האם רשאים להשתמש בשיירי השמן והפתילות של נרות החנוכה?

האם הוא רשאי אחרי שהנרות קבו להשתמש בשעריות השמן או בפתילות לצרכה באישיים או לא? והתשובה לפי רבנו הדבר פשוט שמותר להשתמש בשמן הנותר ובפילות לא מבעיה. אם מדובר בדלקו מעל חצי שעה שאז רשאי הוא לכבות אם ירצה ואז אם הוא רשאי לכבות הוא גם רשאי להשתמש אלא נראים הדברים שלפי רבנו אפילו אם כבותה בתוך חצי שעה כבותה מאליה הוא הדליק במקום הראוי להדלקה אבל כבתה מאליה חצי שעה נראים הדברים לפי רבנו שאין בזה איסור הנאה מאותו שמן כי עיקר האיסור לפי רבנו זה לא להשתמש לאורה לא לשמן רק באור אסור לנו להשתמש ביל ואין אור ויש שמן ויש פטילות ולפי ההלכה כוותה אין זקוק לה אפילו בטחת תישה לכן לפי רבנו הדבר פשוט שהוא רשאי להשתמש בשמן, בפתילות בלי שום פקפוק בדבר. אבל לגבי האחרונים הנה בעניינו בעניין פסק ההלכה של מרן מרן אומר בסימן תרעב בסעיף ב' הוא אומר, "ואם נתן בה יותר, כלומר שמן ליותר מחצי שעה, יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לעורה לאחר זה הזמן. כלומר, אחרי חצי שעה, גם לפי מרן מותר לכבות אם ירצה, מותר להשתמש בשמן ובפתילות אם ירצה, אפשר אפילו להשתמש לאורה. כלומר, עיקר האיסור שלא לההנות מאורן. אחרי חצי שעה מותר לו אפילו להנות מאורן. המשנה ברורה אומר בסעיף קטן ח להשתמש לאורה ויש מחמירים שבעוד שהנרות דולקים אין להשתמש לאורן משום הרואה שלא ידע לחלק בין תוך זמן שאורו לאחר זמן זה הזמן. כלומר הוא עושה מעין גזירה. הוא עושה מעין גזירה להרחיק שאם זה אחרי הזמן והיא עדיין דולקת שלא יהנה לו רע. כי בני אדם לא יכולים להבחין בין תוך הזמן בין אחרי הזמן ועלולים להשיק מסקנות שכאילו נהנה מאור הנר בזמן האיסור. וכן כשהוא כותב בסעיף קטן זן יכול לכבותה שאינו מקצה שאינו מקצה השם רק מה שצריך שאור חתי שעה למצוותו ועל כן מותר לכבותו ולהיהנות ממנו ומכל מקום הסכימו כמה אחרונים דלכתחילה טוב להתנות שאינו מקצה השמן אלא לשיעור הדלקה כלומר הם מתחפתים הואיל והם שלוק רבנו לא דנים רק על איסור הנאה מן האור אלא מן הנר, כלומר גם מן השמן, גם מן הפתילה, הם הם עדיין בתוך החצי שעה. מה שאין כן לפי רבנו, אין שום איסור לההנות מן השמן או מן הנר, אלא מן האור. וזה הבדל עצום מאוד בין שתי הגישות הללו. אבל בין כך ובין כך, מבחינה עקרונית, כל ששם בשמן לחצי שעה, אחרי חצי שעה, אומר מרן יכול לכבות, יכול להנות וזה מבחינה עקרונית אנחנו לא מדברים עכשיו על גזרות ועלחקות נשאלת השאלה מה הם אומרים בדין כותה בתוך החצי שעה בסימן תרעג אז הוא פוסק שאם כבותה אין זקוק לה שהרי זו ההלכה שנפסקה בגמרא ונפסקה ברבנו ונפסקה גם בשולחן ערוך שאם בתוך החצי שעה נר חנוכה כבותה מאליה אין זקוק כל להדליקה מחדש האם הוא רשאי להשתמש בשמן אמרנו לפי רבנו הוא לא משתמש באור כי אין אור ואין אסור לשמן אבל שיטתם שהם אוסרים את השמן שהוקצה למצוותו חצי שעה בפתילה שהוקצרת לחצי שעה האם מותר להשתמש עם כפתה בתוך חצי שעה לכאורה לכאורה הם עלולים לומר שאסור כי הרי הוא קצת אותו מדעתו ל לאור של חצי שעה אלא מה הרי כשאנחנו מדברים על עצי סוכה שהם הופכים להיות מוקצים לכל שבעת הימים למצוות סוכה כי הוא דחה את זה מדעתו לכל שימוש פרטי והועיד את זה למצווה ולכן כל אות מימים אסור לו להשתמש לשימוש פרטי רק לשימוש המצווה