האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?
אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?
מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?
תגיות
02/03/10 ט"ז אדר התש"ע
המקור מציג דיון הלכתי אודות הדין וההשלכות של הדחת איש ציבור רם דרג שסרח. הדובר משווה בין גישת המשפט העברי, המאפשרת שיבה לתפקיד לאחר חרטה ועונש, לבין גישה נוקשה יותר הנראית בתקשורת הישראלית. הוא מדגיש כי המשפט העברי מעניק הזדמנות לתיקון ולשילוב מחדש בחברה לאחר עונש, תוך הבחנה בין חזרה בתשובה אישית לבין השלכותיה החברתיות. עם זאת, מצוינים מקרים חריגים בהם משרה רמה אינה מוחזרת, כגון נשיא הסנהדרין. בסיום, קיימת קריאה למנגנון חברתי שיבחן שיבתם הכנה של אנשים בעלי מעמד שסרחו, בדומה למנגנון בקשת חנינה.
קובץ שמע - מלא
השוואה בין משפט התורה למשפט הכללי בנוגע לשיקום עבריינים:
- משפט התורה (המשפט העברי):
- גישה המעניקה לאדם "פתחי תשובה".
- מרגע שאדם חזר בתשובה אמיתית לאחר שנענש ונראה שינוי מהותי באישיותו ושמירתו על חוקים וערכים, יש לאפשר לו לחזור לתפקידו ואף להתקדם.
- הדובר מצטט מהלכות סנהדרין: "כל מי שחטא ולקע חוזר לכשרותו שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיוון שלקע הרי הוא אחיך". כלומר, לאחר שהאדם נענש, יש להתייחס אליו כ"אחיך" ולא להדביק אותו לקיר.
- הגישה היא מושכלת ומבינה שאם אדם מרגיש שאין לו סיכוי לחזור, הוא עלול להסתיר עבירות ולהפוך לנוקם.
- קיימת תקנת השבים שמאפשרת לאדם להשתלב מחדש לאחר חזרה בתשובה אמיתית. "אדם ששב והודע ירוחם ועוזב מודב עוזב רוחם נכון הוא יענש הוא ישלם אבל הוא רוחם הוא ישתלב מחדש".
- ישנה הבחנה בין ענישה דיסקרטית לאנשים רמי מעלה (כגון כהן גדול או ראש ישיבה - נשיא הסנהדרין) במקרים מסוימים, לא מתוך טובתם האישית, אלא כדי לשמור על המוסדות שהם מייצגים ולא לערער את סמכותם. עם זאת, ראש ישיבה שחטא, אף שנענש בדיסקרטיות, לא חוזר לתפקידו הרם בשל רגישות המשרה. הוא נשאר בתוארו אך לא בתפקיד ("הכבד בביתך").
- ההלכה מכירה בכך שקל לבני אדם לחזור בהם, אך היא מפוכחת ומציבה קריטריונים לבחינת אמיתות התשובה.
- המשפט הכללי (כפי שמשתמע מהתקשורת):
- נתפס כ"דבקאי מאוד מאוד".
- למרות שהוא מבוסס על השקפת עולם ליברלית, נראה שהיועצים המשפטיים והתקשורת נוטים לגישה "פנטית" ושומרת חוק באופן נוקשה, מתוך תפיסה של דוגמה אישית ושוויון מוחלט בפני החוק, ללא אפשרות שיקום משמעותית לאחר עונש.
- הדובר מציין כי עקרונות השוויון בפני החוק והדוגמה האישית קיימים גם במשפט העברי ("כולם שווים בפני החוק"), כפי שניתן ללמוד מההבדל בין מלכי ישראל למלכי בית דוד. כמו כן, איסור "חילול שם שמיים" מדגיש את חשיבות התנהגותם של אנשים רמי מעלה.
- עם זאת, המשפט הכללי נראה כמי ש"עורף את ראשו וגמרנו" לעבריין, ללא אפשרות אמיתית לחזרה לשירות או לשיקום מלא בחברה.
קריטריונים לבחינת חזרה בתשובה במשפט העברי:
- ההלכה עוסקת בשאלה מתי ניתן לקבל אדם שחזר בתשובה ככשר לעדות (דוגמה למעמד משוקם בחברה).
- חזרה על חטא במילים אינה מספיקה.
