מצוות ההגדה בליל הסדר, האם נשים חייבות? האם מותר לנשים לשיר יחד עם הגברים בליל הסדר?

אשרי ישראל יש כבר כעת ששואלים על ליל הסדר ולא רק על כשרות המוצרים ועל דיני באור חמץ ושאל השואל האם נשים רשעיות להשתתף בקריאת קטעים מן האגדה וכמו כן האם מותר לשיר שירה ביחד של כל הנמצאים המסמים בליל הסדר אנשים נשים או לא ובכן נתחיל קודם כל בשאלה הראשונה ביחס לקריאה בקטעי האגדה ונציב את השאלה האם גם אישה חייבת במצווה של הגדה בליל זה כלומר בליל 15 במצוות עשה מן התורה לספר ביציאת מצרים כי יש שתי מצוות ביחס לסכירת יציאת מצרים זו של כל השנה ולא עליה אנו מדברים כעת וזו שליל הסדר על מצה ומרור ושעש מצה ומרור מונחים לפניך מצווה חובה להגיד לספר על יציאת מצרים על נשאי יציאת מצרים בעת שמצה ומרור מונחים פניך דהיינו בליל 15 ורבנו הביא מצווה זו באופן מיוחד בספר המצוות מצוות עשה קנז עובר אותם מטבע הדברים בהלכות חמץ ומצא פרק שביעי השאלה היא האם מצווה זו היא גם חובת הנשים או רק חובת הגברים שמאחר בהמצווה הזו שלא כזו שמחויים לזכור יציאת מצרים כל השנה בין ביום ובין בלילה, אלא זוהי חובה מיוחדת לליל הסדר, הרי דינה, כמצוות עשה, שהזמן גרמה, שאנשים פטורות. ואז השאלה היא אם זה יוצא מן הכלל והאישה חייבת בהגדה של פסח או לא? ב אמת ספר החינוך על מצווה זו אומר שהיא חובה לאנשים ולנשים אבל מנחת חינוך טמע עליו ויש פלפול בקרב ראשונים ואחרונים אם אכן האישה חייבת במצוות הגדה של פסח או לא מרן השולחן ערוך כתב באורח סימן כעב סעיף יד גם אנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצוות הנהגות באותו לילה סתם ולא פרש אבל זה מספיק כדי לבוא לומר ובכל המצוות הנוהגות באותו לילה שזה כולל הגדה של פסח כפי שבאר זאת משנה ברורה סעיף קטן מ מצוות הנוהגות כגון מצא ומרור באמירת אגדה. כלומר, לפי השולחן ערוך, האישה חייבת בקריא באמירת האגדה בסיפור נשאי יציאת מצרים בליל הסדר. מורי על דברי רבנו בפרק שביעי א מהלכות חמץ ומצע. הלכה ראשונה אה קודם כל דברי רבנו מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל 15 בניסן שנאמר זכור את היום הזה כמו שנאמר זכור את יום השבת אומנין שבליל 15 תלמוד לומר תלמוד לומר והג לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה בשעה שמצע ומרור מונחים לפניך אז רבנו לא הסתפק בדברי המחילת והגעת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור ומנחים פניך אלא רבנו הוסיף משום מה כמו שנאמר זכור את יום השבת, שזה הפסוק שו בו את חובת קידוש שבת ויל יש זכור את היום הזה דהיינו את היום שיצאת מצרים זכור זכור ותמו למה רבנו הוסיף את התוספת הזו עוד נשוב לעניין זה בין כך ובין כך מורי והערה ג. כלומר בשאל ההלכה הזו בערה ג' הביא את דרך המלך שהביא בשם הרב בית דוד שכתב מדסתם רבנו ולא פירש בין אנשים בין נשים משמע וסביר עליה לנשים פטורות מסיפור הגדת ליל פסח מטעם דהבה מצוות עשה שהזמן גרמה ו לענות דעתי נראה אומר דרך המלך לאחר שהוא הביא בית דוד שרבנו כאילו סתם ולא פירש בין אנשים ולא נשים וניסה בית דוד לומר שאנשים פטורות בגלל שזה מצ עשה שהזמן גרמה ודרך המלך חלק על הרב בית דוד ואמר ולענו דעתי נראה נשים חייבות בהגדת ליל פסח שהרי לשון מרן בשולחן ערוך סימן כעב נשים חייבות בארבעה כוסות ובכל מצוות הנוהגות באותו לילה ומשמע וגם הגדה בכלל כמו שכבר ראינו בדברי המשנה ברורה מורי לא מסתפק בדרכו זו של דרך המלך כנראה שהוא