כי הם קצו לצורך המצווה. כראה אם הסוכה תתפרק בתוך השבעה ימים חייבו לבנות מחדש כדי שיוחד לשבסוכה כל שבעה כי מצוותה כל שבעה. אבל כאן הרי לימדו אותנו חכמים שנמצה הלכה בגמרא בהרמב"ם בשולחן ערוך כבתה אין זקוקה. אז אם כן מדוע את מותר השמן בתפתילות הרי הוא לא זקוק להדליק אותם מחדש יתרה מזו הרבסב אומר שאסור להדליק את הנר הזה שקבע בתוך הזמן להדליק את זה מנר מצווה כי נר מצוות חצי שעה הוא יש לו דרגה של קדושה ואין לבזות אותו על זה שמדליקים נר חולין ממנו נר מצווה מנר מצווה כלומר נר חנוכה מנר חנוכה מותר אבל אסור להדליק נר שמה שקבע להדליק נר חנוכה והרבה טועים בכך צריך מאוד מאוד להזהיר בזה כי אם נר שמש קבע קבע אבל לחנוכה אם הוא קבע קבע אבל ודאי ודאי לא מה שנוהגים לעשות שמיד או לוקחים את הנר שמש ומדליקים את זה מנר חנוכה זה אסור כי נר שמש חולין והם מבזים את המצווה שמדליקים מנר חנוכה אבל נר חנוכה נר חנוכה מותר אומר הרב עודר יוסף אם אם כבר הדליק נר חנוכה וקבע בתוך חצי שעה ועכשיו הוא רוצה להדליק את זה מנ חנוכה דולק אסור כי ההדלקה הזו היא רשות ולא מצווה והועיל בהדלקה הזו היא רשות ולא מצווה הוא כאילו מבזה את נר החנוכה של מצווה שהוא מדליק בו את את הנר שכבר קבע ומכאן אם אם נמשיך בדרך הזו נראה שלכאור הזה מוביל לשיטה של רבנו שאין שום איסור לההנות בשמן שנותר גם בתוך מחצית השעה כן ודאי לא פרטילות ולא חולי כן אבל ברור שכאן בזה האחרונים ממליצים להחמיר בגלל שהוא הקצה את זה לחצי שעה כפי שכבר שמענו במשנה ברורה וכולי הדברים האלה רבותיי מובילים אותנו אל סימן תרעז בשולחן ערוך בסופו בסוף אותו סימן נאמר הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצוותו ואם נתערב בשמן אחר ואין 60 לבטלו יש מי שאומר שאין לו הוסיף עליו כדי לבטלו כלומר א' הם עושים את זה כאילו שהשמן אסור ממש ולא עוד אלא דנים אותו בשריפה שורפו בפני עצמו לניח כל שנה בעל נ חנוכה אסור בחי שנן תקלה ואפילו להניחו בכלי מאוס זה לא יבוא לא אוכלות גם כן אסור חיישנן שם בואו לדלוק ולענות א ממנו אם כן איפה אסור צריך לבאר אותו מבחינתו בערתחס חלילה מה יש שלא יקשל בו זה דבר מאוד מאוד תמוע מה ק כבר קרה הרי כל עקר האיסור מאור עברנו לשמן אז בתוך חצי שעה כפתען זקוקה ואיך כאן נאמר שאסור יש לו דין של נותר שתקנתו היא בשרפה ועד כדי כך אם מתערבב בשמן אחר שהוא אין בו שום איסור ואין בו 60 כדי לבטלו אין להרבות עליו כדי לבטלו כדין תערובת דאורייתא וזה מוזר כי בתערוב דרבנן אם בשר עוף נפל בחלב בס חלב רותח ואין פי 60 מוסיפים לכתחילה כדי שיתבטל ב-60 כי זה איסור דרבנן וכאן רבותיי כבר מתנו לזה כאילו גדר של איסור תורה אלה הם דברים מאוד מאוד תמוהים לכן אלה שנוהגים לפי מרן מנהג אבותיהם בידיהם זוהי שיטתו של מרן ככה הם ינהגו אבל לשיטת רבנו נראים הדברים שאם אדם לוקח את השמן הזה את מותר השמן שנשאר ביום השמיני משמן של חצי שעה ומבעיר את זה באש של ביעור לנו דעתי לפי רבנו זהוא בל תשחיט בל תשחית כי אם היה גדר של מצווה אין גדר בל תשחיט כמו שאנחנו מבערים את החמץ כמו שאנחנו מבערים את הנותר כי יש מצווה בדבר אבל כשאין מצווה בדבר אז לדעת רבנו זה בל תשחית ולכן אין היתר אין יותר אנוכח לפי רבנו אבל מה שאין כן לפי מרען הולב פסק כפי שהוא פסק הנוהג לפי יש לו על מי סמוך רבי חני