האם מותר להכניס מיטת המת לבית הכנסת בדרכו לבית הקברות?

תמצית מקורות בנושא הכנסת נפטרים לבתי כנסת להספד

מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי והמנהגי בנוגע להכנסת נפטרים לבתי כנסת לצורך הספד, כפי שעולה מתוך הטקסט המצורף. הדיון נוגע לשאלה האם מותר להכניס נפטר לבית כנסת בשל חום או חוסר מקום מחוץ לבית הכנסת, וכן סוקר את הדעות השונות בנושא זה לאורך הדורות.

נושא מרכזי: איסור הכנסת נפטרים לבתי כנסת למעט מקרים חריגים של "הספד רבים" לגדולי הדור, וגם זאת שנוי במחלוקת ונתון לביקורת.

עיקרי הדברים והדעות השונות:

• שיטת רבנו (הרמב"ם): איסור מוחלט. הרמב"ם אוסר באופן חד משמעי להכניס נפטרים לבתי כנסת, ואף תוקף מנהג שהיה קיים באלכסנדריה להביא את הנפטר לחצר בית הכנסת. לדעתו, אין כל אזכור בהלכות אבל או תפילה על הליכה או מעבר דרך בתי כנסיות עם הנפטר. הוא מסתמך על המשנה במסכת מגילה (כ"ח ע"א) שאוסרת הספד בבתי כנסת אפילו חרבים, בשל קדושתם ("אפילו הם שומעים הם מקודשים שאסור להשפיד בבית הכנסת"). הרמב"ם מתיר הספד בבית כנסת רק במקרה של "ספד רבים" לגדול הדור, אך זאת שלא בפני הנפטר, אלא לאחר קבורתו, כאשר רבים מתאספים לכבודו.
• ציטוט: "חלילה חלילה מלהכניס את הנפטר לבית הכנסת."
• ציטוט: "בשום פנים באופן אסור כלומר לפי רבנו אסור בשום פנים באופן להביא את הנפטר גם לא לחצר בית הכנסת כל שכן לא לתוך בית הכנסת."
• ציטוט: "אם גדול גדול הדור בא להספיד ולא בזמן הלוויה כי אין דרכו להיות בזמן ההלוויה אלא שבמשך השבעה ואז בגללו באים רבים מתעספים בית כנסת ואז הוא מספיד וזה נקרא ספד רבים אבל לקחת את הנפטר ליד בית כנסת יש לרבנו תשובה בסימן קסא שהוא התייחס למנהג שהיה באלכסנדריה שהוא מביאים את הנפת לחצר בית הכנסת והוא תוקף את זה ואומר בשום פנים באופן אסור."
• שיטת הטור והשולחן ערוך: התירו הכנסת גדול הדור לבית המדרש (שהוא קדוש כבית כנסת לצורך עניינים מסוימים) לצורך הספדו במקום בו היה דורש ומלמד. עם זאת, הדבר מוגבל לגדול הדור בלבד.
• ציטוט: "מכניסים אותו לבית המדרש מניחין המיתה במקום שהיה דורש וסופט וכולי."
• דעת המאירי: מסביר שהרמב"ם אוסר הכנסת גופה לבית הכנסת בשל הפגיעה בקדושת המקום ("פוגע בקדושת בית הכנסת"), ורואה בכך כיבוד המת תוך חילול השם ("מכבדים את האדם תוך חילול השם"). המאירי עצמו, למרות שבדרך כלל נוטה לשיטת הרמב"ם, מציין שבצעירותו כתב שזו "חסידות מרובה" להכניס תלמידי חכמים לבית הכנסת, אך מדגיש את הצורך לשמור שלא כל אחד ייחשב כ"חכם" לצורך כך.
• תגובת הרב יוסף (יביע עומר): התנגדות חריפה. הרב יוסף מתנגד בתוקף למנהג הכנסת נפטרים לבתי כנסת, ואף כינה זאת "מנהג גיהנום". הוא מורה למנוע זאת בכל כוח, ומציין שההיתר בשולחן ערוך היה מוגבל לגדול הדור בלבד ואין להרחיבו. הוא מביא את "חוכמת אדם" שיוצא נגד ההתחלה של הכנסת "כל מיני חכמים" בעקבות ההכנסה של גדול הדור, ורואה בכך חילול קודש ("ותבואו ותטמאו את ארצי ואת מקדשי").