סבור שזה לא מספיק דרך ך המלך והוא אומר ואני יודע מה ראיה דברי השולחן ערוך דברי רבנו ברם נראה ברור אומר מורי דרבנו נשים חייבות בהגדה דבר תורה שכן בספר המצוות בחתימת העשין מנה 60 מצוות ההכרחיות בזמן הזה ובאותן מצוות שאין חובה לאנשים כתב וזו אין החובה לנשים וכאשר הזכיר מצוות קנז את המצווה לספר ביציאת מצרים בלי 15 לא העיר מאומה הרי להדיה לדעתו שנשים חייבות באגדה מן התורה הוכחה חזקה מאוד שאכן באמת נשים חייבות בלספר ביציאת מצרים בליל 15 ואף גם זאת הרי הגזרה שווה שכתב כמו שנאמר זכור את יום השבת נשמע שדין שניהם שווה כמו שחייבות בקידוש היום, כך חייבות בהגדה. כלומר, הנה עוד ראיה ניצחת וחזקה שרבנו לא הספק בדברי המחילתא אלא הביא מעין גזירה שבה זכור זכור. זכור את היום הזה אשר צאת מצרים, זכור את יום השבת. ואז רבנו אומר, דע לך שסיפור יציאת מצרים הרי הוא חווה כל השנה, אבל סיפור יציאת מצרים בליל הסדר יש לו מעמד. כמו של קידוש. זאת מלבד הקידוש יש לו מעמד של קידוש. ואם כן, הדבר פשוט שאישה חייבת בהגדה ומורי לא נח ולא שוקט ומביא עוד הוכחה. ומה היא ההוכחה? מדלקמן הלכה. הלכה ה אין לו בן אשתו שעולה והיא לא מחיירה. מה ישיתה? כלומר אם אישה לא חייבת מה שיך לומר אם אין לו בן אשתו שולטו מה נשתנה? הרי שהאישה כאן בכלל כולם והיא חייבת באגדה של פסח כמו כולם. כמו כולם. אם כן איפה נוכל להשיב לשואל. אישה חייבת באגדה בליל פסח כדין האיש לחוזר ועיקר. ועדיין הוא שואל האם לתת לה לקרוא קטעים מן ההגדה כמו כולם? כן. אנחנו נמצאים בדור של רומות השוויון בגרונם. לא משנה שזה הרבה יותר בגרונם מאשר במעשה לרבות הללו שאומרים לדסגלמן שהללו הופכים את האישה לייצור נשי פרסומאי מיני ולא אישיות. אז העיקר שהם מקדימים את האישה עם האיצות מקדימים את האישה רק לצורך זה עם הארץ היה. כי מה זה תלמיד חכמים ש ערך שוויון אמיתי מהותי ולא מספותיים בלבד אבל על כל פנים אה האם ניתן לנשים לקרוא באגדה אומר מורי הערה מעניינת שם באותה אות ג שהיא משופעת מאוד לפי כך ברור לדעת רבנו נשים חייבות בהגדה מן התורה כחיוב האיש ויכולת ויכולה לומר שלושה דברים פסח מצה ומרור שאין עיקר האגדה ולהוציא בעלה ובניה גדולים ידי חובתן. כלומר, כמו שבמגילת אסתר יכולה האישה לקרוא את המגילה ולהוציא את בעלה ואת בניה, כך גם בהגדה נמצאנו למדים, כי אכן באמת החובה היא שווה. לעבדים למשל מהרב יוסף שלמרות שהוא פוסק כאן באמת האישה חייבת בהגדה אבל הוא אומר שרצוי שהיא לא תוציא את אחרים ידי חובה כרבוד יוסף כדרכו בגלל שהוא לוקח בחשבון את הדעות השונות כאילו בואו נחוש לדעה שאומרת שהיא לא חייבת ולכן לא כדאי להיכנס לספקות אם היא מוציאה או לא מוציאה אבל מורי מחר והוא מבאר שיטת רבנו שיטת ולדעתו שיטת רבנו ברורה שאישה חייבת כאיש וי יכולה להוציא את האיש אבל מתוך דבריו של מורי שהם כל כך מדקדקים הוא אומר ולהוציא בעלה ובניה גדולים ידי חובתן כלומר אם יש לנו ליל סדר משפחתי מאוד הורים בנים ובנות ורק זה בהחלט אפשר לתת אם הם רוצות לקרוא קטעים באגדה בהחלט אפשר לתת להם אבל אם מדובר בליל סדר שיש גם אורחים זרים וזה מצווה ו זה חשוב. אז תורת הצניעות גוברת. לא כי היא לא רשאית או לא יכולה להוציא את הגברים את החובה. היא רשאית. היא יכולה אבל לא רשאית מטעמי צניעות כדי לשמור על כל הצניעות. ועליקל בעינינו עניין הצניעות. ומכאן נבין שהעניין של שירה שוב אם מדובר בליל סדר משפחתי מאוד מאוד הורים בנים ובנות