מדוע כינו חכמי ישראל את מי שאינו מלוה כשופך דמים ואף הרמב"ם יצא מגדרו בתיאור חובת מצוה זו?
האם כיום די בליווי ארבע אמות ע"מ לצאת ידי חובת המצוה?
מהם הצרכים שיש לצייד האורח וההנחיות שיש לתת לו ע"מ שיגיע ליעדו בלי להסתכן?
תגיות
08/11/09 כ"א חשון התש"ע
הרב דן בחשיבות מצוות לווית אורחים, ומדגיש שאברהם אבינו ייסד אותה. הוא מסביר את הצורך ללוות אורחים גם בזמננו, תוך התייחסות לסכנות אפשריות ולדרכים מעשיות לעשות זאת. המקור מציין כי למרות טענות שבימינו אין צורך לקיים מצווה זו בשל יישובים מיושבים, עדיין קיימים מקומות מסוכנים, ויש להדריך אורחים גם בענייני כספים, מזון והגעה ליעד בבטחה. המקור אף מביא דוגמא אישית מחוויה מסוכנת, כדי להמחיש את הצורך בליווי גם בזמננו. לסיכום, הוא קורא שלא לחפש תירוצים להימנע ממצווה חשובה זו, אלא למצוא דרכים לקיים אותה באופן הולם.
קובץ שמע - מלא
תקציר מסמך תדריך: מצוות ליווי אורחים בימינו
מסמך זה מסכם את הנושא המרכזי של מצוות ליווי אורחים על פי המקור המצורף, תוך ציטוטים רלוונטיים.
נושא מרכזי: קיומה וחשיבותה של מצוות ליווי אורחים גם בזמננו.
נקודות עיקריות:
- קיומה של מצווה: המחבר פותח בשאלה האם קיימת מצווה ללוות אורח בימינו ועונה בחיוב: "כן, יש מצווה ללוות את האורח".
- מהות הליווי: עיקר המצווה מתבטא בוידוא של האורח שיש לו אמצעים לדרך: "ועיקרה מתבטא בכך שיוודא שיש לו כסף, דמנסיעות, צדה לדרך וכן הנחיות. איך לחזור חזרה ולהגיע למקום היעד."
- מקור המצווה: המצווה נכללת במסגרת מצוות "ואהבת רעך כמוך" מהתורה, ומורחבת על ידי חכמים כמצווה מדבריהם. המחבר מצטט את הרמב"ם מהלכות אבל: "מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא אמת ולהכניס הכלה ולוות האורחים ולעסוק בכל צורכי הקבורה... ואלו הם גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור אף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת רעך כמוך." הרמב"ם מדגיש כי כל הדברים שאדם רוצה שיעשו לו, עליו לעשות לאחרים.
- חשיבות מיוחדת: המחבר מציין כי שכר הלוויה מרובה מן הכל, וזוהי דרכו של אברהם אבינו: "שכר הלוויה מרובה מן הכל והוא החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלווה אותם. לכן ליווי האורח אומר רבנו שכרו גדול גדול וזה חוק ודי עוד מאברהם אבינו." עוד נאמר כי ליווי האורחים חשוב יותר מהכנסת אורחים: "וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה... וליוויהם יותר מהכנסתם."
- חובת הקהילה: חכמים החמירו בחובת הליווי עד כדי כך שמי שאינו מלווה אורח נחשב כאילו שופך דמים, ואף כופים על הקהילה למנות שליחים מיוחדים ללוות את האורחים: "אמרו חכמים כל שאינו מלווה כאילו שופך דמים קופין ללוויה כדרך שכופין לצדקה... ובית דין היו מתקנים שלוחין ללוות אדם העובר מקום מקום... ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים."
- השלכות חוסר ליווי: המחבר מביא את סיפור יהונתן ודוד כמקרה בו חוסר ליווי וצידה לדרך הביא לתוצאות טרגיות: "אמרו חכמים הם כל הכבוד ליוונתן שבאמת הציל לדוד... אבל יונתן עשה שגיאה לא נתן לו צדה לדרך... הרי שלא סתם אומרים שבעדר ליווי אורחים יש שביכו דמים."