- במקרים של עבירות ממוניות (גזל וחמס), החזרה של הכסף אינה מספיקה ויש צורך בהוכחה של שינוי מהותי בדרך חייו של האדם. "אף על פי שש כבר חזירו עד הפרוטה האחרונה. צריכין תשובה והרי הן פסולין עד שיוודע שחזרו בתשובה מדרכן הרעה".
- "יוודע" - הציבור מרגיש שינוי, בית הדין חוקר ורואה שהחזרה בתשובה היא אמיתית ולא רק למראית עין.
- הדובר מביא דוגמאות קונקרטיות כיצד ניתן להעריך חזרה בתשובה בעבירות שונות (למשל, מלווה בריבית שקורע את שטריו, משחק בקוביה שמפסיק לחלוטין).
- יש להבחין בין תשובה כלפי שמיים (הקב"ה מקבל מיד) לבין תשובה כלפי החברה, שדורשת תקופת מבחן והוכחה אמיתית לשינוי. "כבדהו וחשדהו... אל תיתן יד להשתלבותו מחדש כפי שהיה בחברה עד שיבוכח באופן מעשי ואמיתי שהוא אכן באמת שב".
דברי הרשב"א כדוגמה לגישה פרגמטית:
- הרשב"א דן במקרה של נער כהן שחטא וחזר בתשובה, ובשאלה האם לתת לו מתנות כהונה.
- הוא קובע שהדבר תלוי בשיקול דעת בית הדין לאחר שבחן את אמיתות תשובתו ("אם רואה אתה שחזר בו נסנו אותו כלומר תן לו טסים נסה אותו ותן דעתך עליו אם תחרט וישוב מדרכו הרעה ישרהו קצת על הקודם ופשות ידן אליו לקבלו בתשובה").
- יש לא להיות תמימים אך גם לא נוקשים מדי, ולא לגרום לאנשים להתמרד בחברה.
סיכום ומסר עיקרי:
- הדובר מסכם כי התקשורת הישראלית, בשם החוק והיועצים המשפטיים, יוצרת לעיתים רושם של "עליהום" וגישה דוגמטית שאינה מושכלת ואינה מאפשרת שיקום אמיתי לעבריינים, במיוחד לאור הפוטנציאל שלהם לתרום לחברה.
- חשוב להעניש ולשפוט בצורה שוויונית ודיסקרטית (במיוחד לגבי אנשים רמי מעלה, לא בגללם אלא בגלל המוסדות), אך לאחר העונש יש לבחון את אמיתות התשובה ולאפשר השתלבות מחדש בחברה לאחר הוכחת שינוי מהותי.
- צריך להיות מנגנון, בדומה לוועדת השחרורים, שבו אנשים בעלי שיקול דעת יבחנו את התנהגותו של האדם שחזר בתשובה וימליצו על אפשרות שיקומו.
- היהדות מאמינה במהותה בתקנת השבים ובאפשרות של האדם לשוב בתשובה ולהשתלב מחדש בחברה. חבל לבזבז משאבים אנושיים יקרים.
- יש צורך בגישה מושכלת ולא קיצונית, המאפשרת לאדם לתקן את דרכיו ולתרום לחברה גם לאחר ששגה ונענש.
הדובר מסיים באמירה כי הוא מדבר באופן כללי ואינו מתייחס למקרה ספציפי ("אינני מתייחס לצ'יקו או לכל מישהו אחר"), אלא לתסמונת שהוא רואה בתקשורת
Question1
האם נכון להדיח אדם בעל תפקיד בכיר בצבא שמעל בתפקידו, הורשע ונענש, באופן מוחלט משירות צבאי ולחסום את חזרתו והתקדמותו, במיוחד לאור כישוריו ותרומתו הפוטנציאלית לצה"ל?
Answer1
התשובה העקרונית היא שישנן שתי גישות שונות: המשפט העברי ומשפט המדינה. לפי המשפט העברי, לאחר שאדם חזר בתשובה אמיתית ונענש, יש לתת לו אפשרות לחזור לתפקידו ולקידומו האישי. לעומת זאת, נראה שהמשפט הכללי נוטה להיות מחמיר יותר ודבק בחוק, ללא מתן אפשרות חזרה, מתוך תפיסה ליברלית.
Question2
מהי גישתו של המשפט העברי בנוגע לשוויון בפני החוק ולדוגמה אישית של אנשים בעמדות בכירות?
