כלי ששימש להגעלת כלים, האם טעון הגעלה? האם רשאים להגעילו אף בחוה"מ?

שאל השואל ואמר האם הכלי אשר בו מגעילים את הכלים לכבוד פסח? א' האם צריך להגעיל אותו לפני כן? ב' גם אם הגעיל אותו בכל שכן שלא הגעיל אותו אלא הגעיל בתוכו. האם רשאי להשתמש באותו כלי בפסח או שמה הוא טעון הגעלה כדי להשתמש בו לפסח ואם הוא טעון הגעלה כיוון שכבר הפסח נכנס האם ניתן להגעילו בחול המועד או לא והתשובה לכל השאלות הללו לפי מה שנראה מ התלמוד ולפי מה שנראה מדברי רבנו כלי זה איננו צריך הגעלה ודאי אם היו בו מים רותחים וגלשו הוא בעצמו כבר מוגעל ועומד והעובדה שגעילו בו כלים רבים גל אחרי גל גל אחרי גל הוא איננו בולע את ה ליטות של אותם כלים ולכן הוא יכול להיות ראוי לשימוש בחג ואין צורך בהגעלה ולא עוד אלא גם אם האדם זקוק לכלי ונזכר בחול המועד שהוא זקוק לאותו כלי ולא הגעיל אותו מערב פסח נראה מדין התלמוד לפי רבנו שאין שום בעיה להגעיל אותו בחול המועד פסח. עד כאן מה שנראה מדין התלמוד ומדברי רבנו ותכף נאמר מה זה מדין התלמוד. אבל לוכן משתמע מכמה ראשונים ומכמה אחרונים. הנה אנחנו מוצאים בטור אור החיים כנב נאמר באותו סימן לכן ירא שמיים או לפני כן כתב הריף משהלהו למנה בגוי יורה עד דפלתה כלומר שמים את הכלים שאותם מגעילים ביורה הגדולה ומרתיחים את המים והם נמצאים שם משך זמן ארוך עד שפולטים כמו תאריך של בישול. יש לציין שזוהי דרך ההלה שרבנו כתב אותה גם בהלכות מאכלות אסורות וגם בהלכות חמץ מצה. לא כפי שאנו נוהגים שאנו מטבילים את הכלים שאותם רוצים להגעיל לתוך היורה, לתוך המים הרותחים ביורה, לאחר שכבר הם רותחים, אלא שמים את הכלים אשר אותם אנו רוצים להגעיל בתוך המים ומרתיחים את המים והם נמצאים בפנים עד שהם קולטים. נכון שמורי ציים שמנהגנו להטביל את הכלים בתוך המים הרותחים. ושזה מועיל. אבל יש לציין את דברי רבנו בעקבות דברי הריף שההגעלה שעליה מדברים כת שמישו כך הכשרו. כבליעתו כך פליטתו איך בליעתו של הכלי שמבשלים בו מן הצונן אל ההרטחה הם נוזלים. אף כאן כשרוצים להפליט את האיסור שבו יש לשים אותו בתוך יורה גדולה ולהרציח וכך תשמישו תצא יצא תצא הפליטה מתוך הדבנות אבל אומר התור וחתב אביא עזרי זהו הרביה מגדולי חכמי אשכנז מי יודע לשאר שיעור הפליטה אולי ישם לתוכה וחוזרים ובולעים. כלומר אומר אבי עזרי מיתנו יודע כמה זמן לוקח עד שהטעם הבלוע בדפנות יצא. כי אנחנו צריכים להיזהר, אומר הרביה, אם נשים שם את הכלים זמן יותר מפריטתם, יחזרו ויבראו. שני מה שפלטו יחזרו ויבלו ואז אין לה דברים סוף ומה אלו חכמים בתקנתם אנחנו תכף נאמר מה התלמוד מה הריף מהרמבם ישיבו לשאלה הזו לכן אומר הרבי ירא שמיים הרוצה להגעיל כלים הרבה ביחד ישם מעת לעת לתשמישן