- שיעורי הליווי: חכמים קבעו שיעורים מינימליים לליווי, כגון "עד עיבורה של עיר", "עד תחום השבת", "עד פרסה", ו"עד שלוש פרסאות" בהתאם ליחסים בין המלווה והאורח.
- התמודדות עם הטענה שבימינו אין מצווה: המחבר מציין שיש פוסקים הסבורים כי בימינו מצוות הליווי אינה קיימת בשל הימצאות בתוך יישובים וכי בני אדם מוחלים על כך. אולם הוא מביא דעה אחרת הרואה בכך רק "צידוקים" וטוען כי גם בזמננו יש צורך להיזהר בליווי.
- דוגמה אישית מחיי המחבר: המחבר משתף במקרה אישי בו הוא ובן לוויתו כמעט נכנסו בטעות למקום מסוכן בשל חוסר הכוונה, ומכאן הוא מדגיש את הצורך בליווי והכוונה גם בימינו.
- יישום המצווה בימינו: המחבר מסביר כיצד הוא מקיים את המצווה כיום על ידי וידוא צרכי האורח (כסף, מזון, הנחיות) והכוונתו לדרכו, גם אם מדובר במתן הוראות בלבד: "אז אני אומר להם קודם כל שואל אותם יש לכם כסף נסיעות מספיק יש אתם יש לכם איזשהו מזון בדרך... ואפילו אדם... אני אחר כך מסביר להם איך להגיע לאוטובוס לתחנה וכן לרדת זו זה הוא הליווי בנסיבות שלנו והוא הכרחי הוא הכרחי." הוא מדגיש כי גם במתן הוראות נהיגה מפורטות טמונה מצוות הליווי.
- סיכום: המחבר מסכם בצורה נחרצת כי מצוות ליווי אורחים קיימת גם בימינו ואין לחפש תירוצים כדי להתפטר ממנה: "ולכן לסיכום בוודאי ובודאי שיש מצוות ליבוי אורחים גם בימינו ואין חפש צידוקים כדי להתפתר ממצווה חשובה זו מחוק שחקקו אברהם אבינו." הוא קורא לחכמה כיצד לסיים את הכנסת האורחים בליווי הולם, הכולל הדרכה, סיוע כספי או תזונתי, והכוונת הדרך.
ציטוט מרכזי לסיכום:
"אלא החכם אינ בראשו איך לסיים את הכנסת האורחים בליווי הולם מדריך וסועד במדע ויש צורך בסיעוד כספי או תזונתי או כאמור הדרכתי איך לצאת ולהגיע למקום היעד."
המקור מדגיש את חשיבות המשכיות החסד של הכנסת אורחים על ידי ליווי מתאים, המותאם לצרכים ולנסיבות של ימינו
Question1
. האם בימינו קיימת מצווה ללוות אורחים?
Answer1
כן, קיימת מצווה ללוות אורחים גם בימינו. אף על פי שיש פוסקים המקלים בעניין בטענה שהסכנה פחתה או שאנשים מוחלים, יש הסוברים שעדיין חובה לקיים מצווה זו.
Question2
מה כולל הליווי הנדרש לאורח?
Answer2
הליווי כולל מספר דברים:
Question3
מהי חשיבות מצוות ליווי האורח?
Answer3
חשיבות מצוות ליווי האורח גדולה מאוד. חז"ל אמרו שכל שאינו מלווה כאילו שופך דמים. הדבר נלמד מאברהם אבינו, שהיה מלווה אורחים, ומכך שאם יונתן לא היה מצייד את דוד, הדבר היה מוביל לשפיכות דמים. ליווי האורח נחשב למעשה חסד חשוב יותר מהכנסת אורחים.
Question4
האם יש שיעורים קבועים לליווי אורחים?