Answer2
המשפט העברי מכיר בחשיבות השוויון בפני החוק, כפי שמודגם בהשוואה בין מלכי ישראל ומלכי בית דוד. כמו כן, הוא מדגיש את הצורך בדוגמה אישית מצד אנשים רמי מעלה, ואף קיימים דינים הנוגעים לחילול השם כתוצאה מהתנהגות שלילית של בעלי תפקידים. עקרונות אלה, שהמשפט הכללי מרבה לדבר עליהם כיום, מעוגנים כבר אלפי שנים במשפט התורה.
Question3
כיצד מתייחס המשפט העברי לאפשרות של אדם שחטא לחזור לכשרותו לאחר שנענש?
Answer3
ההלכה קובעת כי כל מי שחטא וקיבל את עונשו חוזר לכשרותו. הפסוק "ונקלה אחיך לעיניך" מלמד שכאשר אדם נענש, הוא הופך שוב לאחיך ויש לתת לו פתח לחזור ולהשתלב. גישה זו מונעת מצב בו אנשים משקרים או הופכים לנוקמים ושונאים את החברה.
Question4
מהו "עונש מלכות" המוזכר בהלכה, וכיצד הוא רלוונטי למקרה של אדם בכיר שחטא?
Answer4
בהלכה קיים מושג של "עונש מלכות", וכאשר כהן גדול או נשיא הסנהדרין (ראש ישיבה) חוטאים, הם נדונים בפני מספר מצומצם של דיינים (שלושה ולא עשרים ושלושה) כדי לשמור על דיסקרטיות ולא לפגוע במוסד שהם מייצגים. כהן גדול שחטא חוזר לגדולתו לאחר העונש, אך נשיא הסנהדרין שחטא אינו חוזר לתפקידו הרם, אלא נשאר בתוארו בלבד ("הכבד בביתך").
Question5
כיצד בוחנת ההלכה את אמיתות התשובה של אדם שפסול לעדות עקב עבירה ממונית?
Answer5
במקרה של פסולי עדות מחמת עבירות ממוניות (גזל או חמס), אף על פי שהשיבו את הגזלה, הם עדיין פסולים לעדות עד שיוודע שחזרו בתשובה מדרכם הרעה. זהו תהליך מתמשך בו הציבור ובית הדין בוחנים את אורחות חייהם כדי לוודא שהשינוי הוא אמיתי ולא רק למראית עין. ניתנות דוגמאות כיצד לבחון חזרה מלווה בריבית, משחק בקוביה וכדומה.
Question 6
מה ההבדל בין תשובה כלפי מעלה לתשובה כלפי החברה על פי המקור?
Answer6
כלפי מעלה מתקבלת מיד על ידי הקדוש ברוך הוא הבוחן כליות ולב. לעומת זאת, תשובה כלפי החברה דורשת תקופה של בחינה והתרשמות מעשית בכך שהאדם אכן שינה את דרכיו. יש לנהוג בזהירות ולא למהר לקלוט מחדש בחברה אדם שהצהיר על תשובה, אלא להמתין ולראות שינוי אמיתי.
Question 7
כיצד מתייחס הרשב"א למקרה של כהן צעיר שחטא ושב בתשובה בנוגע למתן מתנות כהונה?
Answer7
הרשב"א אומר שההחלטה בנוגע למתן מתנות כהונה לכהן שחטא ושב בתשובה תלויה בראיית בית הדין. אם בית הדין רואה שהוא חזר בתשובה אמיתית, יש לבחון אותו ולתת דעת עליו, ואם אכן חזר מדרכו הרעה, יש לקבלו בתשובה. הרשב"א מדגיש את הצורך באיזון בין דחיית הרשעים לקירובם.
Question 8
מהי הביקורת המובעת במקור כלפי התנהלות התקשורת והיועצים המשפטיים בישראל במקרים של עבריינים בכירים?