כבן דטעמם פגום אין אוסרים רק שיגעיל בזמן היתר קודם שעה חמישית ולאחר איסורו אין פגימתן מטרת כלומר אומר הרביה לצורך זה כדי להגעיל הגעלה כהלכה א' השביט את הכלים 24 שעות בלי שימוש אז הטעם שבדפנות כבר יהיה פגום ואת הכלים האלה שטעמם פגום תגעיל כי זה כבר לא משנה כיוון שטעמם פגום ועכשיו המים הוציאו אותם הם התבלעו מחדש זה לא נורא ובתנאי שהכלי שאותו אתה מגעיל אתה מגעיל בטרם נכנס זמן איסור החמץ ואיסור ההנאה בערב פסח לפני זמן האיסור. משום שאם כבר נכנס זמן האיסור זה כמו רבותיי גחל שאנחנו שורפים את החמץ אחרי זמן האיסור והוא הופך להיות גחל. כיוון שהוא נשרף לאחר שכבר נאסר לא מועיל לי שהוא נפסל מאכרת כלב כי הוא נשרף אחרי שכבר נאסר. אותו דבר גם כאן. אם כבר נכנס זמן איסור הטעם הבלוע בו כבר אסור ואם המים יפליטו אותו ויחזירו ויבלעו אותו ויסרו יעמוד לכן א' צריך לדעת כמה זמן להשות את הכלי שהטעם הבלוע בדפנות יפלט ב כדי שלא יבלע מחדש ב צריך להשרות את זה 24 שעות לפני כן גל שצריך צריך להגעיל לפני זמן האיסור. באדוני אבי הראש זכר הלכה כתב לקודם זמן איסורו יכול להגעיל אפילו כלי בין יומו ואפילו אין במים 60 כדי לבטלו. עכשיו שימו לב, אין בתלמוד שום זכר להתניות ולספקות של הרביה, כי זה פ פלאים. ההגעלה היא לא רק לפסח. ההגעלה הייתה דבר כבר מזמן התורה מכלי מדיין אך אשרו באש וכולי. ואם כן צריך לדעת כללים איך מגעילים כי זה הלכה למעשה יום יומית ולא יעלה על הדעת שדבר כזה לא יכתב בתלמוד כמה זמן משאים את ה כלי וצריך לדאוג שיהיה דווקא אחר שנפגם טעמו. שום דבר מהדברים האלה אין בתלמוד ושום דבר אין מהדברים האלה בריף ושום דבר אין מהדברים האלה ברבנו. הלא דבר הוא כבר אמרתי לכם ששתיקת תלמוד בדבר שכיח מאוד מאוד ובמיוחד כשגדולי פוסקים כמו הרי והרמבם גם הם שותקים לא יעלה על הדעת שיכשילו את הרבים על ידי זה שלא יזכירו התניות מאוד מאוד חשובות בדיני הגערה, אלא סימן שהתלמוד ואחריהם גדולי הפוסקים הבינו אחרת את תיבה של ההגעלה באופן כזה שאין צורך בכל ההתניות האלה רק כדי שנדע כיצד התלמוד ורבנו הבינו את תיבה של ההגעלה באופן כזה שאין צורך בכל התנאים האלה נוסיף לספקות שנתהו בבתי מדרש של גדולי חכמי אשכנז נוסיף גם את דברי הראש ואדוני אבי הראש זה על כתב לקודם זמן איסורו יכול להגעיל אפילו כלי בן יומו שעדיין טעמו לא פגום והרי פלא פלאים הרי אם אנחנו לא יודעים לכוון את מידת הזמן שדרושה כדי שהמים יפליטו את הטעם ולהיזהר להיזהר לא לעשות יתר על המידה כדי שהטעם שנפלט לו יחזור ויבלע אז איך הראש בנגוד לרביה אומר לפני זמן האיסור יכולים להגעיל אפילו כלי בין יומו הרי יש חשש שמה הכלי יבנה את הטעם שנפלא והרי הוא בן יומו הוא לא טעם פגום