באלו נסיבות תיאסר בשבת נטילת ג'חנון מכלי שהוסר מעל האש וטיבולו במאכל כלשהו?
אם עירוי מכלי ראשון לתוך צונן מבשל ואזי אוסר בלפתנים שלא נתבשלו, האם בכל מקרה יש דמיון לנדון שלפנינו?
מה דינו של תבשיל סמיך (הריש / טשולנט) שהועבר מהקדרה לצלחת, האם החום האצור בו בגלל סמיכותו קובע אותו ככלי ראשון?
19/07/09 כ"ז תמוז התשס"ט
הטקסט דן בהלכות שבת הנוגעות לטיבול ג'חנון שהוסר זה עתה מהאש בתוך מטבלים שונים. הוא מפרט שאסור לטבול ג'חנון חם בכלי ראשון במטבלים לא מבושלים בשל איסור בישול בשבת. עם זאת, היתר קיים אם הג'חנון שהה על השולחן זמן מה, שכן הוא כבר לא נחשב כחם מכלי ראשון. הטקסט מביא מקורות מהתלמוד ומהפוסקים כדי לבסס את האיסור וההיתר, ומדגיש את ההבחנה בין כלי ראשון לכלי שני לעניין בישול בשבת. בנוסף, הטקסט מתייחס למחלוקת בין הפוסקים האם עירוי מכלי ראשון נחשב כמבשל.
קובץ שמע - מלא
תיאור מקורות - "הטקסט שהודבק"
מסמך זה מהווה תיאור של קטע טקסט העוסק בהלכות שבת, ספציפית בנוגע לטבילת ג'חנון שנלקח מכלי ראשון במטבלים שונים. הדיון מתמקד בשאלת "עירוי מכלי ראשון" והאם הוא נחשב כבישול האסור בשבת.
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- האיסור וההיתר בטבילת ג'חנון:
- אסור: לטבול ג'חנון שנלקח מכלי ראשון (סיר שירד מהאש) בתוך מטבל שלא בושל מעולם, כגון רסק עגבניות טרי או חילבה לא מבושלת.
- ציטוט: "אסור לטבל ג'חנון שלקחו אותו מכלי ראשון בתוך לפטן שטרם נתבשל כמו רסק עגבניות טרי כמו חילבה בלתי מבושלת".
- מותר: לטבול ג'חנון שנלקח מכלי ראשון בתוך מטבל שבושל, כגון חלב מבושל או כל דבר שהתבשל קודם לכן.
- ציטוט: "אבל מותר לטבל אותו בתוך חלב מבושלת או כל דבר לבטען שכבר התבשל".
- הגדרת "כלי ראשון" והזמן הסמוך להורדה מהאש:
- האיסור לטבול במטבל לא מבושל תקף בעיקר כאשר הג'חנון נלקח מהסיר מיד לאחר שהוסר מהאש.
- ככל שהסיר שהה זמן רב יותר על השולחן, כך פוחת החשש לאיסור.
- ציטוט: "ורק אם באמת מיד סמוך לא להגשתו של הסיר ג'חנון מעל האש על גבי השולחן, אז שייך עדיין לאסור. ככל שהסיר שוהע על גבי השולחן אז כבר לא יהיה מקום לאסור לקחת שחנון מתוכו ולטבל בלפטן שאיננו מבושל."
- הטעם לאיסור - "עירוי מכלי ראשון" כבישול:
- היסוד לאיסור הוא מושג הלכתי הנקרא "עירוי מכלי ראשון".
- "עירוי מכלי ראשון במאכלות אסורות מבשל כדי קליפה ובדיני שבת יש בו גדר של בישול ויש לאסור לעשות כן." - טבילת מאכל חם (מהכלי הראשון) במאכל קר שלא בושל נחשבת כמעין בישול (לפחות בשכבה החיצונית - "כדי קליפה") ואסורה בשבת.
- השוואה לדיני בשר וחלב:
- הטקסט משווה את דין "עירוי מכלי ראשון" לדיני בשר וחלב, שם מגע של חם (כלי ראשון) עם קר אוסר "כדי קליפה".
- ציטוט: "אם בשר חם מכלי ראשון נפל לתוך חלב צונן, אוסר כדי קליפה. החלב עוסר כדי קליפה, כלומר, צריך לקלוף את הבשר מסביבו. זה מה שהצליח לקלוט הבשר החם. מן החלב הצונן היו שהתפלפלו אם גם החלב נאסר בכדי קליפה אז וצריך להיות פי 60 כנגד כדי קליפה מורי אמר לא עלה לדעת כי הרי החלב הוא צונן התעבר כל מה שנמצא למטה הוא המנצח אלא מה שהחלב נבלע בבשר החם כדי קליפה אבל לא שיך להגיד שהבשר החם אוסר את החלב כי הרי במקום המגע של החלב הצונן בבשר החלב הצונן מצונן את הבשר ולכן רק בכדי קליפה הוא מצליח לבלע ולא יותר."