• ציטוט: "תמנע בכל כוחך ותשתמש בי אסור זה מנהג גיהנום אסור להכניס נפטרים בית הכנסת וכולי."
• ציטוט: "קרא תגר איך מתירים באמת מי יגלה עפר מעיניו שחמת אדם היום זה כבר חזון נפרט אצל השנבים רב בעיר רב ראש ישיבע מכניסים אותו בית הכנסת ומספידים אותו ועוד שכאמור לפי התור והשולחן ערוך רק לגדול הדור."
• המנהג הרווח כיום (בעיקר אצל אשכנזים): הטקסט מציין שבימינו נהפך הדבר למנהג נפוץ אצל האשכנזים להכניס נפטרים לבתי כנסת להספד, אפילו שלא מדובר בגדולי הדור.
• ציטוט: "אבל היום אצל אשכנזים זה כבר חזון נפרץ."
• נימוק נוסף לאיסור בזמן הזה: הרב המצוטט מציין נימוק נוסף לאיסור הכנסת נפטרים לבתי כנסת בימינו, והוא "חוקות הגויים", כיוון שהנוצרים והמוסלמים מוציאים את נפטרים מבתי התפילה שלהם. הוא מדגיש שאין לכך מקורות קדומים ביהדות.
• ציטוט: "היום בימינו אסור להכניס נפטר לבית כנסת כי זה חוקות הגויים כי הנוצרים מוציאים את הנפטרים שלהם מהכנסייה והמוסלמים מוציאים את הנפטרים שלהם המסגד... אנחנו לא מוציאים את הדבר הזה בכלל."
• פרשנות למדרש בקהלת רבה: הטקסט מתייחס למדרש בקהלת רבה שנראה לכאורה שממנו משתמע שלקחו את רבי ל-18 "כנישין". הפרשנות המובאת היא שהכוונה ל-18 התכנסויות או מעמדות שונים, ולא דווקא בבתי כנסת.
• עדות ממנהגים קדומים: מצוין שבספרי הלכה המתארים הלוויות, הן של קדמונים והן של אחרונים (כולל "גשר החיים" האשכנזי), לא מוזכרת העברת הנפטר דרך בית כנסת. גם בתימן נהגו להעביר את הנפטר מביתו לקברו ללא מעבר דרך בית כנסת, אפילו לא לרבנים גדולים. למרות שבמקום מסוים נהגו לקחת לבית כנסת, בית דין מנע זאת.
• המלצה מעשית: לאור האמור, מנהלי הלוויות בימי קיץ חמים צריכים למצוא מקומות מוצלים להספד שאינם דווקא ליד בית הכנסת, ואף עדיף שיהיו רחוקים ממנו, כדי להימנע מהכנסת הנפטר לבית הכנסת בשל הצורך במקום מוצל, ובכך לשמור על קדושת המקום.
• ציטוט: "ולכן איזהו חכם הרואה את הנולד? אם יודעים שהיום יום קיץ חם ולא להעביר ליד בית הכנסת ממש, אם יש לסמוך לבית הכנסת איזשהו מבנה מוצל שם לעמוד, אפילו לא לית בית כנסת... אדרבה רחוקים משהו מבית כנסת ושם להעמית ושם להספיד ולא להביא אותנו מצב כזה שמגיעים מאית בית כנסת ויש לחץ של ציבור בגלל שיש השמש קופחת כי אז באמת יכולים לקשל הזה שכאמור מחוייבים לשמור על קדושת מקדש מעט."

מסקנה:

מהמקור עולה כי קיימת מחלוקת היסטורית והלכתית בנושא הכנסת נפטרים לבתי כנסת לצורך הספד. שיטת הרמב"ם היא של איסור מוחלט, למעט "ספד רבים" לגדול הדור לאחר קבורתו. הטור והשולחן ערוך התירו הכנסת גדול הדור לבית המדרש לצורך הספדו. אולם, פוסקים מאוחרים, כמו הרב יוסף, מתנגדים בתוקף להרחבת היתר זה ורואים במנהג הרווח בימינו, בעיקר אצל האשכנזים, בעיה חמורה. כמו כן, עולה הנימוק של "חוקות הגויים" כסיבה נוספת להימנע מכך. ההמלצה המעשית היא למצוא פתרונות אחרים להספדים במזג אוויר חם מבלי להזדקק להכנסת הנפטר לבית הכנסת