לחי בוודאי ש יכולים לשאיר כולם ביחד. אבל מן הרגע שכבר יש גורמים זרים בוודאי שאי אפשר לעשות שירה בציבור שאנשים משתתות בו. כי אז כל באישה ערבה מקהלה זה שר זה עונה זה כך וכך וזה לאזה לא עולה בקנה אחד עם תורת הצניעות ועם כללי הצניעות ולכן עניין השירה יותר חמור מבחינתו של השואל יותר מאשר בהגדה של פסח כי עניין השירה קר טוב לוודאי שכיוון שלילי סדר בדרך כלל הם מעורבים ומגוונים במספר משתתפיהם במספר משתתפיהם אזי כבר זה לא בעיה רק שלהוציא ידי חובה להוציא ידי חובה ודאי שהיא מוציאה את ידי חובה א וזה לא רק בעיה שזה לא נאה אלא יש גדר של איסור כל ואיש הערבה ומקה שזה עניין של פריצות וכולי אז עניין השירה המצב יותר חמור מאשר סתם קריאה בקטעיגדה ונסיים בהקשר הזה ונאמר מה היא האגדה שהאישה חייבת בה כמו האיש אז כאן מורי אומר ויכולה להוציא בעלה ובניה גדולים ידי חובתם בעמירת פסח מצה ומרור כלום רק בדבר הזה היא חייבת פסח מצה ומרור לענו דעתנו לא שהרי מורי כבר אמר אם אין לו מי שישאל אשתו שואלתו ואשתו שואלתו מה נשתנה לא פסח מצה ומרור משמע שברכת תחילה כמו האיש היא חייבת בכל האגדה כמובן אין אנו מדברים בדברי רשות אלא בדברי המחילתה בעניין בהלל כל המבנה הזה היא חייבת שהרי גם ארבעה כוסות הם בנויים לפי המבנה הזה של האגדה ושל ההלל אז לכתחילה בוודאי חייבת כמו האיש לכל דבר בעיקר היא חייבת בארבע כוסות ולארבעה כוסות יש סדר וכולי אבל כמו האיש המשהו המעכב זה פסח מצא ומרור פסח ומצאה ומרור לא נחשוב רבותיי שהכוונה היא מספיק שאדם בלילה הזה מר פסח מצא ומרור יצא ידי חובה וזה נגמר אלא כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בליל 15 לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצא ומרורים פסח על שם שפסח המקום ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים שנאמר ואמרתם זה בפסח ולשם מרורים על שם שמרו המצרים את חיי אבותינו במצרים מצא על שם שנגעלו ודברים האלו כולן הם נכאים הגדה הרי שרבנו אותט לנו תזהרו, אל תהיו מרובעים ותחשבו שאם אדם אמר פסח מצא ומרור בזה יצא ידי חובה אלא פסח על שם כך וכך, מרור על שם כך וכך, מצא על שם כך וכך. יתרה מזו, רבנו בפרק שמיני התייחס למציאות של אחר החורבן. בזמן הזה שאין לנו מקדש ואין אנו מקריבים קורבן פסח, האם אנחנו אומרים פסח על שם כך וכך. אז הוא אומר פסח זה שהיו אבותינו אוכלים במקדש על שומע? על שם כך וכך. הרי שבחובת ההגדה חייבים לומר מה מה אומר הפסח מה מה משמעותו. אף על פי שאין אנו אוכלים. כי זה עדיין חלק בלתי נפרד מהמרכיב המינימלי של הגדה שחייבים בליל הסדר לומר אותה. נמצאנו למדין שאמירת הפסח מצא ומרו על משתמע מהן זה החובה המינימלית לאיש ולאישה והחובה הכוללת כל ההגדה שהיא בבחינת חובה להבדיל תוספות רשות והלל כיוון שכל סדר הכוסות מסודר על פי המבנה הזה של ההגדה ושל ההלל מעניין שמורי אומר עיין בדברי רבנו מנוח שאמר דברים נעים בעניין פסח מצה ומרור דברי מחשבה נעים וכולי האם התכוון מורי רק לתת לו ציון לשבח על כך שהוא גלש לעניין הגטי אמוני בעניין פסח מצה ומרור או שמה הוא מעוטט לנו שזה גם חלק בלתי נפרד מהסיפורת שלנו בליל הסדר לא להצטמצם אך ורק באמירה אלא בתובנה של מה זה אומר מבחינת להבין את מה שעושים ולא רק אמרתי את הקטע הזה, אמרתי את הקטע הזה ונראה שרבנו שמורי מעוט שעלינו לשאוף להגיע לרמה של הבנת תחנה הדברים משמעותם ולא רק לעצם הסיפורת במובן השטחי בלבד רבי חניס