- המטרה בהשוואה היא להדגים את העיקרון של השפעת חום מכלי ראשון על דבר קר.
- מקורות הלכתיים נוספים:
- הטקסט מביא מקור מהתלמוד (שבת פרק כב הלכה ו') בנוגע להכנסת מים קרים לכלי שפינו ממנו מים חמים, או ציקת מים חמים לתוך מים קרים (ולהיפך), ומדגיש שהדבר אסור בכלי ראשון מחשש חימום רב.
- ציטוט: "מחם שפינה ממנו מים מותר לתן בתוכו מים צונן כדי להפשירן ומותר לצק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שהוא מחממן הרבה".
- מוזכרת מחלוקת בין הראשונים האם "עירוי מכלי ראשון" דינו כבישול ככלי ראשון עצמו.
- דעת הרמב"ם היא שעירוי מכלי ראשון מבשל.
- הרמב"ן והרשב"א מתירים.
- יישום מעשי והמלצה לחומרה:
- למעשה, האיסור לטבול ג'חנון במטבל לא מבושל מכלי ראשון רלוונטי בעיקר בסמוך להוצאת הסיר מהאש, מחשש שאנשים יכשלו.
- ציטוט: "רק אמר באופן מעשי זה רק אם זה סמוך להוצאה של הסיר מעל האש. אבל ככל שהסיר של הג'חנון או של הקובנה שוהים על גבי השולחן אז כבר גמרנו אין דינו כך ראשון אז לחוש צריך לחוש שמה בני אדם יקשלו והנמלא בדברים בלפטנים שלא נתבשלו מעולם כמו רסק עגבניות וכ יוצא בזה או חלבה בלתי מבושלת."
- דין "אין בישול אחר בישול":
- הטקסט מזכיר את הכלל שאין בישול אחר בישול, ולכן טבילה בחילבה מבושלת מותרת, שכן החימום אינו נעשה ישירות על ידי האש אלא על ידי "תולדות האור".
- הערה חשובה בנוגע לכלי שני:
- הכותב מעיר על מנהג אשכנזים להתייחס למאכלים עבים שהועברו מכלי ראשון כבעלי דין של כלי ראשון מכיוון שהם שומרים על חום.
- אולם, מורו (הרב המצוטט) סובר שכלי שני לעולם אינו מבשל, ולכן גם במאכלים עבים שהועברו לצלחת מותר להוסיף מטבלים.
- ציטוט: "אבל מורי אומר אצלנו לא. כלי שני אינו מבשל. מן הרגע שעברנו את ההריס העבה, אפילו עבה, לתוך הצלחות שלנו, מותר לתן טבלין בתוכו. מדוע? כי כלי שני לעולם אינו מבשל ואפילו בדברים עובים שלדידם הם עוגרים חום."
מסקנות מרכזיות:
- קיימת הגבלה הלכתית על טבילת מאכל חם מכלי ראשון במאכל קר שלא בושל בשבת, מחשש ל"בישול" באמצעות "עירוי מכלי ראשון".
- האיסור חמור יותר כשהמאכל החם (כגון ג'חנון) נלקח מהסיר בסמוך להורדתו מהאש.
- קיימת מחלוקת בין הפוסקים לגבי עוצמת דין "עירוי מכלי ראשון", אך הרמב"ם מחמיר בכך.
- כלי שני (כלי שאליו העבירו את המאכל מכלי ראשון) אינו מבשל, ולכן מותר להוסיף לו מטבלים גם אם הם לא בושלו.
הטקסט מציג ניתוח הלכתי מפורט של סוגיה ספציפית בהלכות שבת, תוך התייחסות למקורות, דעות שונות ויישומים מעשיים
Question1
מה הדין לגבי טבילת ג'חנון שנלקח מכלי ראשון ברוטב שלא בושל בשבת?
Answer1
אסור לטבול ג'חנון, שנלקח מכלי ראשון שהיה על האש, בתוך רוטב שלא בושל (כגון רסק עגבניות טרי או חילבה לא מבושלת). האיסור נובע מהעיקרון של "עירוי מכלי ראשון", אשר במאכלות אסורות מבשל כדי קליפה ובדיני שבת יש בו גדר של בישול.
Question2
מתי מותר לטבול ג'חנון שנלקח מסיר ברוטב?
Answer2
מותר לטבול ג'חנון ברוטב מבושל (כגון חילבה מבושלת) או בכל דבר שכבר עבר בישול. בנוסף, אם הסיר עם הג'חנון עמד זמן מה על השולחן, כך שאינו נחשב עוד לכלי ראשון, מותר לטבול אותו גם ברוטב שלא בושל.