Answer4
כן, יש שיעורים מינימליים שקבעו חכמים. הרב לתלמיד מלווה עד עיבורה של עיר, איש לחברו עד תחום שבת, תלמיד לרב עד פרסה, ואם רבו מבקש, עד שלוש פרסאות.
Question5
מדוע השולחן ערוך לא מזכיר את מצוות ליווי אורחים בפירוש?
Answer5
יש הסברים שונים מדוע השולחן ערוך לא מזכיר זאת בפירוש. אחד ההסברים הוא שכבר הובאו דעות מקילות בפוסקים אחרים, כגון דרכי משה, הטוענים שבימינו המצווה כבר לא קיימת כפי שהייתה בעבר.
Question 6
מהם הצידוקים הנפוצים לאי קיום מצוות ליווי אורחים?
Answer6
הצידוקים הנפוצים הם:
Question 7
כיצד ניתן לקיים את מצוות ליווי אורחים בימינו?
Answer7
ניתן לקיים את המצווה על ידי:
Question 8
מה המסר העיקרי לגבי מצוות ליווי אורחים?
Answer 8
המסר העיקרי הוא שלא צריך לחפש צידוקים כדי להתחמק ממצווה חשובה זו. יש להשתדל לסיים את הכנסת האורחים בליווי הולם, תוך הדרכה, סיוע כספי או תזונתי, והכוונה להגעה למקום היעד
Full text
שאל השואל, האם בימינו יש מצווה ללוות את האורח? ואם כן, כיצד, והתשובה, כן, יש מצווה ללוות את האורח ועיקרה מתבטא בכך שיוודא שיש לו כסף, דמנסיעות, צדה לדרך וכן הנחיות. איך לחזור חזרה ולהגיע למקום היעד. אלא שלאחר שאמרנו את השאלה ואת התשובה, נצטרך להסביר את השאלה ולהסביר את התשובה. באמת עלינו לדעת שיש מצווה מן התורה ואהבת רעך כמוך. ורבנו כותב שבכלל המצווה של ואהבת רעך כמוך יש כמה מצוות. חשובות שחכמי ישראל תיקנו תחת המסגרת הזו של בעבת רעך כמוך. בפרק 14 מהלכות אבל הלכה ראשונה כתב רבנו מצוות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא אמת ולהכניס הכלה ולוות האורחים ולעסוק בכל צורקי הקבורה לשת על הכתף וללך לפניו לספוד ולחפור ולקבור וכן לשמח החתן והכלה ולסעדם בכל צורקיהם ואלו הם מילות חסדים שבגופו שאין להם שאור אף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם הרים בכלל ואהבת רחה כמוך כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אותם אתה לאחיך בתורה ומ מצוות והחשבה שאלה היא ביחס ללבוי רבנו יוצא מגדרו בעקבות חז"ל ולמרות שרבנו מתמצא דבריו כאן הוא יצא מגדרו בעקבות חז"ל שכר הלוויה מרובה מן הכל והוא החוק שחקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלווה אותם. לכן ליווי האורח אומר רבנו שכרו גדול גדול וזה חוק ודי עוד מאברהם אבינו וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה שנאמר ויר בעיני שלושה אנשים וליבויהם יותר מהכנסתם אמרו חכמים כל שאינו מלווה כאילו שופך דמים קופין ללוויה כדרך שכופין לצדקה. אתם רואים מה זה גביע צדקה? מטעם בית דין כופין על בני אדם לתת כספים לצדקה. כך שלוחי בית דין כופין על בני אדם מכניסי אורחים ללוות את אורחיהם. ולא עוד אלא תשמעו ובית דין היו מתקנים שלוחין ללוות אדם העובר מקום