היש חיוב לקבוע מזוזה במקלטים ציבוריים המשמשים גם לפעילות חברתית שנתית שוטפת?

ל מה קורה אם שכחו להדביק מערב שבת מודעה על דבר השיעור תורה שאמור להתקיים בשבת, בשעה, במקום כך וכך. האם מותר ביום שבת, בשעה שנזכרו ועדיין רוצים לזכות את הרבים, האם מותר להדביק את המודעה על ידי מע צתה בנעת בלוח המודעות האם הדבר הזה אסור או מותר נראים הדברים שאסור אם כי הדברים לא פשוטים מבחינת הנימוקים לכך אבל נסה להסביר את הדברים הדבר פשוט שאסור להדביק מודעה כזו על ידי נייר דבק או על ידי דבק פרק עשירי מהלכות שבת הלכה יא כתב רבנו המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים בחי יוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייו וכן המפרק נרות דבוקים או אורות דבוקים ולא נתכוון לקלקל בלבד אחרי זה תולדת קורע. הנה כן, ההדבקה של ניירות או עורות הם נחשבים כתולדה של תופר ואסור. ולמרות שלכאורה כאן מדובר להדביק נייר על גבי קרש, דיק, כל וח מודעות מכל חומר, זה לא משנה כי גם בשולחן ערוך כשהובא הדין הזה באור החיים סימן של מ סעיף יד המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכי יוצא בו הרי זה תולדת תופר כתב בביאור הלכה שם הרי זה תד תופראר ונראה לי דוא הדין כשמדבק עץ לעץ על ידי דבק כנהוג גם כן שם תופר עליו כלומר שלא נחשוב שהדבקות הם אך ורק בניירות אלא גם אפילו עץ בעץ על ידי דבק גם כן זה נקרא הדבקה שהיא תולדה של תפירה ואסור ואם כן השאלה היא בדרך אגב כאן צריך לומר שמורי בפרק עשירים הלכות שבת הלכה יא אות כב כתב לאמור נוהגים היו הזקנים בתימן להרטיב חתיכת ניער או צמר גפן ולהדביק בספר לסימן היכן נגיעו ושאלו מתימן לרבנו אברהם בן רבנו אם זה מותר בשבת והשיב הדבקת סמר גפן בגליון הספר בשבת כפי שאמרתם אסור לפי שהוא ממיני ההדבקה ואף על פי שאינו מדובק היטב יש בו שייכות באיסור שבת כלומר אבותינו מדביקים נייר על דרוטב, רוק או צמר כדי להראות היכן גיעו בלימוד תורה ואיכן ממשיכים. והם שאלו את בנו של הרמב"ם והרמב"ם עסר על דרך החומרה שזה קרוב לעניין הדבקה ועלבד אמת נראים הדברים שזה רק על דרך חומרה כי הרי מורי שם בהערה שלפני כב אז הוא התיר להשתמש בהדבקה החיתולים והתחבושות ופלאסטר וכן פרוקם כי הדברים האלה הם עריים ואין מתכוונים שישארו לתמיד ומשום כך הוא התיר את ההדבקה של התחבושות ואת פירוק ההדבקות האלה על ד פלסטר ולכן הדבקה כזו על דרוק שהיא רק לסימון והרי זה משתנה כל פעם אז נראים הדברים שאין אין בזה שש אבל בנו של הרמב"ם היה ידוע שהיו לו גם כמה כמה הנהגות של חסידות יכול להיות על דרך כן הורה והמליץ להחמיר נחזור חזרה לענייננו אז על ידי נייר דבק הדברים הדבר הוא אסור מה הדין על ידי נעץ לכאורה אדם שומע נעץ אומר אסור שומע מסמר אומר אסור אבל שוב כדי להרגיל את עצמנו לחשיבה הלכתית ולא כל דבר שנראה בעינינו כאסור מיד לדון אותו באיסור אלא נחשוב הנה יש לנו סיקת ביטחון אם אדם נקרא לו בגד ביום שבת ועכשיו הוא מתבייש ללכת מבית כנסת לבית הבגד קרוע מותר לו לקחת סיקת ביטחון אם יש בקרבת מקום ולחבר את מקום הקרע על ידי סיקת ביטחון. אמנם נחלקו בזה הפוסקים, אבל הרב יוסף מתיר, ניתן לראות את שגם מהרית סמך על המתירים ויש פעולת צדיק חלק ב סימן קנ"ח ועוד רבים כאלה שהתירו למרות שבעינינו נראה מה אתה לוקח מחת מחבר שני חלקי בקד על דמחת על דסיקה והתודעה של המון זה נראה אסור אבל בשיטה ההלכתית זה מותר. כך אותו דבר גם כשאנחנו באים בדנים. האם מותר לנעוץ נעץ א ביום שבת או מסמר? אז בתודעה של ההמון ודאי זה אסור. זה מוקצא. נניח שמסמר הוא מוקצא. איזה מוקצה הוא? מוקצא מחמת שהוא כלי שמנחתו לאיסור. נניח כי הרי לקחת שני קרשים ו לוק בהם מסמר זה אסור אז המסמר נניח נניח נקרא לו שהוא כלי שמלחתו לאיסור