Question3
מהו ההסבר ההלכתי לאיסור טבילת ג'חנון חם ברוטב קר?
Answer3
ההסבר הוא ש"עירוי מכלי ראשון" נחשב לבישול. כאשר הג'חנון החם (כלי ראשון) בא במגע עם הרוטב הקר, יש בכך משום בישול, וזה אסור בשבת.
Question4
מה הדין אם בשר חם נפל לתוך חלב קר?
Answer4
במאכלות אסורות, אם בשר חם מכלי ראשון נפל לתוך חלב קר, החלב אוסר כדי קליפה, ויש צורך לקלוף את הבשר סביב החלק שנגע בחלב.
Question5
האם מותר לתת מים קרים לתוך סיר חם שהוסר מהאש בשבת?
Answer5
מותר לתת מים קרים לתוך סיר חם שהוסר מהאש כדי להפשיר אותם. מותר גם לצקת מים חמים לתוך מים קרים, או מים קרים לתוך מים חמים, כל עוד הם לא בכלי ראשון.
Question 6
מה ההבדל בין כלי ראשון לכלי שני בהקשר של בישול בשבת?
Answer6
כלי ראשון הוא הכלי שבושל בו המאכל על האש. עירוי מכלי ראשון נחשב כמבשל (לדעת הרמב"ם). כלי שני הוא כלי שאליו הועבר המאכל מכלי ראשון. כלי שני אינו מבשל.
Question 7
האם יש הבדל בין הלכות אשכנזים לספרדים לגבי "הריס עבה" בשבת?
Answer7
ישנה מחלוקת בין הפוסקים. האשכנזים מחמירים ואומרים ש"הריס עבה" (תבשיל סמיך עם ירקות ובשר) שומר על חום גבוה ויכול להיחשב ככלי ראשון. לכן, אסור לשים בו תבלינים. הספרדים מקלים וסוברים שכלי שני אינו מבשל, גם אם המאכל עבה ושומר על חום.
Question 8
מה ההערה החשובה לגבי לקיחת מאכל מכלי ראשון לצלחת?
Answer 8
כאשר לוקחים מאכל חם מכלי ראשון ושמים אותו בצלחת, הצלחת נחשבת לכלי שני, ולכן מותר להוסיף לתוכה תבלינים, גם אם המאכל עדיין חם. עם זאת, חשוב להיזהר אם מדובר במאכל חם מאוד שהוצא מהאש זה עתה, שכן אז ייתכן שעדיין יש חשש של בישול.
Full text
מותר לו לקחת ביום שבת ג'חנון מכלי ראשון שהוא שר מעל האש והניחו אותו על גבי השולחן הוא לוקח ג'חנון ומטבל בתוך החילבה או רסק עגבניות טרי שמעולם לא נתבשל ובכן כאן אנחנו נוגעים בהלכה מעניינת מאוד רק נקדים ונאמר אסור לטבל ג'חנון שלקחו אותו מכלי ראשון בתוך לפטן שטרם נתבשל כמו רסק עגבניות טרי כמו חילבה בלתי מבושלת אבל מותר לטבל אותו בתוך חלב מבושלת או כל דבר לבטען שכבר התבשל ועוד אבל אחד זה רחוק המציאות שבאמת יהיה אסור באופן מעשי לקחת ג'חנון מכלי ראשון ולטבלו בלבטן שאינו מבושל. מדוע? כי הרי יושבים לאכול. ורק אם באמת מיד סמוך לא להגשתו של הסיר ג'חנון מעל האש על גבי השולחן, אז שייך עדיין לאסור. ככל שהסיר שוהע על גבי השולחן אז כבר לא יהיה מקום לאסור לקחת שחנון מתוכו ולטבל בלפטן שאיננו מבושל. מה היסוד של ה איסור לקחת ג'חנון מתוך הסיר שהוא שר מהאש ולטבל אותו בלפטן שאינו מבושל. התשובה זהו עירוי מכלי ראשון ועירוי מכלי ראשון במאכלות אסורות מבשל כדי קליפה ובדיני שבת יש בו גדר של בישול ויש לאסור לעשות כן. הנה במאכלות אסורות אנחנו מוצאים בפרק תשיע, מהלכות מאכלות אסורות הלכה יז. כתב רבנו, הבשר לבדו מותר והחלב לבדו מותר ובתערב שניהם על ידי בישול יאסרו שניהם. במי דברים אמורים שנתבשלו שניהם ביחד. או שנפל חם לתוך חם או צונן לתוך חם אז יש איסור בשר וחלב. אבל אם נפל אחד משניהם והוא חם לתוך השני והוא צונן, כולף הבשר כולו שנגע בו החלב ואוכל השאר. כלומר, אם בשר חם מכלי ראשון נפל לתוך חלב צונן, אוסר כדי קליפה. החלב עוסר כדי קליפה, כלומר, צריך לקלוף את הבשר מסביבו. זה