכהנה ובנסיבות האלה זה הוא הרע במיעותו דעתי צריך לפרסם את ההוראה הזו כדי לתקן תקנת הרבים רבי חני ברגש