Answer 8
הדובר מביע ביקורת על מה שהוא מתאר כ"עליהום" וגישה דוגמטית של התקשורת הישראלית והיועצים המשפטיים כלפי עבריינים בכירים. הוא טוען שהגישה הנוקשה שאינה מאפשרת חזרה בתשובה ושילוב מחדש בחברה אינה מושכלת. הוא מדגיש את הצורך להעניש ולשפוט בצורה צודקת ודיסקרטית כלפי אנשים רמי מעלה בשל מעמדם וייצוגם, אך לאחר מכן לבחון את אמיתות תשובתם ולתת אפשרות להשתלבות מחדש, בדומה למנגנון החנינה
Full text
שאל השואל ואמר האם נכון להדיח דת אלוף שמעל בתפקידו ונתפס בכלכלתו ונשפט והורשע ונענש? האם נכון להדיח אותו לגמרי מהשירות הצבאי ולחסום בפניו את האפשרות לחזור, לשרט, להתקדם במיוחד לאור עובדה שאומרים שהוא מוכשר, שאומרים שיכול לתרום וטרם תרומה חשובה לצהל. האם הדרך הזו נכונה במיוחד שהוא שקעו בו כל כך הרבה בהרבה משנות הכשרתו וכולי? תשובה, אינני בקי בפרטים אני מת חס באופן כללי ועקרוני ולא באופן ספציפי. נראה לענינו דעתי שאנו נתקלים כאן בשתי שיטות שונות לגמרי. שיטת המשפט התורה, המשפט העברי והשיטה של המשפט הכללי. שיטת המשפט העברי של משפט התורה היא שיטה אשר אומרת לא צריך לתת לאדם פתחי תשובה ומשעה שאדם חזר בו וגם נענש ורואים שהוא חזר ממש ממש באישיות שלו לדרגות של שמירת חוקים ושמירת ערכים דרגות גבוהות אדרבה ואדרבה חוזר לשרירתו וחוזר לקידומו האישי. לעומת זאת, המשפט הכללי נראה לפחות כפי שמשתמע מהתקשורת, שהוא הופך להיות דבקאי מאוד מאוד. דווקא המשפט הכללי שיסודו, שבסיסו הוא מתוך השקפת עולם ליברלית, שלא אחת רבים מאנשיו לגלגו על משפט העברי על משפט התורה כאילו כפנטים כדוגמטיים כאנשים שיש להם דינים ערכים עקרונות שלא זזים מהם ועוד שהם אמורים להצטיין בישה גמישה רציונלית ליברלית מחוברת עם המציאות נראה שדווקא כפי שהיועצים לשוגיהם השונים משדרים ומדברים במדיה שהם מאוד מאוד פנטים והם שומרים על החוק וחלילה חלילה שלא יתפגע החוק וצריכים לשמש דוגמה אישית וכ יוצא בדברים האלה באמת רבותיי אנחנו יכולים לחתום על כל מילה כזו נופת תטופנס פתותייך דבש וחלב נפלא פלא פלאים באמת אין יותר טוב שבאמת האנשים אשר נמצאים ברום המעלה צריכים להיות מקרינים בעלי דוגמה אישית ואסור בשום פנים ואופן לוותר להם וכולם שווים בפני החוק אלה דברים אמיתיים ואינני אומר אותם בלשון צינית לחלוטין נכון וכבר דיברנו פעם באחת מההלכות שלנו על האם זכות הציבור לדעת ואמרנו שבאמת כולם שווים בפני החוק ובזה נבדלו מלכי ישראל ומלכי בית דוד שמלכי ישראל לקחו לעצמם איזה מין חסינות כזו שהם לא ישבטו ונקראים בהלכה רשעים ומלכי בית דוד לא לקחו לעצמם חסינות כזו והם שווים בפני החוק נשפטים אז אם כן איפה במשפט העברי באמת גישה זו של שוויונות בפני החוק היא ראויה ראויה חשובה מאוד וגם הדוגמה האישית הרי יש גדרים בתורה של מה שנקרא לחלל שם שמיים שרואים את האדם רם הממעלה הוא גורם משפיע בהתנהגותו החיובית או השלילית כל אלם שהמש אנשי המשפט הכללי מרבים מדבר עליהם היום הם כבר מעוגנים אלפי שנים במשפט התורה בצורה זו או אחרת אבל ראו גם ראו איך במשפט התורה נוקטים בגישה מאוד מאוד מושכלת, מאוד מאוד מושכלת. כבר אמרנו בעבר ואנו