מה שהצליח לקלוט הבשר החם. מן החלב הצונן היו שהתפלפלו אם גם החלב נאסר בכדי קליפה אז וצריך להיות פי 60 כנגד כדי קליפה מורי אמר לא עלה לדעת כי הרי החלב הוא צונן התעבר כל מה שנמצא למטה הוא המנצח אלא מה שהחלב נבלע בבשר החם כדי קליפה אבל לא שיך להגיד שהבשר החם אוסר את החלב כי הרי במקום המגע של החלב הצונן בבשר החלב הצונן מצונן את הבשר ולכן רק בכדי קליפה הוא מצליח לבלע ולא יותר. אבל בין כך ובין כך רואים שיש בזה גדר איסור. הם לוקחים משהו שהוא חם מכלי ראשון על דבר צונן שהוא מלמטה. אבל זה כדי לאסור את העליון בגדי קליפה. מי אמר לנו שגם בשבת יש לאסור מגע של משהו חם מכלי ראשון שמטבלים אותו בלבטן בלתי מבושל מלמטה. בתשובה הנה אנחנו מוצאים בשבת פרק כב הלכה ו' מחם שפינה ממנו מים מותר לתן בתוכו מים צונן כדי להפשירן ומותר לצק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שהוא מחממן הרבה וכן קדרה רותחת אף על פי שהורידה מעל האש לא יתן לתוכה טבלין אבל נותן לתוכה מלח שהמלח אינו מתבשל אלא על גבי אש גדולה ואמצתבשיל מקדרה לקערה אף על פי שהוא רותח בקערה מותר לתן לתוך הקערה טבלים שכלי שני אינו מבשל הנה מצאנו למעלה שכתוב א ומותר ליצק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון או אומר המגיד משנה שיש מחלוקת בקרב הראשונים אם עירוי מכלי ראשון דינו כמבשל כלי ראשון או לא בלדעתו הרמבם בדעה שאירוי מכלי ראשון מבשל כלומר עירוי מכלי ראשון שזה החם לתוך צונן מבשל הרמבן והרשבה מתירים ואומר מורי למה אתה אומר נראים זה דבר ברור שעירוי מכלי ראשון שבא במגע אמצונ למטה מבשל ואם כן לפי היסוד הזה שעירוי מכלי ראשון מבשל אם אנחנו ניקח ג'חנון מכלי ראשון שרק זהעת עתה הכלי ראשון הוא שר מעל האש ונטבל אותו בתוך לבטן שהוא לא בשל מעולם יש בו כדי בישול לא משנה שהבשול הוא מועט יש בו כדי בשול וזה דבר האסור ביום שבת רק אמר באופן מעשי זה רק אם זה סמוך להוצאה של הסיר מעל האש. אבל ככל שהסיר של הג'חנון או של הקובנה שוהים על גבי השולחן אז כבר גמרנו אין דינו כך ראשון אז לחוש צריך לחוש שמה בני אדם יקשלו והנמלא בדברים בלפטנים שלא נתבשלו מעולם כמו רסק עגבניות וכ יוצא בזה או חלבה בלתי מבושלת אבל אבל בחבתי מבושלת הרי יש לנו כלל אין בישול אחר בישול ומה שגזרו זה דווקא על ידי אש אבל שלא על ידי אש מותר ולכן מאחר בג'חנון וחילבה שהיא מבושלת אז זה רק לא על ידי אש אלא זה על ידי תולדות האור אז אין מקום לאסור ולהחמיר רק בג'חנון לתוך לפתן שאיןן מבושל בזה יש מקום להחמיר כל עוד שבאמת נטילת הבשר החם מתוך הסיר שהוצא מהאש, הג'חנון שהוצא מעל האש, רק אם זה סמוך אבל אם לא אין מקום גם לחומרה זו כאן המקום לעיר הערה מאוד חשובה שהרבה פעמים אנחנו לוקחים מן הכלי הראשון לתוך הקערות שלנו לתוך הצלחות שלנו הריס עבה מאוד מה שאשכנזים נוהגים להגיד צ'ונד ויש שמה גם תופח אדמה, גם שוחית, גם בשר. אז לשיטתם הם אומרים כל דבר עבוה. אז הוא עוצר בתוכו חום. עוצר בתוך החום. והואיל והוא עוגר בתוך החום דינוק ככלי ראשון. אבל מורי אומר אצלנו לא. כלי שני אינו מבשל. מן הרגע שעברנו את ההריס העבה, אפילו עבה, לתוך הצלחות שלנו, מותר לתן טבלין בתוכו. מדוע? כי כלי שני לעולם אינו מבשל ואפילו בדברים עובים שלדידם הם עוגרים חום. רבי חני בן הגשמ