האם מותר בשבת להפשיל או לגלול יריעות דפנות אוהל לצרכי איוורור או הגנה מקרני השמש?

מסמך זה מציג ניתוח מפורט של סוגיה הלכתית הנוגעת להקמת אוהל ארעי ("אוהל עראי") בשבת ויום טוב, תוך התמקדות בפסיקותיו של "מורי" (כפי שמכונה הרב המובא במקור) ובהשוואה לגישות הלכתיות אחרות, בעיקר אלה של "שמירת שבת כהלכתה" ו"ילקות יוסף". הדיון מתמקד בשאלה האם מותר להרים או להוריד דופן של סככה (בפרט סוכת אבלים) בשבת, ובדינים הנוגעים לסגירת פתחים מפני שמש או רוח.

נושא מרכזי: ההיתר והאיסור בהוספה או הפחתה במבנה ארעי בשבת ויום טוב, תוך התמקדות במושג "אוהל עראי" וביישומיו השונים.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. הרמת והורדת דופן של סוכת אבלים בשבת:

• "מורי" מתיר להרי ול להוריד דופן של סוכת אבלים בשבת, במיוחד כאשר הדופן מוכנה ומזומנה לכך. הנימוק הוא שמדובר ב"אוהל עראי" ואין איסור להוסיף או להפחית בו כאשר הוא כבר קיים ומוכן.
• "לתתי על ידי האבלים אשר יושבים בסכחת אבלים מהו שביום שבת ירמו דופן של האוהל של הסכחה ויורידו אותו בהתאם לצרכים שלהם אור חום וחיוצאה בדבר והיתרתי להם אמנם שם ההת הוא מאוד מאוד מבוסס כיוון שיש להם בצד שמרימים את הדופן יש להם קיר ויש להם גם גדר ברזל פחות פחות משלושה טבחים אין שום בעיה אבל אנחנו נראה שמותר להרים דופן שלכחה כזו גם אם אין שם לא קיר ולא ולא ולא גדר ברזל פחות פחות משלושה טווחים מותר להרים ולהחזיר ביום שבת."

1. סגירת חלון מפני שמש או רוח בשבת:

• "מורי" אוסר הנחת נייר אקראי על חלון כדי למנוע כניסת שמש, מכיוון שזה נחשב ל"להתחיל אוהל עראי", דבר האסור בשבת.
• "על אתר בני השם ישמר וחייהו הגשה עליי ואמר הנה בשאלות ותשובות הריבד בעמוד 54 במבוא נסופר על כך על מעשה שהיה שבבית כנסת של מורי היו שיפוצים ועדיין לא היו וילונות לחלונות בית הכנסת והשם שהייתה נכנסת ומכה בראש לומדים והיה מי שרצה לשים נייר בפתח החלון למנוע את כניסת השמש ומורי אמר שאסור לעשות דבר כזה אותו אדם לא שמע למורי ועשה את הדבר הזה אז אמר לו מורי יאמרו שאתה לא צדיק..."
• לעומת זאת, אם הוכן מראש "פקק" (כגון קרטון) מערב שבת כדי לסגור את החלון בעת הצורך, "מורי" מתיר זאת, כיוון שזה נחשב ל"פקק המוכן ומזומן".
• "לוי יצו שידעו שכיוון שהשיפוצים לא נגמרו ועלולים לסבול מן השמש והכינו מן הצד את שהם קרטונים אמרו ברגע שיש שמש נשים זה נקרא פקק שמוכן ומזומן אף על פי שאינו קשור שהלכה כמו חכמים שפוקקים את החלון ומותר וככה ההלכה נפסקת וזה מותר."