מקום. כלומר היו עושים תורנויות או שליחים מיוחדים שהקהילה ממנת אותם שהם אמורים ללוות את האורח ממקום למקום ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאילו שפכו דמים אפילו המלווה את חברו ארבע עמות בעיר יש לו שכר מרובה עכשיו שימו לב כאילו שפחו דמים כי נזכור ונוגע לעגלה ערופה בני המקום אומרים ידינו לא שפחו את הדם הזה. ואמרו חז"ל, לא היה אורח שאנחנו לא פתרנו אותו בלי צדה, בלי ליווי. אז ידיים לא שחו את הדם הזה. ה אם משחררים אורח בלי צדה לדרך, בלי ליווי, אז ה זה בבחינת שפיכת דמים. ואומר רבנו לעוד אלא גם אמרו חז"ל דבר נורא נוראות שיהונתן כשנפרד מדוד המלך לאחר שגילה את אוזנו של דוד שכלה ונחרצה מאת שאול אביו להרוג את דוד ואז בברית ביניהם חולת שדוד יברח ויציל את עצמו אמרו חכמים הם כל הכבוד ליוונתן שבאמת הציל לדוד על ידי זה שהוא בא ואמר לו את המידע האמיתי הזה אבל יונתן עשה שגיעה לא נתן לו צדה לדרך. היה צריך לצייד אותו בצדה לדרך. ואז תוצאה מכך שהוא היה חסר קול, נכנס דוד המלך לנוב עיר הכהנים וביקש מאחי מלך צדה וגם חרב. והיה שם דואג האדומי שאלשין לשאול ואז שאול חמתו בערה בו ובא וגזר מיטה על כל תושבי נוב, כהני נוב ונתן לדואג האדומי את המשימה להרוג אותם. יוצא שהמלשין הזה שהוא היה ראש סנהדרין קטנה דהיינו שדנה בדיני נפשות חותלה עליו במשימה הנוראה להרוג את כהננו נובוב. הרי שלא סתם אומרים שבעדר ליווי אורחים יש שביכו דמים. אם היה יונתן את אה לא נכנס לאיזשהיא טראומה, לחץ, תוצאה מכך שהוא הלך להגיד לו את המידע הזה, אלא היה מחלקה את מעשיו. יודע שעכשיו דוד יצטרך לחפש לו מקלט, היה מצייד אותו בצדה לדרך, אדי היה משלים את המצווה. ועד שלא השלים את המצווה התגלגל הדבר והגיעו לשחות דמים איומה ונוראה. אז באמת הלוויה, ליווי האורח היא דבר מאוד מאוד חשוב. אפילו נקבעו לשיעורים אומר רבנו בכמה הוא שיעור הלוויה שחייב אדם בה הרב לתלמיד עד עיבורה של עיר בא האיש לחברו עד תחום השבת בא התלמיד לרב עד פרסה ומה היה רבו מבק שלוש פרסאות תראו כמה רבותיי דאגו חכמים לקבוע אפילו שיעורים מינימליים של ליווי אורח לנוכח אריכות הדברים הזו של הרמב"ם שאינו רגיל בה. תמוע מאוד שהשולחן ערוך שתק ונפש. וכן הרבה מנחרונים במצווה כל כך חשובה זו. והתשובה לתמיעה זו משום שכבר דרכי משה הרמה בבית יוסף בחושן משפט סימן תכו וכן אשמע על שולחן ערוך חושפט סימן תכו ועוד רבים אמרו שבימינו מצוות ליווי זו כבר לא קיימת. א' נמצאים בתוך יישובים אז הסכנה לא קיימת. ב' בני אדם מוחלים על עניין הליווי וכל מיני הסברים המלמדים זכות למה לא עושים, למה לא מקיימים את המצווה. אבל יש פוסקים שאומרים בבית צדק שכל אלו הם רק צידוקים. המלמדים זכות למה כבר לא מקיימים את מצוות ליווי אורחים וכי בכל דור ודור גם בדורנו שלנו שאנחנו נמצאים לכאורה