מחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי לכל דבר, האם גם במציאות חיינו?

מהיא ההגדרה המדויקת היום למחלל שבת בפרסיה? ומה נפקמינה לעניין קידוש ינסך בישול וכך יוצא בדברים האלה ובכן ראשית צריך לזכור את הדברים הנחרצים של רבנו בסוף פרק 30 מהלכות שבת זה סוף הלכות שבת כתב רבנו את הדברים הבאים השבת ועבודה זרה. כל אחת מהן שכולה כנגד שאר כל מצוות התורה. והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם. לפי כך, כל העובר על שאר המצוות הרי הוא בכלל רשעי ישראל. אבל המחלל שבת בפרסיה, אבל המחלל שבת בפרסיה הרי הוא עובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם אבל המחלל שבת פרהסיה הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם וכך גם פסק מרן בשולחן ערוך אור החיים סימן ש שפה עג וכן ביורי דעה סימן א' שהמחלל שבת פרסיה תינוק כגוי לכל דבר. והשאלה היא מה זה לכל דבר? משמע לכאורה אין מצרפין אותו למניין. משמע לכאורה שבישולו בישול גויים אפייתו פת של גויים לכל דבר ועיקר. לא מצטרף לדבר בקדושה והוא כגוי לכל דבר ועיקר. זה דברים קשים לא דברים פשוטים אבל הפוסקים דנים במציאות חיינו שהיא מאוד מאוד שונה ומאוד מאוד מורכבת. האם למשל המחלל שבת בפרהסיה דווקא כשהוא עושה בפני עשרה מישראל או גם פחות? האם בפעם אחת? האם בכמה פעמים? תשובה, נראים הדברים לו דווקא עשרה מישראל ולאו דווקא לעיני עשרה מישראל. כל שידוע הדבר הומפורסם שהוא מחלל שבת והוא יודע שיודעים הרי זה פרסיה שהרי הגמרא אומרת על אסתר המלכה שהייתה עם אחשוורוש אסתר פרהסה כלומר הרי היא לא מקיימת את היחסים לעיני כל העולם אבל כולם יודעים מה היא אישה לאיש מה היא מלכה למלך ואז מאחר וזה מן המפורסמות יוצא שהיא מקיימת חיי שות אסורים לפי יהדות עם גוי וזה בבחינת פרהסיה זאת אומרת ידוע ומפורסם הדבר אין אנו אומרים ידוע מפורסם הדבר על בסיס רינונים ושמועות אלא כל שהדבר מובן מאליו לחלוטין לחלוטין למשל ניתן דוגמה א אדם נניח אה הוא פותח טלוויזיה בשבת גם ביום חול יש בעיה אבל נניח הוא פותח טלוויזיה בשבת וזה בתוך ביתו לכאורה זה לא בפרסיה אבל אם החלונות פתוחים וזה כל העולם עובר לידו ברחוב ורואה ואם נניח האירו לו בית כנסת ואמרו לו ככה והוא מתעלם אז אפילו שהוא לא יוצא לרחובה של עיר ולא עשה את זה לפני רבים כל שזה כבר מפורסם וידוע זה נחשב פרסיה במחלל שבת פרסיה דינוק כגוי לכל דבר אבל עדיין אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עושה פעם אחת או חוזר ושונה ברור שפעם אחת אין ממנה ראיה אבל כל שחוזר ושונה ורואים שזוי דרכו הרק הוא גוי לכל דבר ועדיין שואלים השואלים האם דווקא באיסורי דאורייתא או ביסורי או גם באיסורי דרבנן אז יש פוסקים שאומר ים רק באיסורי דאורייתא ולא באיסורי דרבנן מדברי רבנו בפירוש המשנה בחולין משמע אפילו באיסורי דרבנן אם הוא עושה את זה בפרהסיה הרי הוא גוי לכל דבר ועדיין השואל שואל