עדיין צריך עיון עם ההגדרה הזו נכונה הרי יש לנו כלל כלי שמנחתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו אך לא לצורך עצמו לצורך גופו לצורך מקומו מותר אבל לא לצורך עצמו פירושם של דברים באתי מבית הכנסת ואני רואה את המחתש נמצא בחצר כי ניקו אותו ורצו שיתייבש בחום הוציאו אותו שחו אותו בחוץ ואני פוחד שמה יגנב שמה ישבר ואני מכניס אותו לבית מצורך עצמו של הכלי שלא יגנב שלא ישבר זה אסור כי זה כלי שמלאכתו לאיסור דחינה קדישה אסור לטלטל אותו לצורך עצמו של הכלי אבל אם אני רוצה שהמקום יהיה פנוי שלא יתקלו בו אז הצורך מקומו מותר. אם אני רוצה את המחתש בשביל לשבר את האגוזים, לקחת אותו ומאחוריו לשבר את האגוזים, מותר כי זה לצורך גופו. כך אותו דבר המסמר מותר לטלטל אותו לצורך גופו. כן? לצורך עצמו שלא יגנב, שלא ישבר, אסור. אבל לצורך עצמו של הכלי, לצורך גופו של הכלי מותר. כך שעדיין מהבחינה הזו עוד אין מקום לבוא ל גיד זה מוקצא ואסור לטלטלו. לא. אם אנחנו לוקחים אותו לצורך לנעוץ את הנעץ בשביל מודעה לכאורה עדיין אין בעיה של מוקצא. בכל זאת אומר השמירת שבת כהלכתה בפרק כג מהלכות א שבת חלק א' סימן לט. אסור לתקוע מסמר או נעץ בשבת וביום טוב. ובערה קכר סימן שד שנברס עיב קטן ח ומשום מכה בפטיש הוא קורא זה מעין השלמת מלאכה אז זה חשש אחד ולדעת חזון איש אז הוא אומר שהדבר הזה אסור משום בונה הוא מחליל את זה בהגדרה של בונה כן כמו אצל חשמל אתם רואים שהוא ניסה לראות מה יכול להיות היסוד לאסור את ה א היסוד לאסור את הנעיצה של הנעץ בשבת. אז הוא אומר משום מקה פטיש, משום בונה. כך שאנחנו צריכים לראות שהדברים הם לא כל כך פשוטים כדי למצוא בית אב לאיסור הנחיצה. ואמרתי שנראה לאיסור. למה? כי מורי בהערה כב א מעיר הערה שהוא מביא את לשון הירושלמי ונוגע לתפילין לדבק תפילין והכוונה האורות של התפילין של יד לחבר אותם לבית אחד אז הוא מביא את המפרש שאומר שצריך דבקן וחשיב הדיבוק כמו תפירה אומר המפרש הדיבוק נחשב כאילו טובר תפילין מורי מעיר אני יודע מנין החליט שדיבוק זה לרי אינו על ידי תפירה. כלומר, המפרש הבין שמדבקים את הבתים על ידי דבק. ואז הוא אומר, הדבק הזה הוא כמו תפירה. אומר מורי, מי אמר לך? מדובר בתפירה והתפירה הזו היא נחשבת בלשון להדבקה. כלומר, כשאתה תופר עור, כן? אני יכול להשתמש במובן של הדבקה. אני מחבר אור לעור על ידי צירה ואני משתמש בביטוי הדבקה ולכן נראים הדברים כל שאני מחבר דברים שמיועדים לחיבור מיועדים לחיבור בין על ידי דבק בין על ידי חוט בין על ידי נעץ כל זה נכלל בהגדרה של הדבקה ותפירה בהכללה ולכן ההדבקת מודעה על ידי נעץ זוהיאה בכלל תפירה זוהיאה בכלל דיבוק למרות המוזרות שה יש בתודעה העממית אבל בחשיבה ההלכתית זה נחשב כמו הדבקה זה נחשב כמו תפירה ואסור משום כך אמרתי אסור ועדיין יש לעיר האם מותר להדביק מודעה ביום שבת בשביל לקרוא אותה הרי זה נקרא שטרי דיותות ושטרי דיותות אין קורעים ביום שבת הגרת שלום או מודעות מסחריות בעיתונים זה אסור לקרוא או אפילו לוח המודעות מתעילים ביום שבת נעמדים ליד לוח המודעות העירוני מתחילים לקרוא יש מודעות שאסור לקרוא אותם לא רק בגלל תוכנם הזימתי והרע אלא אפילו תוכני חולין שאינם רעים שאינם רעים פה מתקיים קורס כזה פה מתקיים כך וכך זה אסור כל אלה זה שטרי דיותותו שאסור לקרוא אותם ביום שבת אותו דבר גם לכאורה מודעה שמפרסמת על אירוע ביום במקום בשעה אבל אומר השמירת שבת כהלחתה שמודעה שתוכנה הוא דתי שעורה תורה תפילה מותר ואם כן איפה מצד התוכן של המודעה אין איסור אבל מצד עצם הדבקתה אסור ולכן אותו ציבור יצטרכו חברה חברה יתלה להודיע בציבור ולבקש לחברים להפיץ על ידי חבר שעומר לחבר וחבר שעומר לחבר ולא יוכלו להדביק על ידי הדבקת המודעה עם נעס רבי חני ברגש