חוזרים על ההלכה הזו ויותר מוסיפים עליה שיש מה שנקרא עונש מלכות בהלכה ונעזוב רגע עד כמה המשפט הכללי מוכן לקבל את העונש הזה או לא כי אנחנו מדברים על עונש כעונש אבל מבחינת ההלכה נאמר ב פרק 17 מהלכות סנהדרין הלכה זן כל מי שחטא ולקע חוזר לכשרותו שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיוון שלקע הרי הוא אחיך אף כל מחויבי כרת שלקו נפטרו מידי קרטן כלומר אדם הורשה בעבירה נאנש עכשיו התייחס אליו כל אחיך ונקלה אחיך לעיניך. אתה במעניך ראית איך הוא נקלע, איך הוא לקח, איך הוא נאנש. תן לו פתח, אל תדביק אותו לקיר. אם אתה מצמיד אותו לקיר, בני אדם ישקרו לא ידעו שהם עשו עבירות. בני אדם שכבר הורשעו יהפכו להיות נוקמים ושונאים את החברה, חבל. נתת לו את הצ'אשאנס, חולקה הוא נענש הרי הוא קחיך תן לו את האפשרות לחזור ולשתלב חוזר לכשרותו ואדרבה הגישה הזו של תקנת שווים שחכמי ישראל תיקנו בגנבים בגזלנים התורה אמרה והשיב את הגזלה של גזל בגנבים חכמי ישראל תקנו תקנות שווים אלה הם גישות מושכלות כי על ידי זה שאדם יודע שיש לו אפשרות לחזור או כן ולשתלב הוא לא יתחפר וישקר אלא אדרבה הוא יודע על האמת הוא יודע ואדם ששב והודע ירוחם ועוזב מודב עוזב רוחם נכון הוא יענש הוא ישלם אבל הוא רוחם הוא ישתלב מחדש ולכן שימו לב כהן גדול שחטא לוקה בשלושה כשאר העם כהן גדול בגלל מעמדו מי שדן אותו בדרך כלל זה בית דין הגדול סנהדרין אבל אם מדובר כאן שהוחטא עשה איזשהו חטא ואנחנו לא מעוניינים שהדבר הזה יתפרסם לא כי מגיע לו זכות אישית אלא כפי שאמרנו באותה הלכה הם את זכות הציבור הדעת שנמצאת גם כן באוד יום בנצח ישראל יכולים לשמוע שאנחנו לא דואגים לו ברמה אישית אנחנו דואגים למוסד שאותו מייצג לדרגה לשררה שאותה מייצג ל פיגורה שלא ננפץ את הסמכויות הללו, שלא ננפץ את המוסדות האלה ולכן לוקה בשלושה זאת אומרת דהיינו שלושה דנים אותו ולא 23 כדי שלא יתפרסם והכל דיסקרטי וחוזר לגדלותו נכון בכל כלל יש יוצא מן הכלל הנה יש לנו יוצא מן הכלל אבל ראש ישיבה שחטאה ראש ישיבה כאן זה לא הכוונה ראש ישיבה במושגים שלנו היום אלא נשיא הסנהדרין זה הקוד קוד של כל המערכת המשפטית של כל המערכת המשפטית ראש ישיבה שחטאה מלכין אותו בפני שלושה כלומר גם כן דנים אותו שלושה ולא 23 כדי שזה יהיה דיסקרטי מענישים אותו הוא מקבל את העונש שלו ואינו חוזר לשררותו להיות נשיא כי בכל זאת זה משרה מאוד מאוד רגישה של מערכת משפטית אז הוא איננו חוזר לשרותו גם אינו חוזר להיות כאחד משאר הסנהדרין שמעלין בקודש לא מורידים לא מורידים אותו בדרגה כי מעלים בקודש ולא מורידים אלא מה אומר הירושלמי במועד קטן פרק שלישי הלכה א' אומרים לו הכבד בביתך כלומר אתה נשאר בתואר נשיא בתואר אתה נשאר נשיא אבל לא בפועל הכבד בביתך בשב כמו הפורשים דהיינו נשיאים שכבר פרשו יצאו לגמלאוד בדימוס כל אלה כבד בביתך אבל לא עורפים לא עורפים ראשים אלא אדרבה נותנים לבני אדם אפשרות לחזור והנה רבותיי באמת בואו ראו אין ההלכה עוצמת עיניים היא יודעת שקל מאוד לבני אדם לבוא ולחזור בהם. אינני יודע הם הנהג שהרג משפחה שלמה. ופתאום כעת הוא אומר שהוא מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מצטער. אינני יודע רבותיי כמה באמת זה נכון או לא נכון. אבל שימו לב איך ההלכה מפוכחת מאוד מאוד. יש בהלכות עדות פרק שני בשר זהו פרק שעוסק בפסולי עדות מחמת עבירה מחמת עבירה והרי כולנו יודעים אדם עובר עבירה יש בני אדם ששווים בתשובה ממתי נוכל לקבל אותם ככשרים לעדות ששבו בתשובה האם כשנראה את היד שלו על על הלב דופק ואומר חטאתי עביתי פשעתי זהו זה מספיק והם יחזרו או אולי בכלל לא יהיו כשרים עולם כמו אולי כמו שמסתמנת הגישה במשפט הכללי שאם מישהו עבר עבירה בדברים האלה עורפים את ראשו וגמרנו אין לחון אותו ואין אולי לחון אותו אבל לא לחזור לשרותו וכולי וכולי ועוד קלון דבקה בו לעולם מעולמים בואו נראה מה הלכה הקובעת אומרת ההלכה בפרק 12 הלכה ה א הלכה ד' כל מי שנתחייב מלכות כיוון שלקע בבית דין חוזר לכשרותו. אבל שאר פסולי עדות שהן פסולין משום ממון שחמסו או גזלו, אף על פי ששילמו צריכין תשובה. כלומר נניח גזלו, חמסו ואין ספק שאלה פסולים לעדות מחמת עבירות ממוניות. מה נאמר כאן? אף על פי שש כבר חזירו עד הפרוטה האחרונה. צריכים תשובה והרי הן פסולין עד שיוודע שחזרו בתשובה מדרכן הרעה. כלומר עד שיוודע. מה זה יוודע? הציבור מרגיש שהם חיים באור חיים אחר. בית הדין שומע וחוקר ודורש ורואה שהם אכן באמת חזרו בתשובה באמת ולא רק לעיני המצלמה, לא רק לעיני בית הדין כדי לזכות בהכלה בעונש, בהכלה בהרשא, אלא רואים את אור החייהם. מה מתי חזרת מלווה בריבית? מי שיקראו שתרהם מעצמם ויחזרו חזרה גמורה שלא ילבו ברבי תפלו לגויים. מה? מתי חזרת המסחקן בקוביה? מי שישברו את פסי פסיהן מעצמן ויחזרו בהם זרה גמורה שלא יעשו אפילו בחינם וממתי חזרת מפרחיונים וכן הלאה רבותיי עד סוף הפרק ישנם הנחיות איך באמת יכולים למדוד ולהעריך שבני אדם שעברו עבירות ונפסלו אכן באמת שבו בתשובה אמיתית והם יכולים להשתלב בחברה כי יש להבחין בין תשובה כלפי מעלה ו תשובה כלפי החברה, תשובה כלפי מעלה הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב ואין דבר העוצר בעד התשובה כי הוא בחן כליות ולב ומיד הם מתקבלים בפניו יתברך אבל מבחינת החברה צריכים כבדהו וחשדהו אל תלגלג עליו שהוא שב בתשובה ואל תתפתא בראותך אותו שב בתשובה כדי לקולטוח מחדש בחברה אלא תאריך את זה שהוא שב בתשובה אבל עוד אל תיתן יד להשתלבותו מחדש כפי שהיה בחברה עד שיבוכח באופן מעשי ואמיתי שהוא אכן באמת שו שאנו אפילו בעיני בשר ודם לא רק בעין הקדוש ברוך הוא ועין כלליות ולב גם אנחנו כבר יכולים לראות שבאמת זוהי תשובה גמורה ובאמת רבותיי יש תשובה יפה מאוד של הרשבה מגדולי חכמי ישראל ושאלות ותשובות חלק ה סימן רלט והוא מדבר שם על נער כהן שהיה מתפרח ולא עלינו נכשל בעבירות בינו ובינה ו יוצא בדברים האלה וסברו אם לתת לו מתנות כהונה הרי הזרוע אבל חייים והקבה נותנים לכהן במיוחד שהוא שב בתשובה וחזר ושב בתשובה וחזר אומר הרשבא כבר אמרתי שכל הדברים האלה הולכים אחרי עיני הבית דין אם רואה אתה שחזר בו נסנו אותו כלומר תן לו טסים נסה אותו ותן דעתך עליו אם תחרט וישוב מדרכו הרעה ישרהו קצת על הקודם ופשות ידן