1. מקורות הלכתיים וחילוקי דעות:

• "מורי" מסתמך על המשנה במסכת שבת (פרק י"ז, הלכה ז') העוסקת בדין "פקק החלון".
• קיים ויכוח בין רבי אליעזר וחכמים בנוגע להגדרת "אוהל" בהקשר של חלון מהצד. רש"י סובר שרק פתח שמעל הוא בגדר אוהל, ואילו רבנו תם חולק וסובר שאף סגירת חלון מהצד יכולה להיחשב כאוהל.
• "לדעת רש"י מתי יש לזה גדר של אוהל רק מלמעלה אבל אם זה חלונות מן הצד כמו אצלנו בקירות מן הצד לא שייך שרבי אליעזר בכלל יאסור כי הרי רבי אליעזר אומר קק החלון בזמן שהוא קשור בתלוי פוקקין בו ואמנב אין פוקקין בו אבל מהצד אומר רש"י אפילו רבי אליעזר שאין הלכה כמותו שהוא מחמיר אה עוסר אבל אה זאת אומרת סליחה מתיר מתיר אבל רבנו תם חולק על רש"י ואומר לא נכון גם אם יש חלון לצד ואתה סותם אותו בפקק זה גדר של אוהל עריב לעזר עוסר וחכמים מתירים."
• ההלכה נפסקת כחכמים, שמותר לסתום חלון בפקק המוכן ומזומן מערב שבת, אף אם אינו קשור.
• "כלומר הלכה כחכמים ש פקק מוכן ומזומן מערב שבת לכך אפילו שהוא לא שור מוכן כי הלכה כחכמים לא כרבי אליעזר ומורי מביא את הגאות ממוניות בער סט של מורי ובהקת ממוניות מובא פירוש רש"י ומובא פירוש הבן תם ומורי מסכם ואומר בדברי רבנו פירוש המשנה ובא לאל משמע דמפרש קרבנו תם דהיינו שאפילו מן הצד יש גדר של אוהל ערי אלא שלפי חכמים למה מותר כי הוא הפקק מוכן רק הוא לא חייב להיות קשור לקיר אלא מוכן ומזומן הם לא מוכן גם חכמים מודים אומר אומר רבנו בפירוש המשנה גם חכמים מודעים שזה גדר של אוהל ערי ואסור אז לכן גם מן הצד יש גדר של אוהל ערי אבל בודקים מוכן ומזומן או לא מוכן ומזומן לפני שנראה העניין הזה מוכן ומזומן קודם כל נחזק את דברי מורי בעניין הזה שגם מן הצד זה גדר של או ערי בפרק ד' מהלכות סוכה."

1. השוואה לגישות הלכתיות אחרות:

• "שמירת שבת כהלכתה" ו"ילקות יוסף" מבחינים בין "מחיצה מתרת" (מחיצה המתירה דבר האסור, כמו בסוכה) לבין מחיצה שאינה מתרת אלא נועדה לצורך (כגון הגנה משמש או רוח). לדעתם, הקמת מחיצה מהצד שאינה מתרת מותרת.
• "בילקות יוסף על סימן שטו סעיף א' הם מבחינים בין מחיצה מת ובין מחיצה שאינה מטרת מה פירוש אם אני עושה מחיצה שהיא מתירה לי דבר האסור אז זה אסור ביום שבת כמו סוכה כמו סוכה אבל אם אני לא עושה מחיצה מתרת והועיל וזה מ הצד אז מותר לעמיד לדעתם מחיצה מן הצד הנה לא יקרא את הסעיפים המרובים של שמירת שבת כחתה אבל ברכות יוסף סעיף אחד קרא אסור לעשות אוהל בשבת וביום טוב ומן התורה אין אסור אלא בעושה אוהל קבע אבל מדרבנן אסור אפילו בעושה אוהל עריי וכל האיסור הוא בעשיית הגיצות בלבד מותר לעשות בשבת הבעל היא ממחיצה בעל להתיר דבר שהיה אסור קודם לכן אסור לעשות בשבת אורגון להכשיר סוכה שאין לה אלא שתי דפנות ורוצה לעשות מחיצה מחיצת ערי לדופן שלישית או מחיצה בעלה טרטלטול בשבת זה אסור אבל א דבר שהוא לא מתיר רק צורך מותר הועיל בו מן הצד הנה."
• "ילקות יוסף" מתיר במפורש לתלות וילון בשבת כנגד חלון או דלת לצורך הגנה משמש או רוח, ובלבד שלא ייעשה נקב בקיר.
• "סעיף ד אומר יוסף מותר לטלות בעילון בשבת כנגד החלון או הדלת כדי להעגן מפני החמה או הצינה או בפני הנרות שלא יכבו ברוח ובלבד שלא יעשה נקב על ידי המסמר שבקיר."
• "מורי" מחמיר יותר ומתנה זאת בהכנה מראש מערב שבת.
• "מורי היה עושה את הדבר הזה כי מורי היה שואל הכנתם את זה מערב שבת או לא הכנתם לא הכנתם מערב שבת זה נקרא להתחיל אוהל עריי ולהתחיל או עליי אסור להוסיף מותר ולכן הנה לכם הבדל בין שיטת מורי מצד אחד ובין שיטת ילקות יוסף שמירת שבת ככתה מצד שני יוצא איפה שמחיצה שאין להתרת אלא לצרכים רק לצורך אוויר חום קור כאלה דברים לשמירת שבת כלחטה וירקות יוסף הדבר מותר בשופי גדול ולפי מורי בסכה כמו שאמרנו מותר כי הכל מוכן ואפילו מחובר אבל במחיצות פרוביזוריות שמעמידים אותם בו במקום אפילו מןצד אסור."