זאת ועוד ואפילו אין במים 60 כדי לבטלו זאת אומרת תארו לעצמכם אם אנחנו מגעילים אחרי זמן האיסור אנחנו צריכים פי 60 ואם אנחנו מדברים על פסח אין אפשרות תיחמץ זה במשהו מילא לפני זמן האיסור או בערב פסח לאלה שטוענים שהחמץ תערובת של חמץ החמץ בטל בתערובת בערב פסח ב60 נו לחייל אבל לרבנו שגם אפילו בערב פסח וח שכן בפסח וגם תערובת שנתערבה לפני זמן האיסור הרי בערב פסח בכל שכן בפסח היא במשהו אם כן כן, דברים כאלה צריכים להיזכר בתלמוד, בדברי רבנו ואין לזה שום זכר. במיוחד רבנו ששיטתו מאוד מאוד קשה, והנה הראש אומר, אם זה מלפני זמן ההיתר, עוד אפשר להתחשב ואפילו אין במים 60 כדי לבטלו. אבל מזמן איסורו ואלך, וכן בכל ימות השנה הבא להגעיל כליש בלוע מאיסור כמו כלי מדיין. התוספת שלי כמו כלי מדיין אין להגעילו אלא אם כן לא יהיה הכלי בן יומו. איפה רבותיי נזכר בתלמוד דבר כזה שבשביל להגעיל גאולי גויים צריך להיות שיעברו 24 שעות לפני כן? איפה נזכר בדברי רבנו דבר כזה? הרי זה מכשול הרי כבר בלוע באיסור. זה לא דבר היתר שנעשה מאוחר יותר לאיסור. הוא בלוע איסור או שיהיה במים 60 כדי לו כל אלה אין זכר להם ונוהגים להכניסן או להוציאן מיד חשבת נוהגים להכניסן להוציא מיד למה בגלל החששות האלה הוא חס וחלילה תפלט ויבע ואז מעילה מתקנת עם ושוב רבותיי כתוב בתשובות על שם רש"י שמיד לאחר הגעלה ועוד מים רותחים עליהם צריך לשתות פעם זה כבר עניין אחר וכתוצאה מדבר הרביה והראש מטבע הדברים בגלל שמרן הביא אותם להלכה בסימן סנב אומר מרן יש לזהר להגעיל קודם שעה חמישית כדי שלא יצטריך לדקדק עם הכלים בני אומן עם יש 60 ומים נגד כלי שמגעיל עם וכן אם מגעיל כלים שבליעתן מועטת עם כלים שבליעתן מרובה עכשיו תארו לעצמכם איזה טוב ובהו יש לנו בהגעלה מעשית באים אנשים להגעלה הציבורית אולי כאן הכלי של פלוני של אובן בליטו מרובה והכלי של שמעון סך הכל השתמש בו פעם פעמיים ואנחנו צריכים לעשות תחפורים כמה ומי ומה כי זה יגמור לפלוט את בליעתו המועטת והכלי שרובן עוד ממשיך לפלוט והכלי הזה שגמר להפליט כלו של שמעון שגמר כבר להפליט את ליעתו מועטה אז הוא אמר בוא ברוך הבא ויקלוט את את מה שנפלט מאצל ראובן ויכנס להתערח בדפנות של הכלי של שמעון ויסור את הכלי של שמעון הרי הדברים האלה טוהו ובואו בדיניה הגעלה טוב ובואו ואין להם שום זכר בתלמוד אוכן א וכן אם משה הכלים בתוך היורה יותר מדי ואינו משהו אותם כל כך וכן כדי שלא יצריך להיזהר שלא ינוחמים בריחתם חרבים חולקים וסביר עלה אין עלה מועלת כלום אם אין המים רותחים הלאה אה שלא יכניס הכלים עד שצחו מים אני לא צריך לומר לכם שבעקבות דברי הראשונים בדברי מרן עכשיו תעוררו המון המון בעיות בעקבות הדברים האלה אם יש לי כלי