מחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי לכל דבר, האם גם במציאות חיינו?

מהם הגדרים של פרהסיא, האם דווקא לעיני עשרה מישראל או שמספיק שידוע ומפורסם הדבר?

האם ההתייחסות החמורה לאותו אדם תלוי בכמות הפעמים שעבר העבירה או אולי תלוי בחומרת העבירה דאורייתא או דרבנן?

ומה עם מחלל שבת לתיאבון? דהיינו, אינו מנאץ אלא מוטעה בעולם המושגים שלו האם גם אליו נתייחס בחומרה כגוי לכל דבר?

תאריך: 
31/05/09 ח' סיון התשס"ט
x

Audio Playlist