במקומות מיושבים כן צריך להיות זהיר בליווי אורחים והנה תראו מעשה שהיה לפני מספר שנים הייתי בבית אל כדי להספיד את אה בנו של יוסף כפח מבית אל שהצוררים הרגו אותו וגמרתי את ה את ההספד כיוון שהיו לי עוד מטלות חזרתי אני בצבי דר מבלי שאף אחד טרח ולא חסו אלא בתוך קטרוג מתוך בית החם היו עסוקים ולא שמו לב לכוון אותנו ולומר לנו מה הי הדרך היותר בטוחה ואנחנו שבנו על כבותינו דרך רמה לה וכבר עכשיו זה כבר בן ארבעים דמדומים ואבלו חושך ואני כל הזמן מלבד תפילות לשם ברוך הוא מסתכל האם זו הדרך שממנה באנו או לא בשלב מסוים אני אומר לצביא אני חושב שזה לא הדרך שממנה זה התחלנו בדרך שממנה באנו נראה לי שנכנסנו לרחוב שאיננו רחוב לכן מידית בוא נראה איזה בקטה של חיילים ונשאל כי אסור כאן להסתובב בצורה כזו. באמת מצאנו בקטה של חיילים ושאלנו אותם הם התפרצו ואמרו איך הגעתם לכאן? יש לכם מזל שצרתם ושאלתם אותנו אם הייתם נכנסים תוך דקות אתם הייתם נכנסים לא לא ערי ועושים לכם לינץ' ותזכרו שכבר עשו לינץ' באותו אזור ממש שעושים לינץ' ואז נתנו לנו את הכיוון איך לצאת אז קודם כל גם בימינו שלנו שהכל מיושב עדיין יש מקומות שוודאי ודאי צריכים לכוון אבל זה לא רק זה אני אישית מקיימת מצוות ליווי אורחים בדרך הבאה אם מדובר בנער נערה ילד ילדה אז אני אומר להם קודם כל שואל אותם יש לכם במי נסיעות מספיק יש אתם יש לכם איזשהו מזון בדרך שמה אולי הקבועת שהגאול מקום היעד לאן אתם מגיעים ואפילו אדם וכן אני אחר כך מסביר להם איך להגיע לאוטובוס לתחנה וכן לרדת זו זה הוא הליווי בנסיבות שלנו והוא הכרחי הוא הכרחי ואפילו אדם מבוגר אפילו אדם מבוגר שבא עם רכב תשאל אותו הוא יודע איך לצאת מהואו מקום היעד שלו ותנחה אותו על מנת שלא יתחיל להתבלבל ברחובות יצא מפה יכנס מפה ו אחד אם יש ד אחד סתרי וכל מיני דברים או כל מיני דרכים שיכולות להביא אותו הרחק ממקום היעד שלו מבלי מסים צריך לכוון זוהי מצוות ליבוא ורחים וכך אני עושה אז נכון יש כאלה שאומרים היום בימנו מספיק ארבע עמות וזהו זה מין עלה תאנה שאומרים ארבע עמות נכון אני לא צריך לבוות הרבה יותר אני יוצא עד המדרכה ומראה להם הנהחוב הזה תגיע לקו 68 הנה ישר שמאלה ימינה ואני מכוון אותו את בעל הרכב אל תיגש מכאן כי יש שם סגור מבחינת התנועה תיגש מכאן תעשה מכאן מכוון אותו כדי לתת לו את הכיוון במקום היעד זה הליווי אף על פי שאני הולך מיל אף על פי שאני לא לוקח עד עיבורה של עיר אבל זה הכיוון המתאים וזה הלבוי ולכן לסיכום בוודאי ובודאי שיש מצוות ליבוי אורחים גם בימינו ואין חפש צידוקים כדי להתפתר ממצווה חשובה זו מחוק שחקקו אברהם אבינו. אלא החכם אינ בראשו איך לסיים את הכנסת האורחים בליווי הולם מדריך וסועד במדע ויש צורך בסיעוד כספי או תזונתי או כאמור הדרכתי איך לצאת ולהגיע למקום היעד רבי חני בהגש