דייר בבית משותף שאכסן בביתו נפשות נוספות לתק' ארוכה, האם זכות השכנים להתנגד?

רבותיי, שאל השואל ועניינו של ראובן אשר הוא גר בדירה בבניין משותף. והנה בגלל שראובן במצב כלכלי לא שפיר, בתו הנשואה אין לו כיצד לסיעלה במגוריהם. לכן הוא הביא את בתו הנשואה על ילדיה לדור בתוך ביתו יחד עמו. והתעוררה התנגדות של השכנים לעניין הזה. והשאלה היא א' האם מותר לו לגרום לכך או ביא את ביתו על משפחתה לדור בביתו ואם כן האם הם רשאים האם האם הם רשאים האם הם רשאים לדרוש ממנו תשלום כפול בענייני החזקת הבניין אם כן או לא והתשובה יש ספק אם באמת יכולים הם למנוע ממנו מכך שיגורו בני ביתו בתוך ביתו לפי רבנו זה תלוי בנתונים ויש פוסקים שמתירים אבל דומה שלפחות ברור ומוסכם וצריך להיות מוסכם על כולם שברוב המקרים הוא יצטרך לשלם אחוז יותר גדול בתשלומי האחזקה אוכדי להבין את התשובה על נמוקיה נקרא קודם הכל בדברי רבנו בהלכות שכנים פרק חמישי הלכה ח והלכה טח מהן השותפים בחצר שלקח בית וחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו אפילו בנה עליה על דג ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך שהרי היה לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשניים חולק כלומר עם דירתו של פלוני היא שייכת לחצר א' אבל היא גובלת עם חצר ב לימים פתח ראובן פתח מדירתו לחצר ב' וכאמור הוא שייך למתחם של חצר א' יכולים אומר רבנו דירי חצר ב למנוע בעדו את פתיחת הפתח ממנו אל חצר בת, כי בכך הוא מרבה עליהם דיירים. כי עד עכשיו חצר ב היא עם תכולה של כך וכך דיירים. והנה עכשיו משפחה נוספה עליהם במסה של הדיירים שגרים בחצר ומשתמשים בחצר או במעבר. כיוצא בדבר אם גר בקומה העליונה וקיבל היתר לבנות דירה מעל דירתו. אומר רבנו, הדיירים דלמטא בעלי החצר רשאים למנוע בעדו מכך שהדירה הנוספת למעלה בעלייה, מה שהוא בנה את העלייה, רשאים למנוע בעדו את כניסתם. של בעלי העלייה הדירה החדשה הזו שנתה למעלה ושימושם בחצר כי החצר הזו היא התקנה או נתקנה בשביל הדיירים א' בג ד ועכשיו על ידי בניין עליה מתוספים דיירים והם רשאים למנוע את הדבר הזה אבל רשאי הוא שאותה עלייה שהוא בנה מעל ביתו יוכלו הם לרדת בירידה וביציאה שאין לה שום שותפות עם בני החצר או עם החצר כגון שהוא מכין גרם מדרגות צדדי וכן יוצא בדברים האלה אבל ברמת העיקרון עלינו לדעת שיש לזה השלכות כשאדם מוסיף דירה או חדרים או דיירים והוא נמצא בחצר שותפין ואומר רבי בהלכה תה מכאן אתה למד שאחד מן השותפים שהביא אצלו לביתו אנשי בית אחר יש לחברו לעכב עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך כלומר תארו לעצמכם שאדם גר בתוך חצר שותפים והביא משפחה לגור איתו אז נאמר מכאן אתה למד אומר רבנו שאחד מהשותפים שהביא אצלו לביתו אנשי בית אחר, יש לחברו לעקב עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך. ואינני ממשיך את ההלכה כיוון שהמשך ההלכה אולי נייחד לה דיבור בשאלה מיוחדת כדי שהיא גם כן רלוונטית בענייני חושן משפט ונשאיר אותה אולי למחר. אבל על זה אומר הרב בחיי ראשי אמר אברהם בחיי ראשי נראה לי דבריו סותרים זה את זה שאמר תחילה שבונה עליה על ביתו ופותחה לביתו ואף על פי שהם מרבים שכנים בדירות חלוקות ואיך ימנע ממנו שלא יכניס לביתו כל מי שירצה ואם ירצה לקבל אחסנאים לתלמוד תורה נמנע ממנו מה אני רוצה להכניס אברכים לתוך הבית שלי ולתלמוד תורה ימנעו אין ספק שאנחנו רואים כאן שתי גישות מעניינות מאוד האחת באה ואומרת שאסור לי לגלגל ניצול של הרכוש המשותף על חשבון כולם אמנם אתה רוצה להיות חסיד טוב אבל אל תהיה חסיד על חשבון אחרים זו שיטת הרמבם ואילו הרב לכאורה אומר למה לא? מה יש אורחים אתה יכול לקבל? אז אל תעשה אורחים, תעשה אורחים פלוס אחסנאים. אז למה לא? באמת אנחנו מוצאים ב שולחן ערוך בסימן קנ"ד את הסעיף א' נאמר אחד מהשהו תמים בחצר שלקח בית בחצר אחרת. אינוך יכול לפתוח פתחו לחצר הש. שותפים שלו. אה איפה זה? אחד מהשותפים בחצר שהביא לביתו אנשי בית אחרת. יש לחברו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך. וכן המזכיר ביתו זה שוב המזכיר, נשאיר את זה להלכה אחרת. יש אומרים הגע דשף יכול למלות בתוך אחסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש. אף על פי שחולק ביתו לדיורים ויש להן בית אה איך אחד ביחד ולא יוכל השני למר הם ממלאים לי הבית הבטח זה שניים שיש עצם בקיצור זה אותיות קטונות ברמה וגם מטושטשות בגלל זה קשה לקרוא אבל מה שחשוב הוא רואים שהרמה חשש לשיטת הרבד ומרן הלך בשיטת רבנו דהיינו אין בשום פנים ואופן להרשות דיור של קבע לא אורחים בתוך ביתו של אדם כשהשימוש הוא בחצר בחצר משותפת ועוד שרמה בעקבות הרב אומר אפילו יותר יכולו לחלוק את ביתו לחדרים חדרים זה אותו מטחם יכול לחלוק את ביתו חדרים חדרים ולהכניס שם משפחה והם השתמשו ברחו שם שותף אז הוא אשר אמרתי באנו למחלוקת בין הרמבם ומרן מצד אחד ובין הרב והרמה מצד שני ואז יוצא לפי רבנו שבאמת אין אפשרות שראובן יכניס את משפחתו אם דיירי החצר מתנגדים אפשר למנוע בעד הדבר הזה ברמה העקרונית וכל מקרה בא במידה וכן נכנסו צריכו לשלם מהחזקה יתרים כי סוף סוף יש כאן שימוש יותר גדול מאשר נועד לו מה שאין כן לפי שיטת הרב והרמה שלכאורה אין שום איסור וממילא גם לא צריך דמי להקביר יותר דמי השימוש לכאורה גם לפי רבנו עדיין צריכים אנחנו לראות אם למשל הוא קנה דירה בת חמישה חדרים והוא רק ואשתו לימים הביא את בתו או משפחת בתו לגור אמו מאחר והדירה בת חמישה חדרים היא בפוטנציאל של דיורים רבים לא יכלו הדיירים השותפים בחסר לבוא ולומר תשמע אתה מרבה עלינו שנאים כידירה בית חמשת חדרים לא נועדה לזוג בדרך כלל נועדה ליותר זה שנהניתם שבינתיים אני ניצלתי רק זוג זה עניין אחר עכשיו אני נהנה כדרך העולם לפי מנהג המדינה לא יכול להרבות יותר ממנהג המדינה אבל גם לא פחות במקרה כזה כנראה הרמבם מסכים לרבד שבאמת לא יכלו בני החצר עקב בעדו ואולי גם לא לדרוש ממנו תוספת תשלום. כאן המקום לציין שרבנו נשאל שאלה מעניינת ובסימן קסו במהדורת בלאו אז א יורנו רבנו בדבר בני אדם שותפים בנחלה לאחד מהם שליש ולאחר שני שלישים והם דברים כל אחד בחלקו אחר כך הושיב אחד השותפים קצת מקרובה עמו בחלקו מנעו שותפו בזה ואמר לא ידור עמי אלא שותפי לבד יורנו הדרתו הקדושה יהדרו האל היש לו למנוע שותפו ולהושיב קרוביו אמו עם לו כמו שראו מן השמיים ושכרו כפול אומר רבנו אם החלק אשר לשותף משותף והסכימו ביניהם שידור זה השותף במקום פלוני כנגד חלקו הרי זה כאין שכירות ואין לו להושיב עמו זולתי האנשים שהוסקם שההסכם חל עליהם כלומר רבנו אומר זה תלוי אם לשותף יש חלק בדירה של השותף של השותף השני כי אז אם כל אחד יש לו בעלות ושותפות בדירתו שלאחר או אפילו לא בצורה הדדית כגון שהדירה של ראובן היא בשותפות עם שמעון ופעם ראובן גר ופעם שמעון גר שנה שנה או שנתיים שנה או שנתיים שנה תיראה מדובר בשליש ושני שלישים אז זה כאילו ראובן הוא סוחר של שמעון והוא לא יכול להכניס משפחות נוספות כי זה לא מני הסכם לך הזכרתי לאחרים לא הזכרתי אבל זה כבר נושק עם שאלת השכירות שכאמור אני דוחה אותה לפעם אחרת אבל אנחנו כאן רוצים לקחת מן השאלה הזו, מן התשובה הזו של רבנו לבית משותף. בית משותף חדר המדרגות הוא משותף, החשמל משותף, חדר האשפעה משותף, הגג משותף. ולכן כשאדם מכניס משפחות מעל למה ש לסטנדרט המקובל בדירה רגילה, הרי ברור מעל לכל ספק שהוא מגביר יותר את ה שימוש ברכוש שם שותף. א' יכולים לומר לו תשמע לא לתנאים כאלה באנו לחיות. באנו לחיות עם תנאים. ידענו כמה דיירים יש לנו. הערכנו פחות או יותר כמה נפשות יהיו כאן. אבל לא מעל מעבר. ב' אם כבר תשתתף יותר בדמי החזקה. זה דבר סביר. זוהי שיטתו של רבנו. זה התאום בין התשובה ובין ההלכה גם בהרמב"ם וגם בשולחן ערוך. אבל כאמור הלייבד הרבד והרמה יכול להיות שבאמת יהיה יהיה רשאי להכניס את בני ביתו ביחס ל להשתתפות בדמי חזקה יש מקום לספק שמה אולי גם הם יודעו שצריך להשתמש כי יש לשלם יותר כי יש מחלוקת בין הפוסקים מהוא הקריטריון שעל פיו משלמים את דמי החזקה בבית האם מספר הפתחים של הדירות האם המטרז' האם מספר הנפשות? יש כמה פרמטרים שפוסקים אומרים כך, פוסקים אומרים אחרת, לכן הם משאירים את זה בספק. בעיית הבעיות היא כשיש לנו בית משותף שיש בו גם תימנים וספרדים שפוסטים כמו הרמב"ם שולחן ערוך וגם השכנזים כיצד ינהגו אבל זה כבר עוד חזון למועד. רבי חניבר