שאני מגעיל בו כמו הגעלה הציבורית שמועצה דתית מארגנת ו הגעלנו עוד כלים ועוד כלים ועוד כלים. א אולי צריך להחליף את המים לא בגלל השומנים שבמים. במים זה בסדר. אם יש שומנים נחליף את המים. נניח שהמים עוד לא שומניים כל כך. אבל כבר הגעלנו 100 כלים ואין במים האלה כנגד כל הכלים. וכאן המקום להזכיר במאמר מוסר. שיטתם היא שכיוון שאיננו יודע כמה הכלי פה אני צריך 60 כנגד כל הכלי. אז איך הוא אוכל לתת פי 60 נגד כל הכלים? אז כל הדברים האלה יוצרים מציאות הלכתית בלתי מעשית ובלתי מוסברת. ואחרי בקשת המחילה הוא באמת בקשת המחילה. כי מי אנחנו לעומת כל גדולי עולם אלו. אבל העניין של ההגעלה נושק בשאלה עם מה מגעילים. לענו דעתנו רק במים. רק במים. לא אותם פוסקים שאמרו שניתן להגעיל גם שאר משקאות אלא רק במים. ואז אנחנו מבינים מה תיבה של ההגעלה במים. הגעלה במים זה לא בישול. ההגעלה במים זו הפלטה. זו הפלטה. המים. כך הקדוש ברוך ברכו. ברא אותם שהם מחלחלים, נכנסים דרך החורים, דרך הנקבוביות הקטנים ותוצאה מכך מוציאים את הטעמים הבלואים החוצה. הגעלה, הפלטה הוא מפלט החוצה. ואז גמרנו המים עם ההפלטה הזאת הם שישבחו, אינו חוזר ונבלע כי זה לא בישול. בישול בשאר משקאות נסרך. נסרך. במשקאות אחרים הוא נסרך הוא נדבק. ולכן יש מה שנקרא בליאה פליטה ונקבע שם בדפנות. אבל המים צלולים זקים כך הקדוש ברוך הוא ברא אותם הם רק מפליטים הם רק מוציאים החוצה ולכן לא צריכים להגעיל את הכלי שבו מגעילים. והוא עצמו כשר אם באמת היה מלא מים וגלש על גדותיו. ולא ואפילו רבותיי הגעלנו אותו לפני כן. הגעלנו בתוכו 300 כלים. לא צריך לחזור ולהגע אותו כי הוא לא בלע מאומה. לא בלע מאומה. כי המים הצלולים שהקדוש ברוך הוא ברא הפליטו את הטעמים ואין עם המים האלה מה שנקרא בליאה חוזרת הם הסרכות. אלא כל הזמן המים מפליטים ומנקים. מפליטים ומנקים. זאת תיבה של ההגעלה. זו תיבה של על בסיס מה שהקדוש ברוך הוא ברא. ולכן רבותיי לרבנו שהוא מאוד מאוד מחמיר בדין חמץ בפסח אפילו נתערב מלפני פסח שהוא במשהו ניתן להגעיל גם אחרי זמן האיסור לא מצאנו שום זכר לדבר הזה בתלמוד ולא בדברי רבנו וניתן להגעיל בחול מועת פסח לא אמרתי ביום טוב מישהו מתקן מנה כי מתקן מנה אבל בחול המועד יכול ואין צריך בשום תנאים בשום הגבלות אלא הוא יש לו כלי והוא זקוק לו געיר אותו אבל בחלום מועד פסח מה שאין כן לפי השיטה של השולחן ערוך ולפי הראשונים שמהם הוא שאב את ההלכות האלה יש בעיות לאינסוף וצריך נגר ונגר דפרקנה אם בכלל ובאמת יש פוסקים שעוסרים להגאל כלי בפסח ויש פוסקים שמתירים עם כל מיני התנאות שגם כן הן בלתי מובנות אם נרצל שליצור שיטה מאוד שיטתית מאוד עקבית בשיטתם שזה דבר קשה מאוד. רבי חני בןש אומר