1. יישום באולמות אירועים:

• באולמות שבהם יש מחיצות מוכנות מראש, מותר להשתמש בהן בשבת לצורך הפרדה בין גברים לנשים, כיוון שהן מוכנות ומזומנות.
• אם אין מחיצות מוכנות ויש צורך להביא ולהקים מחיצות חדשות בשבת, "מורי" אוסר זאת (אם לא הוכנו מראש), בעוד שלשיטת "ילקות יוסף" הדבר יהיה מותר כיוון שהמחיצה אינה "מחיצה מתרת".
• "ונחתום את העניין באולמות. יש מחיצות מוכנות ואתה לוקח אותם שם הועיל והם מוכנים. מותר ה אם הם לא מוכנים. למשל באנו לאולם וראינו שהגיעו גם נשים רוצים לעשות מחיצה בין נשים ודברים הולכים מחפשים מאיזשהו בית אה אה איך קוראים מחיצות ושמים. מחיצות כאלה לא היו מוכנות בשביל המקרה הזה. הזה למורי אסור לשיטתם מותר למה כי כיוון שהמחות המחיצות האלה לא מחיצות המתירות במובן ההלכתי הצרוף כן אז העי רואים אפילו שהם לא היו מוכנות ושיטתם מותר ושיטתנו דווקא מוכנות בעולמות בדרך כלל יש מחיצות בצד מוכנות ועומדות כך שאין בעיה באולמות מלון להשתמש במחיצות הללו רבי חניה גשם ש."

מסקנות:

• "מורי" נוקט בגישה מקילה יחסית לגבי הרמת והורדת דופן של סככה קיימת ומוכנה בשבת, כיוון שזה נחשב כהוספה או הפחתה באוהל ארעי קיים.
• לעומת זאת, "מורי" מחמיר יותר בנוגע להקמת מחיצות זמניות או סגירת פתחים בשבת, ומתנה זאת בהכנה מראש ("מוכן ומזומן").
• גישות הלכתיות אחרות, כמו "ילקות יוסף", מקילות יותר בהקמת מחיצות שאינן "מתירות" אלא נועדו לצורך, אפילו אם לא הוכנו מראש.
• ההבדלים בין הגישות נובעים מהבנה שונה של המושג "אוהל עראי" והגבולות המותרים והאסורים בהוספה או יצירה של מבנים ארעיים בשבת ויום טוב.

מסמך זה מספק סקירה מקיפה של הסוגיה ההלכתית המורכבת הזו, תוך הדגשת נקודות המחלוקת והנימוקים השונים העומדים בבסיסן