אליו לקבלו בתשובה שהרבה דחיות הרשעים בשתי הידיים עושה כלומר להיות זעירים שמאל דוחה ומין מקרב יש לזכור את גחזי שאלישע דחה אותו יצא מן הכלל ואנחנו צריכים לדעת לא להיות פתאים בפני חזרה בתשובה אבל גם לא להיות נוקשים לגרום לאנשים שהם התמרדו בחברה ואין צורך בכך וכך הוא מעריך ומדבר בעניין הזה ובסופו של דבר הוא מסכם ואומר שוב וכבר אמרו במסכת מכות דף כג עמוד א' ונקרע אחיך כיוון שלקע אחיך הוא ואמנם יסוד כל זה הוא שתכיר בו שהוא מתנהג כשורה ולכן אני אומר מבלי לדעת בפרטים אינני יודע ואין אני מתייחס לצ'יקו או לכל מישהו אחר אנו רואים תסמונת שבתקשורת הישראלית המדברת בשם החוק בשם יועצים משפטים שהם יוצרים איזה מין עליהום או מין גישה דוגמטית כך זה הרושם אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון מין רושם כזה שזייתמונת כזו של עליהום של גישה דוגמטית שהיא איננה מושכלת אסור בשום פנים ואופן לוותר אסור בשום פנים ואופן לזלזל בענישת העבריינים אבל צריכים להיות חכמים להעניש לשפוט כן בלי שום הפליה בצורת דקרטית אנשים רמי מעלה דווקא בצורה דיסקרטית לא בגללם אלא בגלל המוסדות ומה שהם מייצגים ואחרי העונש לבחון ולראות אם שבו בתשובה אמיתית ויכולים רבותיי כמו שיש מנגנון לבקשת חנינה ומקבלים המלצות מפלוני ופלמוני שנחשבים לאנשים בעל שיקוי דעת כך צריך להיות מנגנון סוציאלי של אנשים גדולים שיבחנו את ערכי התנהגותו של אותו אדם שהיה בדרגה גבוהה שרח ועכשיו חזר בו לבחון עם החזרה האמיתית וראיתם איזה הנחיות נפלאות איזה הנחיות נפלאות יש תריך 12 מלכות עדות איך רואים מה זה נקרא שאדם שו הוא מלווה שטרות הוא מלווה בריבית הוא קורע את השטרות שלו יותר זה הוא גורם לעצמו הפסד ובלבד כדי לגרום לכך שהוא ישוב לדרך הנכונה כמו שהרמבם אומר בכל דעות אם אתה רואה ברזל שהתעקם לצד אחד אל תעקם אותו עד למרכז בתקווה שהוא ישוב כי הוא יחזור קצת עוד נטייה בין המרכז למה שהוא היה עקום הטה אותו לצד השני כדי שהוא יחזור למרכז כך יש דרכי בחינה שאנשים יוכלו לבחון אם באמת אותם עברינים שבו בתשובה אמיתית ימליצו בפני בית הדין בית הדין יחקור וידרוש ואם כן יתן אפשרות לאותם אנשים להשתלב בחברה כך לגבי כל עבריין כל שכן ו כל שכן לגבי העבריינים שהמדינה שקיעה בהם שהם יכולים לתרום תרומה גדולה מאוד מאוד לחברה שחבל לבזבז מחות כאלה חבל לבזבז לבבות כאלה זה צריכה להיות איזה שדר שדר של תקנת שווים בתוך החברה זה מהותה של היהדות שהאדם יש לו תקנה שאדם יש לו אפשרות לשוב בתשובה שלא מעמידים אדם עם אקדח מול הקיר לגבי מול ראשו מול הקיר אלא מעשרים לכל אדם ואדם אפשרות להתקן זו גישה מכונה והיה אם יש מסרות מיוחדות במינן כמו נשיא הסנהדרין שכאמור אם הוא שרח יש לשופטו יש לו עונשו אבל לא לזלזל בו לא לפרסם וכאמור כבד בשבתך הוא כמו בדימוס כדי לתת אפשרות לכל אדם אז אם יש מסרות כאלה שתשב ועדה צו בתגוי רציני מאוד שיקבע מה הם המסרות האלה אבל לא ש שעד כדי כך זה יהיה בצורה מפרזת שכל אדם ואדם מן הרגע ששר ואפילו נענש אין לו שום תקנה ויש עליו עליהם מבלי לחשוב על כל ההשלכות השליליות הנובעות מגישה זו רבי חניגש אומר