האם מותר לשתות משקה כלשהו לאחר אכילת האפיקומן?

האם מותר לאדם בליל הסדר לשתות משהו אחרי הכזית אפיקומן? אדם רגיל לשתות קפה. אדם רוצה להפרד מכחד שישתה כוסית קוניק או מץ תפוזים או משהו שהוא רגיל לשתות בו לאחר מכן. האם הוא צר או אסור התשובה לפי משנתנו לפי שיטתנו אסור שום דבר חוץ ממים לפי פוסקים אחרים אסור הכל חוץ מקפה תאר משקאות חריפים לו לפי שיטת הרבד הוא יכול אפילו לשתות יין לפני ברכת ה מזון אחרי האפיקומן. עד כאן. עכשיו, כדי להבין את ההלכה אנחנו צריכים לדעת המילה אפיקומן היא מושאלת והכוונה היא. חכמים אמרו עיקרו של ליל הסדר זה קורבן פסח. זה בני חבורה שנמנים על קורבן פסח, על זה לבית אבות של הבית. ורק המנויים אוכלים ממנו כולו סולי והוא לא נאכל אלא על הסובע לכן אוכלים בהתחלה מקורבן זבע חגיגה ומצה וסעודה ואותו משאירים בסוף כדי שיאכל על הסובע כבני מלכים ואין מפטירין אחרי הפסח אחרי אכילת קורבן פסח אפיקומן כלומר מיני מתיקה, תמרים, צימוקים, שומשום כדי כדרך שנוהגים בדרך כלל בסעודות מצווה משום שאנו רוצים שטעם קורבן פסח יהיה בפיו, בימינו שלנו, שאין לנו קורבן פסח, ומאחר, ובעזרת השם מהרה יבנה בית המקדש ויבנה בית המקדש ונוכל ונצטרך להקריב כלן פסח. לכן העתיקו את הדין הזה למצה השמורה ואמרו יכול אדם לאכול את המצה השמורה בתחילת בתחילת הסעודה ויאכל בסעודה מה שירצה בשרים ובתבשילים כל מה שירצה אבל יחתום את הסעודה בכזית מצה שמורה כדי ואחריה לא יאכל כלל כאילו הייתה קורבן פסח כלומר אין מפטירין אחרי כזית מצה שמורה אפיקומן מיני מתיקה לא תמרים לא צימוקים לא שום דבר כדי שיהיה טעם מצה בפיו כלומר הדין הזה הוא שאל למצה מקורבן פסח בדרך השאלה גם כן ובדרך שימוש לשוני לא מדוקדק קראו למצע הזו אפיקומן רק כך היא נקראת לא משום שזה קריאה נכונה, היא לא קריאה מדוקדקת, היא לא שם מדוקדק, אבל כך נהגו לחנות את המצה הזו אפיקומן. אז אחרי אכילת האפיקומן אין עוד אוכלים כלל. רבנו בעניין זה כתב שלוש פעמים ואפילו יותר וכדאי שאנחנו נלמד את המקורות כדי שנדע כיצד באמת דברי רבנו נוכל תמיד להשיג את המסקנות ההלכתיות לא בחיפזון נאכל לדברי רבנו אלא לקבץ את דבריו ממקום למקום כדי שההלכה שנוציא תהיה מתוכנת רבנו בפרק חמישי מהלכות חמץ ומצה הלכה ט כותב ואחר כך נמשך בסעודה ואוכל שהוא רוצה לאכול ושותה כל שהוא רוצה לשתות ובאחרונה שמנו לב ושותה כל שהוא רוצה לשתות ובאחרונה אוכל מבשר הפסח ואפלו כזית זהו רבותיי קורבן הפסח כשבית המקדש קיים ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל לכאורה ממה שאמר רבנו ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל תמרים צימוקים א בשרים בכל יוצא בדברים אחר כמו שהוא יהם אמרו בכל אלה אינו טועם אחר מאחר כלל ומשמע לכאורה ששתייה על כל גוניה משקאות קלים משקאות חריפים דיינות שלכאורה זה מותר רבנו ממשיך ואומר ובזמן הזה אוכל כזית מצ ואינו טועם אחריה כלום כלומר במקום כזיית קורבן פסח באין קורבן פסח מהר בן בית המקדש ויהיה לנו עכשיו ר כעת שעדיין אין במקום הקורבן פסח אוכל כזית מצה שמורה אף על פי שכבר אכל בתחילה במהלך הסעודה עכשיו צריך לסיים עם זה כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצא בפיו שאכילתן תהי המצווה ואחר כך נוטל ידיו ומברך ברכת המזון על כ** שלישי ושותהו ואחר כך מוזג כ** רביעי וגומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר והיא יהלוך השם כל מעשיך ואינו טועם אחר כך כלום ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה כל הלילה חוץ מן המים הנה רבנו חזר ובאר דבריו מה שכתבתי לך בהתחלה ואנו טועם אחריו מה אחר כלל זו הייתה הלכה תמציתית כי אני לא רוצה לפרק את החבילה אני רוצה להמשיך להסביר לך שבזמן הזה בא כזה התמצא במקום קורבן פסח ולכן לא נכנסתי לבאר באריכות עכשיו אני חוזר ואומר לך שני דברים מעניינים מה שאמרתי ואין תועם אחריו מאכל זה לא הכוונה רק אחריו אחרי עד לברכת המזון ואחר כך מותר לו וזה לא אומר שעד סיום הסדר אסור לו ואחרי ליל הסדר מותר. דע לך שאיסור הטעימה אחרי כזית קורבן פסח או כזית מצת מצווה, מצא שמורה הוא קיים אצלנו עד אור בוקר. כל הלילה. כל הלילה אסור כדי שישאר טעם קורבן פסח הוא טעם מצלפים. אז האיסור הזה הוא למהלך כל הלילה חוץ ממים עכשיו הוא גילה לנו עוד סוד שאין הכוונה רק מאכל אחר אסור לטעום אבל משקאות מותרים לא אלא גם שאר משקאות אסורים רק חוץ ממים ואנחנו מוצאים רבותיי גם כן בפרק שישי מהלכות חמץ ומצל יב אמר רבנו את הדברים הבאים אסרו א סליחה הלכה יא מדברי סופרים שאין מפטירין אחר מצא כלום. כלומר מדאורייתא זה לגבי קורבן פסח אבל הועיל ואין לנו היום מקדש ואין לנו קורבן פסח מראי בני בית המקדש. אז מדברי סופרים שאין מפטירין אחר מצה כלום. זה מה שאנחנו היום מכנים באידקדוק הלשוני אפיקומן. כן. אין אוכלים אחר המצא כלום ואפילו כליות. גוזים מה שבדרך כלל בסעולות מצווה אחרי ברכת המזון אוכלים תמרים כליות צמוקים מי ניג' עלה חר כאן לא ואפילו כאב וגוזים וחיות צבהן אלא אף על פי שאכל מצא ואכל אחריה מאכלות אחרות ופאירות וכיוצא בהן חוזר ואוכל כזית מצא באחרונה ופוסק כלומר עם טעה ואחרי הכזית מצא מה שקוראים לזה קומם אכל תמרה, צמוקים, אגוז או משהו, אומרים לו אדוני קח עוד כזית מצה תאכל כדי שישאר לך את העמצה בפיך. בעיה גדולה היא מים כבר בעירך. ברכת המזון זה בעיה בפני עצמה. אבל קודם כל שנדע כמה אנחנו צריכים להיות מדוקדקים וזהירים שלא אוכלים אחרי זה כלום. אומר מורי בסוף הערה לא, חבר את זה עם מה שכתב רבנו בפרק חלכה י' שחוץ מןמים, כלומר שאר משקאות לא חוץ מהמים. בניגוד לרב שהתיר יין. בניגוד לכאלה שהתירו אולי שאר משקאות ואפילו לאלה שהתירו קפה, באמת עוד ניתן לומר שהקפה זה מים. זה רק עם צבע וטעם. אבל החמרנו רק מים. כן. לא יותר. קפה לא שאר משקאות לא. זהו. הגנו בניגוד לפוסקים אחרים. עכשיו מרן השולחן ערוך אומר לאחר בסימן תעז לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה שמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על הסובע ויכלנו בה הסיבה ולא יברך עליו ויהיה זהיר לאכלו קודם חצות אנחנו נדבר על כך ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות אם שכח ולא אכל אף יקומן ולא נזכר אףנת על ידיו שוב לא נתעסק בכך בגלל אריכות הדברים כבר פעם עסקנו בכך אלא אנחנו מדלגים אל מה שאומר א מרן בסימן תעח אפיקומן אין לאכול שום דבר הגאה ולא יכולנו בשני מקומות ולא עדיף מאלו הפסיק בשינה וכולי עכשיו הנה אומר משנה ברורה אין לאכול כדי שלא יעבור מפתעמצה של אפיקומן שהוא מצווה על ידי אותות מאכל עובדי עבד אם אכל אחריו שום דבר יחזור ויאכל כזית מצה שמורה לשם אפיקומן שום דבר ולעניין שתייה אומר המשנה ברור סעיף קטן בסימן תעח נחלקו