מה יהיה אם מדובר בבני אדם שהם טועים כלומר אין להם שום הבנה בענייני שבת למשל ניתן דוגמה כשעברתי השבת אה אז והיו איתי לביים ראו כיצד נהג עצר א נסע בליל שבת עצר לידי ואומר שבת שלום כבוד הרב מה שלומך בחיבה באהבה כן ברור מעל כל ספק שהמושגים שלהם על שבת השתנו לבלי יקר לא כמו אותם כאלה שאם הם נניח מעשנים וראו את הרב אז מיד זרקו הסגריה כי הייתה מודעות עכשיו הוא שתפו להם את המוח שזה עניין של בחירה וזה לא עבירה וכל אחד בוחר אתה בחרת בשמירת השבת זה מועדון של שומרי שבת שאומר שטוב לא ככה והוא בחר במועדון שלא שומר שבת מ שחושב שטוב לא ככה אבל זה זכות זכותי לעשות כך זכותי לעשות ככה שפו להם את את המוח מסכנים אז יש מה שנקרא תפיסת עולם לא נכונה לא בגלל נייעוץ כשאמרו החכמים למה מחלל שבת פרסיה דינו כגוי לכל דבר כי ראו בו כופר בעיקרון האמונה שהשבת היא הביטוי לחידוש העולם אומר המגיד משנה לחידוש העולם שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו יש אחר ההדר המוחלט ואז יש דין יש דיין יש שכר יש עונש יש חי העולם הזה יש חי לעולם הבא אז ממילא אדם שמחלש שבת ורסיה הוא כאילו מתכחש לכל הדברים האלה אז הוא כגוי לכל דבר. אבל אם כמו שאמרתי לכם או אפילו גם מה שסיפרתי לכם לפני זמן לפני כמה שנים שמישהו דלק אחריי ביום שבת הם קטנוע בכל רעש גדול ט בכל רעש גדול ממש ולא הסתפק בכך שהוא דלק אחריי אלא אפילו הגיע לפניי סובב את הקטנוע לפניי לא הכרתי אותו הרים את את הכסדיו את את המסכה מעליו ואז הוא אומר שבת שלום כוד הרב כמה אני אוהב אותך כן אז ברור שמדובר כאן בבני אדם כל כך טועים כל כך לא מבינים מה זה מה זה שבת הם חושבים שהשבת זה מודל כבחירתך כבקשתך כן ומאז שהוא ראה אותי מאז שהוא ראה אותי כל פעם שהוא ראה אותי כל פעם שהוא רואה אותי ביום חול לא ביום שבת אז הוא עוצר ואומר זה לישיבה זה לישיבה מאז שהוא ראה אותי עם אותו שבת כן תראו איזה עולם מושגים כלומר הוא בעד ישיבה הוא בעד רבנים הוא באוהב רבנים אבל עניין כל השבת התקלקל התקלקל ברור מעל לכל ספק קשה לקרוא לאנשים כאלה כגוי לכל דבר וכבר יש לנו פוסק גדול שאמר שאיך קוראים הבית לא בית יצחק שכחתי את שמו ברגע זה הרב אתלינגר אז הוא אמר שאם אנחנו רואים שאדם מקדש בשבת ו קנרות בא להתפלל אחר כך נוסע ביום שבת אין הכל אי אפשר להתייחס אליו כאל גוי ברור מה לכל ספק אין אנו יכולים לסבול דבר כזה של חילול שבת ולא נוכל לתת לו דין כגוי לכל דבר אבל נצטרך לפתח לנו תובנות מה כן מה לא ובכן ברמת העיקרון מחלל שבת פרסיה דינוק גוי כל דבר לא מצטרף לקדושה משול בשול גויים פתאום בת גויים ינוי נסך זה ברמת העיקרון ברמת הייסום נראה אם הוא באמת מזוהה עם עקירת השבת עקירת התורה עכירת האמונה זה יהיה דינו בפועל נקודה אין מה לעשות אבל אם אנחנו רואים שהוא מבין אלו שאין להם תובנה מה זה שבת מה זה אמונה מה זה תורה כי בלבלו להם את היוצרות אזי אי אפשר להגיד שבאמת ינם יך לכתחילה אנחנו לא נשתמש ביין שלהם או ביין שמזגו לנו לכתחילה לא אבל היה ויש לי יין ובכמויות גדולות והוא בא ומזג או לקח מצקת מן החבית ורקה אני לא אפסול את כל את כל היין כי כיוון שמדובר כאן בהפסד מרובה ומדובר בבן אדם שהוא לא כופר בתורה הוא לא כופר באמונה רק שתפו לו את המוח והבצו לו את המוח והוא לא מבין מה זה את המשמעות של הדברים אז מורה הוראה יקל בעניין הזה כיוצא בדבר לכתחילה אני לא אתן לו לבשל ואני לא אתן לו לאפות אבל בדיעבד אם ידוע לי שהוא הביא פיטות מקמח שהוא קשה למהדרין ושאשתו מפרישה חלה בכל קצת בזה כי היא רגילה מבית אמא שהיא מפרישה אז אני לא בדיעבד אני לא אתן לזה פת של גויים כלומר אנחנו צריכים לתמרן בצורה כזו שבין בין האסור ולמותר למה כדי שגם אצלנו לא יעקר המושג הגדול הזה שמחל שבת פרסיה דינו כגול כל דבר או באים לבית כנסת באים לבית כנסת לעלות אותו לתורה או לא לעלות לתורה לתת לו להיות חזן או לא חזן בוודאי שלא כי אפילו לא דווקא מחלל שבת פרסיה אלא נטאר לעצמנו שאנחנו יודעים שהוא מתגלח בטער איך הוא יכול להיות רבותיי איך הוא יכול להיות רבותיי שליח ציבור והרי הוא עבריין אין קטגורס סנגור זה לא כל לא כל קשרומר ההקפדה להיות שליח ציבור עם עבירות והיא הרבה יותר גדולה מאשר לעלות אותו לתורה להעלות אותו לתורה אז שוב אם אם יש דרכי שלום ויש בעיה אסוף נעלה אותו לתורה כי אם באמת הוא בין אלו שבאים בבית כנסת בין אלו שמדליקים נרות לחבות שבת מקדשים רק מה הוא נוסע בשבת נעלה אותו לתורה אבל נשתדל אם אפשר להוסיף עוד עולה כדי שמה שפתוח בטוח. כלומר אין כאן ראה חותכת אלא צריכ צריכה להיות תבונה גדולה. או למשל ניתן דוגמה הוא בא ביום שבת לבית הכנסת עם אוטו לא ביטור רפורמי הוא לא רפורמי בכלל אבל יש אירוע בר מצווה חתונה אז במקרה כזה צריך יותר להקפיד אף על פי שאנחנו יודעים שהוא מקדש שהוא מדליק נרות שבת יותר להקפיד ולא לתת להם עליה למה? אם אנחנו מבקשים שלא יבואו עם אוטו ובאים אז צריך להקפיד כי הרי יוצא איפה שאנחנו נותנים יד להכרה בכל התופעה הזו כי יש הבדל בין אם הכל נעשה בצנאה ואז עדיין ידינו מושטת לקרב לב אחים טועים ובין אם כבר באים ליד בית כנסת עם מכוניות והופכים לנו את השבת לחול והופכים אותנו שותפים את דבר עבירה כמי שנותנים לגיטימיות לחילול שבת כזה לכן חזקה על הנהלות בתי הכנסת שיודיעו לכל ברי מצווה המשפחות ובחתונות וכל אלה בשום פנים ואופן תנאי מוחלט לא מגיעים עם מכונת לבית כנסת היה במגיעים א' יותר לא נותנים לאותה משפחה לעשות אירועים ואת לא יעלו אותם לתורה יודיעו להם מפורש צריך להיות הודעה מפורשת אם לא כן הכל נפרץ יוצא איפה לסיכום שבדברים האלה קשה לומר דברים בטוחים וברורים. צריך הרבה שיקול דעת של מורה הוראה בכל מקרה ומקרה. אבל שנדע מה הן הסיבות למה אין דברים חתוכים ולמה צריך להיות שיקול דעת למורה הוראה בכל מקרה ומקרה. והקדוש ברוך הוא יסייענו במעשה רצונו וישן תיבותנו לעבודתו. הוא