הפוסקים יש מתירים שתייה כי מרן אמר רק אכילה ויש אוסרים שתייה ויש להחמיר במשקה המשקר כלומר ליקרים קוניקרק מותר מצד הדין אומר המשנה ברורה כי לא נאסר אלא מאכל ויש להחיר בגלל מחלוקת הפוסקים בעניין הזה ואילו אצלנו אנו אומרים לא רק מים מותר השאר אסור מצד הדין לא רק חומרה ולכתחילה אנחנו נזהר מכל משקה חוץ ממים כמו הרמבם או חיי גבנה כמו שמבוא קמן סימן תפא וכולי עד כאן יוצא איפה שבאות שלפי פוסקים אחרים מצד הדין לכאורה מותר לשתות כוסית קוניאק או ערגי או ליקר או משקאות קלים כן מותר רק על דרך החומרה לא עושים כן בגלל שהרמבם אמר רק מים אזי אצלנו רק מים שאר משקאות לא למה היא נפקמינה הנפקמינה היא גדולה מאוד שם שרבנו אמר שאם אכל אחרי האפיקומן מה שקוראים היום לזה אפיקומן אכל אגוזים פירות יחזור ויאכל כזית מצה כך אותו דבר לדעת רבנו אם מישהו ישתה אחרי האפיקומן כוסית קוניק או ארגי או ליקר או שאר משקאות יצטרך לחזור ולאכול כזית צע להם אצלהם כיוון שזה רק על דרך החומרה לא ישתה את המשקאות הקלים והחריפים לא נצריך אותו לחזור במיוחד שאצהם הכזית הוא ענק ובמיוחד שלא שורים אצלהם את הכזית אבל אצלנו אנו אומרים תחזור ותאכל כיוון שאתה שתית משקעות שאסורים בשתייה כי רק מים התירו שאלה גדולה אצלנו אם נחייב אותו לחזור ולשתות א לאחות כזית אם שתה קפה קפה הועיל וקפה בכל זאת זה מים כן האם הוגיש האם נצליח אותו לחזור נראה לי שלא במיוחד אם הוא כבר שבע וכבר קצע עליו אכילתו לא נחזור ונאמר לו שיאכל אם עדיין יש בית קיבול מר שיאכל במיוחד שאצלנו הכזות הם גם רכים וגם סבירים אז אם הרבה יותר טוב אבל על כל פנים ראו ראינו הבדל עצום בין שיטתנו ובין שיטת שאר הפוסקים בעניין זה ומכאן עוד הערה נסיים. אמרנו לפי רבנו המצא שמורה הושאל להדין של קורבן פסח לעניין מה שקוראים היום פיקומן. אבל לא לשאר הדינים קורבן פסח גזרו חכמים ברחיקו עבירה שיאכל עד חצות ולא יותר. אבל לפי רבנו לא גזרו גם על מצאה ומצה שמורה אצלנו בימינו שלנו במיוחד בשינוי שעון שעון קיץ שאתה כבר עוד לא הספקת וכבר כבר כבר חצות אז אין ספק שלפי רבנו אפשר לאכול גם אחרי חצות את האפיקומנט מה שקוראים לזה אפיקומנט כי זה מצה זה לא קורבן פסח יכול לפרוש את זה בפריסה יותר גדולה מבחינת לוח הזמנים אבל לפי שיטתם הם אומרים לא על המצב נתנו לדינים של קורבן הפסח כמעט לכל דבר א' עד חצות ב' לא בשתי חבורות אם אם נרדמו כולן לא יחזרו ויאכלו כך אומר כך אומר הרמא בסימן תעח כן הגב לא יאכלנו בשני מקומות זה לא עדיף מאלו הפסיק בשינה וכולי עד כדי כך נתנו למצא את דיני קורבן פסח כמעט וכן אותו דבר עד חצות אומר מרן תעז הוא אומר ויהיה זהיר לאכלות אפיקומן מה שקוראים לזה אפיקומן היום קודם חצות ומוסיף ארמה ויקדים עצמו שגם ההלעת חצות תרו לכן יש לנו עוד ההלל שאחרי אוכל אם גם זה לפני חצות מה ישאר לנו בשינו שעון קיץ שאין שעון קיץ לא ישאר לנו כלום נצטרך לעשות את כל ליל הסדר מאוד מאוד בחיפזון והכן רבותיי כל המעריך בסיפור יציאת מצרים הרי זה משובח והכן אותם רבי רבן גמליאל ורבי אליעזר מורכנוס ורבי אלעזר בן עזר ורבי עקיבא רבי יושע בן חנניה שהיו יושבים כל הלילה עד אור הבוקר באו תלמידיהם ואמרו להם רבותיי כבר הגיע זמן קריאת של שחרית. האם כך ננהג בלילה כזה שהוא המקור לכל העוצמה האמונית שלנו, לכל השנה כולה? לכן שיטת רבנו מרווחת מאוד ומובנת מאוד. רבי חני בעגש